כך מתמודדים עם מצבי מתח ולחץ

מהו סטרס, כיצד הוא משפיע על גופנו וכיצד אפשר להתמודד עמו?
|
הדפס
|
שמור

 

אורח החיים הנוכחי שלנו בעולם דינמי, תחרותי והישגי זה אינו מאפשר כמעט מרווח נשימה. אנו מבלים את מרבית זמננו בניסיון להגשים את עצמנו מבחינה מקצועית ואישית, תוך שילוב מענה כלכלי לאורח חיינו. במקביל עלינו לנהל חיי משפחה, זוגיות והורות, המהווים אתגר לא קטן בפני עצמם. מעבר לכך ישנם גם האסונות הקטנים והגדולים המתרחשים סביבנו כל העת.

 

בעולם בלתי אפשרי שכזה מונחים כמו מתח, לחץ נפשי או סטרס אינם זרים לאיש מאתנו, והפכו לקווי המתאר של החברה בה אנו חיים.

 

 

מהו סטרס (STRESS)?

לבני האדם, כמו לחיות אחרות, יש מנגנון התמודדות עם מצבי חירום הנקרא 'מלחמה או מנוסה - fight or flight. בהתאם למנגנון זה ברגע שאנו מזהים מצב סכנה אנו אמורים להילחם או לברוח. הבעיה נוצרת כאשר לא מנוסה ולא מלחמה מצילות מהסכנה. כאשר הסכנה היא פסיכולוגית, המנגנון הטבעי של 'הילחם או ברח' אינו ישים.

 

אורח החיים שלנו מדמה לנו מצבי סכנה באופן אינטנסיבי ביותר, כך שהגוף נשאר במצב דרוך ומתוח לאורך זמן.

 

 

כיצד מנגנון הסטרס פועל?

ברגע שאחד מחמשת החושים שלנו מזהה מצב סכנה, הוא משדר הודעת חירום למוח. המוח מעורר לפעילות את הורמוני החירום, כשהבולט שבהם הוא האדרנלין. הורמוני החירום מעוררים את מערכות הגוף להתמודדות.

 

 

מה קורה בגוף במצב סטרס?

  • הלב מחיש את פעימותיו על מנת לספק אנרגיה וחמצן כדי 'לברוח או להילחם'.
  • נשימתנו נעתקת. עצירת הנשימה עוזרת לחיות היער להסוות את עצמן. הבעיה היא שבחברה המערבית מצב הסכנה נמשך לאורך זמן, וכך אנו עוברים לנשימות שטחיות.
  • שרירי הגוף מתכווצים בעוצמה.
  • מערכת העיכול מאיטה או אפילו עוצרת כדי לחסוך באנרגיה.
  • שלשול והטלת שתן, על מנת להקל על הגוף כמה שיותר בעת המנוסה או הלחימה.
  • מרגישים צמא.
  • חוסר ריכוז.
  • הפרעות בשינה. האדרנלין מעורר את הגוף. גם בעת עייפות רבה יהיה קושי בהרדמות, שינה לא רגועה והתעוררות מוקדם בבוקר.
צילום: Earl53

מה הנזק ?

מצבי לחץ חריפים וממושכים עלולים לגרום למחלות שונות הפוגעות בתפקודו התקין של הגוף, פגיעה שברוב המקרים אינה הפיכה. מצבי לחץ מזיקים ל:

 

  • מערכת הלב ולכלי הדם - יתר לחץ דם והתקפי לב.
  • מערכת העיכול – כיבים, תסמונת המעי הרגיז.
  • מערכת הנשימה – אסטמה, ברונכיטיס.
  • שרירים – עוויתות, כאב, תשישות.
  • מפרקים – דלקת מפרקים ראומטית.
  • עור – פסוריאזיס.
  • מערכת הרבייה – אימפוטנציה אצל גברים, פגיעה בסדירות ותקינות מחזור הוסת אצל נשים.
  • מערכת החיסון – ירידה ביכולת הגוף להתמודד עם מחלות.
  • ישנה גם פגיעה ביכולת הלמידה, הריכוז, הקליטה, הזיכרון ופתרון הבעיות.

 

דרכי התמודדות


טיפולים כמו שיאצו, עיסוי או רפלקסולוגיה. מרגיעים את הגוף והנפש ומורידים מתח.
נשימות מרגיעות. השיטה הפשוטה והיעילה ביותר להורדת רמת האדרנלין בדם. שאיפה קצרה ועמוקה, עצירת הנשימה למספר שניות ונשיפה ארוכה ואיטית.
הרפיית שרירי הגוף המכווצים על ידי תרגיל כיווץ ושחרור. כאשר מכווצים שריר ואז מרפים הוא חוזר לטונוס נמוך יותר משהיה מלכתחילה.
להשקיע זמן להרגעות לפני השינה, לא חייבים לעשות מדיטציה, אפילו צפייה בטלוויזיה או האזנה למוסיקה שקטה יכולים לעשות את ההבדל.
פעילות גופנית משחררת לחץ.
למתן את צריכת הקפאין והסוכר הפשוט. וכן להגביר צריכת מזונות המכילים פחמימות מורכבות, המביאות לעליית חומרים מרגיעים במוח, בעיקר בשעות הערב.
שימוש בצמחי מרפא – כמובן לפי ייעוץ אישי של נטורופת. לדוגמא, תה פסיפלורה בערב לפני השינה.
ישנה חשיבות רבה לתוספי מזון – ויטמינים ומינרלים. ויטמין B5 למשל חיוני ליצירת אדרנלין. חסר בויטמין B12 למשל יגרום לעצבנות יתר. השלמה תזונתית בהתאמה אישית על ידי נטורופת.

 

ולסיכום, החיים בעידן הנוכחי אינם פשוטים כלל, ישנם הרבה מתחים אך ישנם גם פתרונות. זכרו, בריאותכם נמצאת בידיכם והאחראיות על גופכם שלכם היא.

 

 

על הכותבת: שמרית כץ וינברג, נטורופתית. בוגרת ה"קולג' הישראלי לרפואה טבעית", עוסקת בתחום משנת 1995. מטפלת בשיאצו, עיסוי, רפלקסולגיה, ארומתרפיה, פרחי באך, צמחי מרפא ותזונה. מתמחה בטיפול בנשים בהריון ולאחר לידה. מעבירה סדנאות רייקי וסדנאות שיאצו לזוגות. "רגעים של שקט" – קליניקה לרפואה משלימה במודיעין.

תגובות הגולשים