ליווי התפתחותי לתינוק

השנה הראשונה בחיי התינוק חשובה ביותר להתפתחותו המוטורית והתנועתית התקינה.  התפתחותו משפיעה גם על התנהגותו הכללית, כולל תפקוד עצמאי, כישורי למידה וכישורים חברתיים. ניתן לחסוך מהפעוט קשיים בהמשך חייו, אם מזהים עוד בינקותו את הגורמים שמעכבים את התפתחותו. בסדנאות לליווי התפתחותי לומדים ההורים כיצד לסייע לתינוק למצות כל שלב בהתפתחות כדי לשפר את איכות חייו בהווה ובעתיד. הסדנא כוללת תרגילי תנועה בשילוב מגע, צלילים וגירוי של כל המערכות ההתפתחותיות והחושים באופן שמתאים לתינוק וגילו. הסדנאות מחולקות לפי שלבי ההתפתחות של התינוק, ומלוות אותו החל המשכיבה הנכונה על הבטן והרמת הראש, דרך היפוך נכון, זחילת גחון, זחילה על שש, ישיבה והתיישבות נכונה ויציבה, עמידה והליכה.

בעיקרון, אנחנו לא צריכים ליווי התפתחותי. בתוך כל אחד מאיתנו טבוע מנגנון למידה נפלא, שיקח אותנו צעד לאחר צעד לקראת עצמאות מוטורית וקוגניטיבית. בעצמנו נלמד להתהפך מהבטן לגב ומהגב לבטן, בעצמנו נדחף את גופנו עם הזרועות את המזרון ונזקוף את הראש, בעצמנו נתיישב, נזחל, נלך, וכמובן שגם בעצמנו נלמד לדבר.

כל זה, אם לא יפריעו לנו. אבל החברה המודרנית לקחה את התינוקות שלה וחנטה אותם בבגדים שלא מאפשרים להם חופש תנועה הנחוץ להם כדי להתפתח. היא סגרה אותם בלולים מגבילים ומנעה מהם לברור את הנושאים שהם רוצים להתרכז בהם בלמידה. בגלל החשש ממוות בעריסה משכיבים את התינוקות רק על הגב בשעות השינה. מרוב חשש, הורים רבים גם משכיבים את התינוק על הגב גם בשעה שהם ערים, ויכולים להשגיח עליו, ולא מאפשרים לתינוק לשכב על הבטן, לפתח את חגורת הכתפיים, את שרירי הצוואר, את הזרועות והידיים וגם את תנועת האגן והרגליים.

תינוק הרוצה לזחול עלול להיתקל באהבה חונקת של הוריו, שעטפו אותו מכף רגל ועד ראש, כולל גרביים מבד חלק ונעים, כך שהוא לא יכול לנעוץ את כפות רגליו על המישטח שמתחתיו, שגם הוא, כדי שינעם לתינוק המתוק, עשוי מבד חלק ונעים. השילוב של שני בדים חלקים ונעימים הוא בדיוק המחסום שימנע ממנו את ההתפתחות הטבעית. הוא לא יוכל להתחיל לזחול לפני שניתן לו את התנאים המתאימים לכך. הוא לא ילמד להבדיל בין ריחות, אם לא ניתן לו גירויים שונים, והוא לא יוכל להבדיל בין צורות, אם לא נפנה את תשומת ליבו להבדלים. הוא יעשה הרבה, הרבה יותר ממה שאנו חושבים, אבל חסמים שונים ימנעו ממנו התפתחות טבעית.

כאן נכנסים לתמונה כל סוגי הליווי ההתפתחותי. המוטו שלהם הוא ללמד את ההורים איך להסיר את החסמים הלא טבעיים שהם מקיפים בהם את התינוק. התפקיד של ההורים הוא קודם כל לא להפריע, ולתת לילד ללמוד בעצמו. כשהם רואים שהוא "תקוע" הם יכולים להפנות את תשומת ליבו לאותם מרכיבים החשובים בשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא. אפשר למשוך אותו באמצעות רעשן או כל כלי מרעיש אחר, כדי שיפנה את עיניו, יסובב את ראשו, יניע את צווארו, ימשוך בכתפו ובסופו של דבר יתהפך בעצמו. בליווי התפתחותי מפיגים את החששות משכיבה פעילה על הבטן, מאפשרים לתינוק לנוע ככל יכולתו, כדי שיוכל בסופו של דבר להגיע לכל מקום שהוא רוצה, ושאנחנו מרשים לו.

אחד המרכיבים היותר חשובים בהתפתחות הוא השלב שבו התינוק מקשיב לעצמו. זה מתקשר למערכת הדימוי העצמי, להקשבה המודעת שלנו לאיכות הביצוע של משימות שונות כמו הליכה, ישיבה, קימה, סיבוב, הרמת הזרוע, כפיפת ברכיים וכל פעילות מוטורית, כולל הפעלת אברי הדיבור שגם היא פעולה מוטורית לכל דבר, אבל מוטוריקה עדינה, של מערכת שרירית מורכבת מאוד. רק כדי לסבר את האוזן, כדי לשלוט בלשון שלנו אנו צריכים ללמוד לתאם בין 52 שרירים שונים. לא פלא שהדיבור הרהוט מגיע, לכן, מאוחר יחסית.

הליווי ההתפתחותי הוא בעצם למידה של ההורה כיצד לא להפריע לתינוק לעשות את כל מה שהגנטיקה הטביעה בו. הוא גם תשומת לב של ההורה לאיחור בפעילות מסויימת, ואז הוא יודע להבחין בה ולכוון את המודעות של התינוק, כדי שיבצע את הפעולה בעצמו.

יש לזכור, שלא כל הילדים מתפתחים באותו קצב. גם באותה קבוצה של ליווי התפתחותי, וגם לאחר כמה חודשים, לא רואים את כל התינוקות בקו אחד של התפתחות. יש כאלה שנקודת הזינוק שלהם הייתה טובה יותר, יש כאלה שהקליטה שלהם מהירה יותר. בסופו של דבר, בגיל שנתיים-שלוש, כולם יתיישרו פחות או יותר באותו איזור של התפתחות. יש כאלה שהדרך שלהם לשם תהיה קלה יותר ויש כאלה שיתמהמהו ויתעכבו על מטלות שונות.

התינוק אינו לומד בצורה מיקרית. הוא בורר לעצמו את הדברים שהוא רוצה להתרכז בהם ומנסה להגיע לביצוע מושלם, שהוא יכול לחזור עליו בכל רגע שירצה. כך, למשל, כשילד מנסה לטפס ולשבת על הספה בסלון, הוא ינסה פעם אחר פעם ולבסוף יתגבר על המשימה ויצליח להתיישב. ברגע שיגיע, הוא לא ישב לנוח שם, כפי שרוב המבוגרים מצפים, אלא מייד ירד שוב, כדי לנסות ולטפס שוב וכך לוודא, שזה לא היה מיקרי, ושבכל פעם שהוא רוצה להתיישב, הוא מסוגל לעשות זאת. לאחר פעולת הווידוא, הילד ימשיך למשימה הבאה, כי את זו הוא כבר כבש והוא כבר מביט הלאה לכבוש עוד ועוד. בכל פעם שהוא מתגבר על המשימה הוא מוכיח קודם כל לעצמו, ואחר כך גם לסובבים אותו, שהוא מבין את האתגרים, ויודע להתגבר עליהם, בקצב שלו.

ד"ר משה פלדנקרייז, מייסד השיטה הקרויה על שמו, הבין את הצורך בלמידה עצמית בכל תחום, כאשר התבונן בפעולת הלמידה של תינוקות. הדבקות שלהם במשימה, ההתמקדות בדבר שהם החליטו שהוא העיקר באותו רגע, הראתה לו שהם אכן לומדים בצורה נכונה. והלמידה איננה רק הלמידה הראשונית של מטלה חדשה, אלא גם פעולת שיפור. אם אנו הולכים, ההליכה צריכה להיות מאוזנת יותר. אם רצים, לומדים לרוץ בצורה יעילה ולכן גם מהירה יותר. השיפור נובע מן העובדה שאנו לומדים לזהות מהי פעולה יעילה, ולומדים גם להבין מה מפריע לפעולה ומה צריך לעשות כדי להפוך אותה ליעילה יותר. המנגנון הפנימי של הלמידה האנושית מאפשר לנו לבחון את עצמנו, לבדוק אם עשינו נכון או לא, ובעצם אנו לומדים לאט לאט לצבור קריטריונים שיאפשרו לנו להחליט, אם הגיע הזמן לפנות אל המטלה הבאה.

ליווי התפתחותי בשיטות שהתפתחו משיטת פלדנקרייז, נותן את הקרדיט לתינוקות שהם יודעים מה שהם עושים. ההורים רק צריכים להיות שם כדי לשמור על הילד שלא יסכן את עצמו כחלק מסיפוק הסקרנות האישית שלו, ושכל הפעולות שלו ייעשו תוך בקרה עצמית ומתוך הבנה שזו הדרך היחידה שבה הוא יכול ללמוד ולהפוך לאדם עצמאי ואוטונומי.