התגלה חלבון העשוי לסייע למנוע צניחת רחם לאחר לידה

האנזים, LOXL1, גורם לרחם להתכווץ לאחר הלידה

מאת אילן גטניו

הדפס

שמור

שתף

מדענים גילו חלבון חיוני הגורם לרחם להתכווץ לאחר הלידה לגודלו הטבעי. החלבון, אנזים המוכר בכינויו LOXL1 נחוץ לבניית סיבים גמישים ברחם לאחר הלידה.

בגיליון פברואר 2004 של המהדורה המקוונת של המגזין Nature Genetics מסביר ד"ר טיאנסן לי מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, כי הסיבים הגמישים הינם חלק חשוב במרקם החוץ-תאי, אותה רשת של חומר המקיפה תאים. הסיבים הללו נמצאים בכמויות גדולות ברקמות המתרחבות בתדירות גבוהה כמו למשל עור, ריאות, כלי דם גדולים וגם ברחם.

ד"ר לי, שהוביל את המחקר, מסביר עוד, כי במהלך ההריון הרחם מתרחב מאוד, והסיבים הגמישים מסייעים לו לחזור לגודלו הטבעי לאחר הלידה. אולם לעתים, במיוחד אצל נשים מבוגרות יחסית, שכבר ילדו מספר פעמים, הרחם אינו חוזר לגודלו הטבעי ובמקום זאת צונח לכיוון הוואגינה למצב המכונה Prolapse. אובדן הגמישות עלול לגרום למצבים נוספים כמו אמפסימה או מחלות לב וכלי דם, כולל לחץ דם גבוה. ד"ר לי ועמיתי המחקר גילו כי האנזים LOXL1 חשוב בשמירת הגמישות של הרקמות. בניסוי גידלו עכברים ללא הגן המייצר את האנזים. העכברים הללו פיתחו עור רפוי כמו גם פגמים בריאות, בפי הטבעת ובמעי הדק. אצל הנקבות הייתה צניחה של הרחם לאחר המלטה אחת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שאנזים LOXL1 הוא חיוני לשימור המצב התקין של מערכת הסיבים הגמישים. רמות נמוכות של האנזים, הן מסיבה גנטית או בגלל גיל מתקדם, עלולות לגרום לאובדן הסיבים הגמישים.

בתיאוריה, העלאת רמות האנזים, אם באמצעות תוסף או עידוד הגוף לייצר את החלבון הנחוץ, עשויים לקדם את ייצור הסיבים הגמישים. לדברי ד"ר לי, גישה זו עשויה להוביל לשיטות ריפוי חדשות למצבים הקשורים להעדר גמישות, כמו צניחת רחם. "תיאורטית ייתכן שהגדלת רמות האנזים תסייע לטפל בתופעות נוספות הקשורות לגיל, כמו קמטים בעור".

תגובות הגולשים

+ הוסף תגובה