טיפול בבעיות הנלוות לטיפולי פוריות

רגשות אשם, הסתרה ומתחים גובים מחיר מיותר
|
הדפס
|
שמור

 

טיפולי פוריות מלווים במתחים נפשיים, המעיבים על חיי הזוגיות ועלולים לעיתים לפגוע בהצלחת הטיפול. רבים מהזוגות נוטים להסתיר את העובדה שהם עוברים טיפולי פוריות הן מבני משפחתם, הן מחברים או מהממונים במקום העבודה או מכולם גם יחד. התחושה של בני הזוג היא לעיתים שחוסר ההצלחה בהבאת ילד לעולם פוגעת בדימוי שלהם כאישה וכגבר.

 

להסתרה זו יש מחיר. בני הזוג מאבדים את האפשרות לקבל את תמיכת המשפחה בטיפולים וכן את ההתחשבות של האחראים עליהם במקום העבודה בצורך שלהם להפסיד שעות וגם ימי עבודה בגלל הטיפולים.

ללחץ הנפשי של הטיפולים מתווסף לחץ נוסף של הצורך בהסתרה והמצאת תרוצים שונים להעדרויות או לשאלה המסורתית: "נו, מה עם ילד?" המושמעת במפגשים משפחתיים.

 

ברוב המקרים ההסתרה היא חסרת תכלית. מאחר שממילא טיפולי הפוריות מתחילים בדרך כלל כשנה לאחר התחלת ניסיונות ההתעברות, הרי שהסביבה כבר מעלה מעצמה את סימני השאלה. הסובבים כבר משערים שיש לבני הזוג בעיית פוריות, גם אם הם לא יאמרו זאת במפורש מטעמי נימוס.

 

 

אובדן החשק

 

לדברי עופרה ליאור, מנהלת רשת המרכז הרפואי לפוריות, המתמחה בטיפול במקרי אי פוריות קשים ובתרומות ביצית מחו"ל, יש היום אפשרות להציע "אימון אישי" לזוגות הנמצאים בטיפולים, כדי לבחון יחד איתם כיצד להתמודד עם הבעיות שנוצרו סביב הטיפולים.

כשבני זוג מתחילים בפעולות להבאת ילד לעולם, יחסי המין הופכים לא פעם מחוויה אינטימית משותפת למשימה שיש לבצע. בני הזוג נדרשים לקיים את יחסי המין בימים מסויימים, או לחילופין להתאפק במועדים שלא תמיד מתאימים לרצון של שניהם. לנושא זה אין פתרונות קסם ועל שני הצדדים להשקיע מאמץ בשימור חדוות המין, גם בתנאים הלא פשוטים שנוצרו.

 

אצל חלק מאלו שעוברים טיפולי פוריות יש נטייה להפסיק את חיי היום-יום ולהקדיש את עצמם לטיפולים. לעיתים הדבר נובע מחוסר זמן ולעיתים בשל חוסר חשק לעסוק בנושאים אחרים. במקרים קיצוניים יש כאלו שיחליטו להפסיק לעבוד. אחרים מורידים את תפוקתם הם נמנעים מלעסוק בתחביבים ובפעילויות פנאי ומפחיתים למינימום את המפגשים עם חברים ועם בני משפחה.

 

התוצאה של הפסקת השיגרה יכולה להיות מעבר חד מחיים עשירים ומהנים לתקופה שבה החיים סובבים כולם סביב טיפולי פוריות, הורמונים, זריקות והמתנה לטלפונים של האחות.

 

כשנכנסים למסלול של טיפולים צריך לקחת בחשבון שזו יכולה להיות תקופה ממושכת של חודשים ארוכים ואפילו שנים. אסור להתנזר מהנאות החיים בתקופה זו. להיפך, המשך הפעילויות השגרתיות תורמת לביטחון ולרוגע הנפשי ובסופו של דבר יכולה לסייע בהצלחת הטיפולים.

 

 

תקשורת זוגית

 

רבות כבר דובר על הבדלי הגישה בין גברים לנשים, שגורמים לקשיי תקשורת ביניהם. הבדלי הגישה בין גברים לנשים, הגורמים לקשיי תקשורת ביום-יום, מועצמים במהלך טיפולי הפוריות. נשים נוטות להתלונן על כך שהבעלים שלהם אינם מבינים אותן ואינם מתחשבים בהן. בנושא זה ההמלצה לגברים היא להקשיב לנשים ולצרכים המיוחדים שלהן, מאחר שלרוב הן הנושאות ברוב העול של הטיפולים. לעיתים, כל שהאישה צריכה היא אוזן קשבת וחמלה ולא "פתרונות מעשיים" שגברים נוטים להציע בעת משבר. לפעמים מחברים בני זוג את כשלון טיפולי הפוריות עם כישלונות אחרים והופכים בעיני עצמם את כל חייהם לכישלון אחד גדול.

 

במקרים מסוימים הם מאשימים את עצמם בכישלון הטיפולים. כך למשל, קושרות נשים בין אי הצלחה במחזור טיפול מסוים לפעילות גופנית יתירה, לקיום יחסי מין סוערים, לעמידה על הרגליים או אי הקפדה על הוראות הרופא. לעיתים, מדובר בייסורי שווא כי אין קשר בין עובדות אלו לבין הצלחת הטיפול. שני בני הזוג חייבים להפסיק להתעלל בעצמם – הטיפולים קשים גם כך ואסור לעשות אותם קשים עוד יותר.

 

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה