נחשף המיסתורין של האינסטינקט האימהי

צוות מחקר בראשות ד"ר עדי מזרחי מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד י' ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, חשף את הביולוגיה שמאחורי האינסטינקט האימהי. 

ידוע כי בתפקוד המוח של אימהות מתרחשים שינויים רבים הגורמים לאימוץ התנהגויות חדשות. המחקר חשף כי שינויים עצביים במוח, הגורמים להתמזגות חוש הריח וחוש השמיעה, תורמים ליכולת של נקבת העכבר לזהות מצוקה של גוריה ולהגיב עליה.
"אנו יודעים ששינויים ברורים במוח מקושרים לאימהות, אבל ההשפעה של השינויים הללו על עיבוד חושי והופעת ההתנהגות האימהית ברובם אינם ידועים", מסביר ד"ר מזרחי. "בעכברים, חוש הריח וחוש השמיעה ממלאים תפקיד חשוב בתקשורת בין אם לגוריה. לפיכך הנחנו שיש אינטראקציה כלשהי בין עיבוד המידע של שני החושים כך שריח הגורים יכול לשנות את האופן בו קריאותיהם מעובדות במוח האם".
ד"ר מזרחי והפוסט דוקטורנט ד"ר ליאור כהן בדקו אם האזור במוח האחראי על העיבוד השמיעתי - קליפת המוח השמיעתית (primary auditory cortex) - יכולה לשמש גם כאתר ראשוני שבו תתקיים אינטגרציה בין ריח הגורים וקריאותיהם. איזור זה ידוע כבעל גמישות עצבית, כלומר - כאיזור שבו מתקיימים שינויים מבניים ותפקודיים בתגובה למידע מהסביבה.
במחקר חשפו החוקרים עכברים רגילים, עכברים שחוו קשר עם גוריהם ועכברות מניקות לריח גורים, ועקבו אחר הפעילות המוחית של עיבוד מידע חושי זה. הריח הוביל לשינויים משמעותיים בעיבוד המידע הקולי רק אצל נקבות שהייתה להן אינטראקציה עם גורים, כאשר השינויים המשמעותיים ביותר נרשמו אצל עכברות מניקות. האינטגרציה בין חוש הריח לחוש השמיעה הופיעה אצלן בסמוך להמלטה והיה מרכזי בזיהוי קריאות המצוקה של גוריהן.
מהמימצאים עולה, כי האינסטינקט האימהי מקושר לעיבוד רב-חושי שלא תואר בעבר. תהליכים כאלה מסייעים בהבנת היכולת של אם לזהות את גוריה ולהגיב לצרכיהם בצורה אופטימלית. עיבוד מידע רב חושי התגלה כאחד התהליכים המחדדים את חושיהם של חיות המטפלות בגורים, ולאו דווקא האמהות ביולוגיות של הגורים.
ממחקר זה ניתן ללמוד שגם אם לא ביולוגית עשוייה להראות שינויים מוחיים דומים לשינויים החלים אצל אם ביולוגית, כאשר היא מטפלת בגורים שאינם שלה.
המחקר פורסם בגיליון אוקטובר 2011 של כתב העת המדעי היוקרתי "נוירון".