האם דיאטה משפיעה על הפריון?

מחקרים עדכניים הראו כי מרכיבים שונים בתזונה עלולים להשפיע על תקינות הביוץ. לדוגמא, נמצא כי עליה בכמות הפחמימות במזון קשורה לעליה באי פריון על רקע בעיה בביוץ.

זאת גם לאחר תיקון עבור גורמים מערבבים רבים כמו גיל, מבנה גוף, עישון, ולדנות, פעילות גופנית, וכמות החלבונים וסך האנרגיה במזון (Eur J Clin Nutr 2007 Sep 19). נטילת תוספי מולטי-ויטמינים או ברזל מפחיתה אף היא את הסיכון להפרעה בביוץ (Fertil Steril 2007 Jul 9).

לעומת זאת, תזונה עשירה בשומני "טראנס" hydrogenated לא רוויים מעלה את הסיכון לאי פריון על רקע של הפרעה בביוץ, כאשר זו באה על חשבון צריכת פחמימות או שומנים לא רוויים nonhydrogenated שנמצאים בשומן צמחי (Am J Clin Nutr 2007;85:231-7).

במחקר נמצא שכל עליה ב- 2% בצריכת אנרגיה שמקורה בשומן "טראנס" לא רווי, בניגוד לאנרגיה שמקורה בפחמימות, הייתה קשורה בעליה ב- 73% בסיכון לאי-פריון עקב הפרעה בביוץ.

מחקר נוסף שהתבסס על אותה קבוצת נבדקות מצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי-שומן עלולה דווקא לעלות את הסיכון לאי-פריון על רקע העדר ביוץ, בעוד שצריכה גבוהה של מוצרי חלב רוויי-שומן עשויה להפחית סיכון זה (Hum Reprod 2007;22:1340-7).

לעומת זאת, נמצא שסוכר החלב (לקטוז) אינו משפיע בכמויות המקובלות במזון על הפריון. ההסבר לממצא שקושר בין דיאטה עשירה במוצרי חלב רוויי שומן לשיפור בביוץ עדיין אינו ידוע.

במחקר חדש ניסו לאחרונה להעריך את השפעת התזונה וסגנון החיים על הסיכון להפרעה בביוץ. נערך מעקב במשך 8 שנים אחר 17,544 נשים, ללא היסטוריה של אי פריון, כאשר הן ניסו להרות או הרו.

נמצא שהקפדה על "דיאטת פריון" הייתה קשורה בשיעור נמוך באופן מובהק של אי-פריון על רקע העדר ביוץ.

דיאטה זו התאפיינה בצריכה גבוהה של:

• חד שומנים לא רוויים (monounsaturated) ביחס לשומני טראנס (למשל תזונה עשירה באגוזים, אבוקדו, ושמן זית או קנולה)
• פחמימות בעלי ערך גליקמי נמוך (= אלו שמעלות לאט את רמת הגלוקוזה בדם)
• חלבון מהצומח
• מוצרי חלב עשירים בשומן
• ברזל ומולטי-ויטמינים.

הסתבר שהיעילות של "דיאטת פריון" בהבטחת תקינות הביוץ הייתה בולטת במיוחד דווקא בקרב נשים בעלות מבנה גוף תקין. לעומת זאת, נשים עם עודף משקל יכלו להשיג את התועלת של הדיאטה בשיפור הפריון על ידי ירידה במשקל. נראה ש"דיאטת הפריון", וירידה במשקל אצל נשים עם משקל גוף עודף, פועלות במנגנון דומה לשיפור הביוץ.

מנגנון זה נובע בעיקר משיפור רגישות הגוף לאינסולין, שידוע כיום כגורם שמשפיע על הביוץ. עבור נשים עם צרוף של 5 או יותר מהמאפיינים של סיכון נמוך באורח חייהן, כולל דיאטה, שמירת משקל ופעילות גופנית, נמצא שהן בסיכון נמוך בכדי 69% לאי-פריון והפרעה בביוץ.

המחקר החדש גם מצא קשר לא מובהק בין עליה בפעילות גופנית וירידה בסיכון להפרעה בביוץ. אומנם ישנם דיווחים שקושרים בין פעילות גופנית מאומצת מאד והפרעה בביוץ, אך קשה במקרים אלה להבדיל בין ההשפעה של המאמץ הגופני לבין הירידה במשקל הגוף.

נראה כי הגברת הפעילות הגופנית למשך 30 דקות ויותר מידי יום, תוך שמירה על משקל הגוף הראוי, עשויה לשפר את הביוץ והפריון על ידי העלאת הרגישות לאינסולין. בכל מקרה נראה שנשים אינן צריכות לחשוש כי פעילות גופנית מוגברת תפגע בפריונן.

המחקר החדש התבסס על קבוצת מחקר גדולה ובמהלך שמונה שנות המעקב אירעו 25,217 הריונות וניסיונות להרות בקרב 17,544 נשים. עם זאת, המחקר לא נעדר מגבלות כולל מדידה לא מושלמת של משתנים כמו דיאטה, פעילות גופנית ומדדי איכות חיים אחרים, כמו גם ביצוע של השוואות סטטיסטיות מרובות שעלולות להוביל להערכת יתר של המובהקות בחלק מהתוצאות.

מסקנות המחקר הנוכחי מורות שהקפדה על עקרונות "דיאטת הפריון" הינה בעלת השפעה חיובית על הפריון, ובשילוב עם שמירת משקל והגברת הפעילות הגופנית יכולה למנוע רבות מההפרעות בביוץ. 

Chavarro et al. JE, Diet and lifestyle in the prevention of ovulatory disorder infertility.
Obstet Gynecol. 2007 Nov;110:1050-8.