מדריך: מהם סוגי המזון המומלצים בכל שלב של התפתחות הילדים

תזונת ילדינו היא אחד הנושאים החשובים להתפתחות ולגדילה. לא פעם אנו מוצאים את עצמנו מתלבטים לגבי סוגי המזונות המומלצים, זמני ההאכלה, הכמויות המומלצות וסביבת האכילה. הלבטים מתעצמים לנוכח המעבר המהיר מינקות לבגרות, אשר מחייב אותנו ההורים לעקוב אחר השינויים בדרישות התזונתיות ולאפשר בסיס תזונתי מאוזן, מגוון ומפתה. תפיסה מוטעית לגבי תזונת ילדים היא מנת חלקם של הורים רבים.

צבירת ידע לגבי אופן המעבר משלב האכלה אחד למשנהו, תשומת לב להרגלי האכילה של הילדים, מיקוד הבעיות המלוות את ההאכלה, שינוי הרגלי האכילה ויצירת סביבת אכילה בריאה, יועילו גם יחד לקידום בריאות ילדינו. קבלת ייעוץ ממומחים לתזונה תוכל לסייע למניעת חסרים תזונתיים ולפתרון בעיות, בשלבי ההתפתחות השונים.

החיים ברחם ודפוסי הגדילה

דפוסי הגדילה של תינוקות בראשית חייהם ובבגרותם קשורים לסביבת ההתפתחות הרחמית (1). צבירת משקל מוגזמת של העובר, העשויה לשקף צריכה תזונתית לא מאוזנת של האם, עשויה להוביל להיוולדו של תינוק במשקל עודף, אשר עשוי לגדול לכדי מבוגר במשקל עודף. למרות המתאם החיובי בין משקל הלידה לבין עודפי משקל בבגרות, מפתיע להיווכח, כי בנים שנולדו במשקל נמוך היו דווקא בסיכון גבוה יותר לגדול לכדי מבוגרים במשקל עודף, יתכן בעקבות האכלת יתר בינקות (2). ילדים במשקל עודף נמצאו בסיכון לפתח מחלות כמו: יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, עמידות לאינסולין ואף דיכאון (3,4).  כמו דפוסי הגדילה, גם העדפה לטעמים בשלבי הגמילה מהנקה עשויה להיות קשורה לתזונת האם, בסמוך ללידה ובתקופת ההנקה (5). כך או אחרת, מומלץ לנשים מיניקות בפרט, ולנשים שאינן מיניקות בכלל, לגוון את מזונותיהן, להקפיד על צריכה תזונתית מאוזנת, ולהימנע מדיאטות קיצוניות, העלולות להוביל לירידה מהירה במשקל.

הזנת התינוק הבריא מלידה ועד גיל 6 חודשים

הנקה בלעדית היא צורת ההזנה המומלצת ביותר לתינוק הבריא עד סביבות גיל 6 חודשים (6). בתקופה זו מספק חלב האם את כל צרכיו התזונתיים של התינוק, ואין צורך להוסיף להזנתו מוצקים או נוזלים אחרים, לרבות מים, מיצים, חליטות תה ואבקות להכנת משקאות לתינוקות (7). יחד עם זאת, על-פי הנחיות משרד הבריאות בארץ (8), מומלץ לתת לכל תינוק, יונק ושאינו יונק, תוספת ויטמין D החל מתום החודש הראשון (ועד תום החודש השנים עשר)  לחייו, כדי למנוע התהוות מחסורים, בין היתר על רקע היעדר חשיפה לאור השמש או שימוש באמצעים המגינים על העור. תוספת ברזל מומלצת מתום החודש הרביעי לחיים (ועד תום החודש השנים עשר). אין צורך בתוספי מזון אחרים בתקופת ההנקה הבלעדית, יתר על כן מומלץ לאם המיניקה להימנע משימוש בצמחי מרפא.

מצבה התזונתי של האם המיניקה כמעט ואיננו משפיע על נפח החלב שמייצרת. יחד עם זאת, מומלץ לאם המיניקה להרבות בשתיית נוזלים דלי קלוריות, העשויים לסייע למניעת עצירות. כמו-כן, חשוב להקפיד על צריכה תזונתית נאותה, הכוללת מזונות מכל קבוצות המזון: דגנים מלאים (לחם מלא, אורז מלא, חיטה מלאה, גריסי פנינה, דוחן, קינואה, דגני בוקר וגרנולה דלי סוכר...), קטניות (גרגרי חומוס, שעועית יבשה, אפונה יבשה, עדשים, סויה, פול...), פירות (2 מנות ליום לפחות), ירקות (3 מנות ליום לפחות), מוצרי חלב דלי שומן, בשר ותחליפיו ושומנים (טחינה משומשום מלא, אבוקדו, אגוזים ושקדים, שמנים...). צריכה תזונתית מאוזנת ומגוונת תסייע למניעת חסרים תזונתיים אצל האם בתקופת ההנקה ולאחריה. 

עישון בתקופת ההנקה עלול לגרום נזק לאם המיניקה ולתינוק היונק כאחד. מומלץ להימנע מעישון בתקופת ההנקה, בשל האפשרות לפגיעה בייצור החלב אצל האם והאטת קצב העלייה במשקל אצל התינוק היונק. נשים שתבחרנה להמשיך ולעשן, תוכלנה למזער נזקים על ידי הימנעות מעישון בסביבת התינוק (גם אם איננו יונק) ושילוב העישון לאחר ההנקה ולא לפניה.

תינוקות, שאחד מהוריהם או אחיהם סבל מאלרגיה, עשויים להיות מוגנים מפני אלרגיה בזכות ההנקה (9). יחד עם זאת, לא קיימת המלצה ישירה לאמהות המיניקות לאמץ דיאטה המוגבלת במזונות, הידועים כבעלי פוטנציאל אלרגני, ביניהם חלב פרה, ביצים, דגים, אגוזים, בוטנים, סויה וטחינה (10). במקרים שבהם תינוק, המוזן על ידי הנקה בלעדית, מפתח תסמינים אלרגיים, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ רפואי ודיאטטי, שיסייע לבדיקת הקשר בין תזונת האם המיניקה לבין תגובת התינוק ולשמירה על איזון התפריט של האם למניעת התהוות מחסורים תזונתיים.

מכיוון שתופעת הגזים אצל תינוקות איננה קשורה לאופן ההזנה (הנקה או הזנה מבקבוק), מומלץ לעודד הנקה גם אם התינוק סובל מגזים (11). תיתכן הקלה בתופעת הגזים באמצעות הגבלת הדיאטה של האם המיניקה במזונות כמו: חלב פרה, ביצים, חיטה ואגוזים. מומלץ לפנות לייעוץ דיאטטי, לבחירה נבונה של מזונות חלופיים. לגבי תינוקות הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל), לא קיימת המלצה לבחירה בתמ"ל על בסיס סויה לטיפול בגזים.

תינוקות שאינם יונקים, או שיונקים באופן חלקי, מומלץ להזינם בתמ"ל על בסיס חלב פרה, מועשרת בברזל, עד גיל שנה (6). תמ"לים על בסיס סויה מומלצים אך ורק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה בשל סיבות בריאותיות, דתיות או תרבותיות. לא קיימת המלצה ישירה להזנת תינוקות, הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה, בתמ"לים על בסיס סויה.    

הזנת התינוק הבריא מגיל 6 חודשים עד גיל שנה

בסביבות גיל 6 חודשים, הנקה בלעדית איננה מספקת עוד את כל דרישותיו התזונתיות של התינוק. שלב זה מתאים פסיכולוגית והתפתחותית לשילוב מזונות שישלימו את ההנקה או התמ"ל (7,12). שילוב של תמ"ל במקביל להנקה עלול להוביל לגמילה מואצת מהנקה, שלא כמו השילוב של מזון מוצק, אשר כמעט ואיננו משפיע על ההנקה בשלבי ההאכלה הראשונים (1).

בחירת המזונות חייבת להתחשב בגורמים מזהמים, העלולים להתלוות למזון ונוכחותם של חלבונים בעלי פוטנציאל אלרגני. יתר על כן, מומלצת חשיפה למרקמים שונים ומעבר הדרגתי מקבוצת מזון אחת לאחרת. על-פי הנחיות משרד הבריאות בארץ (8), מומלץ לשלב בתחילה פירות וירקות, בשר ותחליפיו וקטניות (העשירים בברזל), להוסיף מוצרי חלב דלי סוכר מגיל 9 חודשים, לרבות יוגורט-ביו, העשוי לסייע להסדרת העיכול (הערת המחברת), ושאר מזונות מגיל שנה ואילך, לרבות חלב פרה ניגר, ביצים, דגים ודבש. מומלץ לחשוף את התינוק למגוון רחב של מזונות בהתאם לגילו, ולשלב בתפריטו מזונות במרקמים שונים וצבעים שונים. יתר על כן, מומלץ להימנע מהגבלת כמות השומן בתפריט בשנתיים הראשונות לחיים, על מנת למנוע מחסור בחומצות שומן החיוניות לגדילתו.

מומלץ לחשוף את התינוק למגוון של מזונות בעקביות, ולהתחשב בכך, שסירוב למזון זה או אחר איננו מעיד בהכרח על אי שביעות רצון של התינוק מהמזון המוגש לו (1). שילובו של התינוק בארוחות המשפחתיות עשוי לסייע לו בגיוון התפריט, ואף ברכישת הרגלי אכילה בריאים. כהורים, חשוב שנחבר את הילד לתחושות רעב ושובע, ונדאג ליצירת סביבת אכילה בריאה, רגועה ומהנה. 

לסיכום: סביבת החיים ברחם, כמו גם תזונת התינוק והפעוט, עשויים להוות שלב משמעותי באתיולוגיה של מחלות בילדות ובבגרות. נדרשים מחקרים נוספים, שיחזקו את הקשר בין הצריכה התזונתית של האם לבין גדילת העובר ברחם ודפוסי הגדילה שלו לאחר היוולדו. כך או אחרת, עידוד אורח חיים בריא בכלל והרגלי אכילה בריאים בפרט, יועילו לבריאות ילדינו ולמניעת עודף משקל והפרעות אכילה. לנו ההורים יש תפקיד חשוב וחיוני ביצירת סביבה תומכת בריאות, אשר תתרום להעלאת הערך העצמי של הילד, תעודד אותו לכבד את גופו ותסייע להידוק הקשר לתרבות האכילה והמסורת המשפחתית.

* תוכן המאמר מתייחס לתינוקות, פעוטות וילדים בריאים, כמו גם לאמהות מיניקות במצב בריאותי תקין, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ תזונתי ורפואי.

המדריך להזנת התינוק והפעוט - משרד הבריאות

ביבליוגרפיה:

1. Lightdale JR, Oken E. Breastfeeding, food choices, restrictive diets and nutritional fads. Cur Opin Pediatr 2002; 14: 344-9.
2. Parsons TJ, Power C, Manor O. Fetal and early life growth and body mass index from birth to early adulthood in 1958 British cohort: longitudinal study. BMJ 2001; 323: 1331-5.
3. Pinhas-Hamiel O, Dolan LM, Daniels SR. Increased incidence of non-insulin-dependent diabetes mellitus among adolescents. J Pediatr 1996; 128: 608-15.
4. Holm K, Li S, Spector N. Obesity in adults and children: a call for action. J Adv Nurs 2001; 36: 266-9.
5. Mennella JA, Jagnow P, Beauchamp GK. Prenatal and postnatal flavor learning by human infants. Pediatrics 2001; 107: 88.
6. Kramer MS, Kakuma R. The optimum duration of breastfeeding: a systematic review. Geneva: WHO, 2001.
7. Lanigan JA, Bishop JA, Kimber AC, Morgan J. Systematic review concerning the age of introduction of complementary foods to the healthy full-term infant. Eur J Clin Nutr 2001; 55: 309-20.
עינת אופיר, יוספה כחל, דר' דורית ניצן קלוסקי. הנחיות להזנת התינוק הבריא. תזונה 8. 
רפואית 2000 בילדים 2001; 1: 6-10.
9. Gdalevich M, Mimouni D, David M. Breastfeeding and the onset of atopic dermatitis in childhood: a systematic review and meta-analysis of prospective studies. J Am Acad Dermatol 2001; 45: 520-7.
10. Burks AW, Sampson H. Food allergies in children. Curr Probl Pediatr 1993; 23: 230-52.
11. Roberts DM, Ostapchuk M, Obrien JG. Infantile colic. Am Fam Physician 2004; 70: 735-40, 741-2.
12. Foote KD, Marriott LD. Weaning of infants. Arch Dis Child 2003; 88: 488-92.
13.Weight Realities Division of the Society for Nutrition Education writing team.Guidelines for childhood obesity prevention programs: promoting healthy weight in children. J Nutr Educ Behav 2003; 35: 1-4.