חנוכה בוער

ניחוחות הסופגניות נותרו באוויר כשריד אחרון לחג, ומחר הגוזלים חוזרים לגנים ולבתי הספר. השנה "חגגתי" את חנוכה בחדרי מיון, במרפאות ובביקורים אצל מיגוון רופאים, במקום בטיולים וכיופים עם הילדים. את הסופגניות והלביבות החלפתי באנטיביוטיקה ובכדורים להורדת חום. בכל פעם שעצמתי את העיניים לנוח, כאשר החום מטפס לו כלפי 41 מעלות, ודמיינתי את ידה הקרירה של אמי על מצחי הבוער, הוחזרתי במהרה וללא רחמים למציאות על ידי קולות רקע בלתי מתפשרים "אמא!!! אמא, הוא הרביץ לי!!!", "אמא, היא לקחה לי את הסביבון שלי! הוא שלי!!!!!". כל ניסיון להתעלם מקולות הרקע הדורשניים ולהתרכבל עמוק יותר מתחת לשמיכה עלו בתוהו. "אמא!!!!! בואי לשחק איתי! משעמם לי!!!!" נשאר לי רק לקוות, שיום מן הימים ימציאו שיקוי לרפואה שלמה של כל האמהות בעולם. :-)

הרבה בריאות וחורף נעים!

נעמי גטניו

עורכת ראשית פורטל דוּלה