חגיגת עצמאות עם ילדים רעבים

ילדי הגנים העירוניים בעירנו חגגו השנה את יום העצמאות ביום שישי האחרון עם הרבה שירים, ריקודים, דגלים ובלונים בצבעי כחול לבן. הילדים התרגשו לנסוע בלי ההורים באוטובוס מהגן ולהיכנס לפארק בשתי שורות מסודרות וללכת למקום המיועד לכל גן שעליו שלט וזר גדול של בלונים. שמעו נאומים, שרו שירים, התגאו בגננות ובסייעות שפיזזו על הבמה, ובאמת שהיה נחמד.

אישית הייתי מקדימה את שעת הפעילות כי השמש ממש להטה והילדים נראו תשושים אחרי מחצית הזמן. מכיוון שבשנה שעברה ההורים "ישבו" יחד עם ילדי הגן, קבוצות הגנים שמוקמו רחוק מהבמה לא הצליחו לראות כלום מלבד את גבם של ההורים שהסתירו. השנה החליטו לייעל את סידורי הישיבה וביקשו מההורים להתמקם מסביב, מה שעבד בחלקו. בהחלט שיפור.

מה שלא השתנה מהשנה שעברה זה שבקושי איפשרו לילדים לשתות מהמים שהביאו במיידניות שלהם ואפילו לא חשבו לחלק סנדוויצ'ים או לבקש מההורים להביא לילדים סנדוויצ'ים. מיותר לציין שהפסקת אוכל קצרצרה היתה משפרת בהרבה את מצב רוחם של ילדי הגן, שלקראת החצי שעה האחרונה השמיעו קולות מאוכזבים של "זה משעמם", "אין מה לעשות פה" ו"מתי אוכלים!?". ילד רעב זה ילד עצבני. אז בשנה הבאה נקווה לשיפור גם בעניין זה, וליתר ביטחון נביא סנדוויצים מהבית. :-)

חג עצמאות שמח!