הטיפול בנשירת שיער

מספר גבוה של נשים מתמודד במהלך החיים עם נשירת שיער, כ-30-40% בסך הכל. תופעה זו נפוצה יותר ממה שמקובל לחשוב, אך היא שונה מזו של הגברים.

בשונה מהתקרחות גברית, המתאפיינת באיבוד כמות גדולה של שיער עד שהוא נעלם לחלוטין, הרי ששיער הראש של הנשים הופך להיות דק יותר ויותר. כתוצאה מכך נפח השיער יורד בהדרגה, הקרקפת נגלית לעין, ומראה השיער הופך דליל. במקביל, הצבע המקורי של השיער מתבהר, וכך השיער נראה דליל יותר מאי פעם.

נשירת שיער נשית שונה מזו הגברית בעוד שני פרמטרים עיקריים. בעוד שבקרב הגברים התופעה מתחילה בגיל 20, הרי שבקרב הנשים היא תתחיל – אם בכלל – בגילאי 50 ו-60. בנוסף, מדובר בתהליך ארוך בהשוואה לזה שקורה לשיער הראש של גברים. ללא טיפול מתאים בזמן, הנשירה עלולה להפוך לבעיית קבע.

לא כל נשירה היא בעיה:
מרבית הנשים עוברות במהלך חייהן מצבים של נשירה ספונטנית, שאינם מעידים על תהליך של הידלדלות השיער. מצב זה נקרא טלוגן אפלוביום (TE), והוא מתבטא בכמות גבוהה מאוד של שיער הנושר בצורה פתאומית ובתקופה קצרה (מעל 200 שיערות ביום). מרבית הנשים נבהלות ממצבים אלו, אך במרבית המקרים הם זמניים.

מצב של הידלדלות שיער אמיתית מאופיין גם הוא בנשירה מוגברת. אך מכיוון שהשיער הדק נושר במהירות בהשוואה לשיער העבה, מורגשת באופן טבעי עליה ברמת הנשירה, אך היא תופיע בצורה הדרגתית.

במצב בו השיער נשבר או נקרע בזמן סירוק או הברשה, נראה שיער שנופל בכמות גדולה יחסית, דבר שעשוי לעורר חשש מהידלדלות השיער. למעשה, במצב כזה השורשים תקינים, והבעיה היא באיכות השערה עצמה.

חשוב לציין כי פחד ודאגה עלולים להאיץ את תופעת הנשירה, וזאת בשל הקשר ההדוק בין שורשי השיער ומערכת העצבים.

מה גורם להידלדלות השיער?

• מספר גורמים יכולים ליצור מצב של הידלדלות שיער הראש של הנשים. העיקריים שבהם הוא חוסר איזון הורמונאלי, המתרחש בגיל ההתבגרות, גיל המעבר, לאחר לידה או הפלה, בעל נטילת גלולות או הורמונים, וכן בזמן הפרעות בבלוטת התריס.
• הפרעות בזרימת הדם לזקיקי השיער יכולות גם הן להשפיע על מצב השיער, שכן אספקת דם רצופה לעור הקרקפת חיונית מאוד לחיי השיער.
• גורם משמעותי לא פחות הם טיפולי היופי שנשים עושות לשיערן, כולל החלקת שיער כימית, סלסול, צביעת שיער והבהרתו.
• ולבסוף, בעיות שונות בעור הקרקפת, כגון קשקשים, סבוריאה, פסוריאזיס, יובש ועודפי שומן, יכולים גם הם להשפיע על השיער ולהחיש את הידלדלותו.

מה אפשר לעשות?
פשוט יותר להתחיל עם מה כדאי לא לעשות:

• אל תחכי שהתופעה תעבור מעצמה. זהו סיכון שלא כדאי לקחת.
• אל תכנסי לפאניקה ודאגה. במתח התופעה רק מחמירה.
• אל תרוצי להחליף את השמפו, כי הוא אינו יכול להיות האחראי לתופעה.
• אל תחליטי על לקיחת תוספי מזון ללא התייעצות. מחקרים מוכיחים כי לרוב אין חסרים תזונתיים הגורמים להדלדלות.
• אל תפסיקי או תחליפי גלולה לעיתים קרובות, בטח מבלי להיוועץ ברופא נשים.
• בדיקת דם לא מספיקה כדי למצוא את סיבת ההידלדלות או הפתרון לה.
• אל תסתפרי קצר בגלל נשירה. אין קשר בין אורך השיער לבין בריאותו.

מה כן לעשות?

• לכי להתייעץ עם טריקולוג, מומחה לשיער, שיידע לאבחן ולטפל בבעיות השיער.
• אם נבדקת בדיקה יסודית ומעמיקה, יש סיכוי רב כי התאמת הטיפול תהייה הנכונה והטובה ביותר עבורך.
• לפני הבדיקה הצטיידי בכל המידע הקשור לעברך הרפואי, כולל שימוש בתרופות וכל טיפול אחר שקדם לבדיקה בשנה החולפת.
• רשמי על דף את כל השאלות העולות בבית, על מנת לזכור לשאול אותן במהלך הבדיקה.
• בבדיקה דאגי לקבל תשובות לכל שאלותיך, ולהבין היטב את מצבך והגורמים לו.
• כדי לראות תוצאות, הישארי נאמנה לטיפול עליו החלטת למשך מספר חודשים לפחות.

חשוב לדעת כי הסבלנות משתלמת. פוטנציאל הצלחת הטיפול אצל נשים גבוה מאצל הגברים. אך זכרי - יש חשיבות גדולה לאבחון ולטפול בזמן.