המדריך המלא לטיפול טבעי במחלות חורף

מזון קל לעיכול, שתיה מרובה ועוד טיפים לטיפול ומניעה
מאת יעל אורן
|
הדפס
|
שמור

מחלה קצרה וסוערת, לפי התפיסה ההוליסטית, היא דווקא סימן לבריאות. זה סימן שמערכת החיסון לא עוברת לסדר היום כשהיא נחשפת לוירוסים שמסתובבים חופשי בחורף, אלא נלחמת בהם בעוז. לכן, כל ההצעות כאן לא מיועדות לעצור את המחלה, אלא לעזור לגוף להתגבר עליה, לקצר את משך המחלה, ולהקל במשהו על הסימפטומים הלא נעימים שמלווים אותה. מחלה שנמשכת זמן רב, גם אם היא קלה יחסית, היא סימן למערכת חיסון שלא מתפקדת כמו שצריך. במקרה כזה כדאי מאוד לקבל טיפול מקיף אצל מטפל מוסמך.

צילום: מאיה אהרוני

לפני החלק המעשי, קודם כל, מי שחולה צריך ללכת לרופא. זה נכון בעיקר לנשים הרות ותינוקות שמערכת החיסון שלהם רגישה. אחרי שיש אישור מרופא, מותר לנסות בזהירות כמה מההצעות שרשומות כאן, רצוי בהשגחה של איש מקצוע. כל ההצעות מיועדות לאנשים בריאים בד"כ. מי שסובל ממחלות רקע חייב להיות בהשגחה צמודה של מטפל מוסמך. בכלל, כדאי לקרוא קודם את האזהרות בפרק הקודם. 

 

הכנת שמן לעיסוי

שמן לעיסוי ניתן להכין לבד בבית, להזמין מארומתרפיסט מוסמך, או להזמין מבית מרקחת. את השמנים האתריים קונים בבקבוקונים של 5 או 10 מ"ל. בקבוקון כזה מספיק לעשרות ליטרים של שמן עיסוי, ולכן לא תמיד משתלם למי שלא מתכנן להכין כמות גדולה כל-כך של שמן. שמנים שבכל זאת כדאי להחזיק בבית הם לבנדר, ריוונסרה, הדס, ותפוז. העלות של שמנים אלו נמוכה יחסית, הם עדינים ומותרים לשימוש אצל תינוקות ואצל נשים הרות (מהשליש השני). יש להם טווח פעולה רחב. לבנדר, אגב, אפשר להחזיק שני בקבוקונים.

 

להכנת שמן לעיסוי צריך קערית זכוכית נקייה ויבשה (גם כוס זה בסדר). אני אישית מעדיפה לעקר במים רותחים כל כלי שאני משתמשת בו, אבל זה אמצעי זהירות מעבר לדרוש. בשלב הראשון מטפטפים את השמנים האתריים לקערית. מערבבים אותם על-ידי סיבוב עדין של הקערית, ושופכים מעליהם שמן נשא (מוסבר בהמשך) בכמות המתאימה. לפני הוספת השמן הנשא זה נראה כאילו הקערית כמעט ריקה. זה בסדר – יש צורך בכמות מזערית של שמנים אתריים כדי להשיג את האפקט הרצוי.

 

שמן מוכן יש לכסות (בצלחת קטנה) עד לשימוש. אם לא נוגעים בשמן אלא שופכים אותו מהקערית לתוך כף היד, ניתן לשמור את השאריות בבקבוקון זכוכית כהה ואטום, עם מדבקה שמציינת עבור מי ומאיזו סיבה הוכן השמן. 

 

קיצור משך המחלה

חום, חולשה, או סתם תחושה לא טובה נועדו לאותת לגוף שצריך לעצור ולנוח. כדאי מאוד להקשיב לאיתות, לקחת זמן, ולהתגבר על המחלה כמו שצריך. אין שום סיבה "להיות גיבורים" וללכת חולים לעבודה, או לבשל ארוחת צהריים כשמרגישים רע, או אפילו לנסות להראות שאתם לא מפונקים ומתגברים. ה"גבורה" הזו זה מסלול בטוח למחלות חוזרות ומחלות שלא ברור איפה הן מתחילות ומתי הן נגמרות. צריך לתת לגוף את הזמן שהוא צריך להחלים, ואז כשמרגישים מצויין אפשר בקלות להשלים את הפער. ממילא כשעובדים חולים ולא מרוכזים עושים בעיקר נזקים.

 

כדאי לזכור, שבזמן מחלה ילדים מראים סימנים של רגרסיה: תינוק שהתחיל לאכול מוצקים ירצה רק חלב, מי שלמד לזחול פתאום "ישכח" איך עוברים ממקום למקום בלי הידיים של אמא, ילד שבדיוק נגמל מחיתולים יחזור להרטיב. זה צפוי וסביר. לילדים פשוט אין מספיק אנרגיה כדי גם להתגבר על המחלה וגם להתרכז במיומנויות החדשות. כדאי ללכת איתם, וכשהם יחלימו הם יזכרו מהר מאוד בכל מה שהם ידעו קודם.

 

גם אבדן תיאבון הוא צפוי ואפילו רצוי בזמן מחלה. לא לדאוג, הילד לא יהפוך רזה מדי בגלל כמה ימים שבהם הוא אוכל פחות. מערכת העיכול דורשת המון אנרגיה, ובדיוק כמו שאחרי ארוחה כבדה אין לנו כח לזוז, גם למערכת החיסון קשה לתפקד כשהבטן מלאה. אז לא להכריח את הילד (או את עצמכם) לאכול הרבה. כן חשוב לאכול מעט מזון עדין כמו מרק, להימנע ממזון קשה לעיכול וגם מממתקים. חשוב ביותר לשתות הרבה. כמה שיותר מים, ואפשר גם תה צמחים (על זה בהמשך). בשום אופן אין לשתות שתייה חמה מאוד – החום פוגע ברקמה הרירית בגרון וחושף אותה לחדירת חיידקים.


תה טיליה

הרפואה ההוליסטית זה ממש לא הוקוס פוקוס, ובכל זאת תה טיליה זה אחד הדברים הקרובים ביותר לתרופת פלא. תה טיליה משפר את ההרגשה הכללית, מרגיע, מפיג כאבי ראש וכאבי בטן, ומוריד חום בעדינות. מחקרים מדעיים שנערכו בשיטות מערביות לחלוטין הראו שילדים עם שפעת ששתו תה טיליה החלימו מהר יותר וסבלו מפחות סיבוכים מאשר ילדים שקיבלו טיפולים אחרים.

 

הכנה: כפית צמח יבש בכוס מים רותחים, לכסות עד שמצטנן מעט, לסנן, ולשתות. לשים לב שתה עבור תינוקות חייב להיות מסונן היטב. תה צמחים מותר להמתיק. רצוי להשתמש בסטיביה לצורך ההמתקה, אבל גם סוכר זה בסדר. פרטים נוספים על אופן ההכנה מופיעים בפרק הקודם.

 

שימוש:

  • מבוגרים וגם נשים הרות ומיניקות יכולים לשתות 3-5 כוסות ביום. מומלץ במיוחד לנשים מיניקות, כי החומרים הפעילים, העוברים לחלב, יכולים להגן על התינוק מפני הידבקות.
  • תינוקות יונקים בכל גיל - 3-5 כוסות ביום לאם המניקה, ובנוסף 1-2 כפיות לתינוק שלוש פעמים ביום.
  • תינוקות עד גיל חודשיים – 1-2 כפות, שלוש פעמים ביום.
  • תינוקות מעל גיל חודשיים שעדיין לא אוכלים מוצקים – 3 כפות, 3 פעמים ביום.
  • תינוקות וילדים שכבר אוכלים מוצקים – להציע לילד חצי כוס תה שלוש פעמים ביום. כמה שהוא שותה בפעם אחת, מצויין. את השאר לשפוך.

  

עיסוי

עיסוי בכלל ועיסוי רפלקסולוגי בפרט יכולים להוריד חום ולשפר מאוד את ההרגשה הכללית. למרות זאת, עיסוי אסור לנשים בשליש הראשון של ההריון, וגם בהריון מתקדם יותר מומלץ שיעשה על-ידי מעסה המוסמך לטפל בנשים הרות.

 

להורדת חום ולטיפול בדרכי נשימה עליונות (אף, גרון, סינוסים) צריך להתרכז בבהונות כף הרגל: עיסוי בסיבובים, משיכות קלות, לחיצות קלות מכל הצדדים מכוון כרית כף הרגל לכוון קצות הבהונות. לכאבים וקשיים הקשורים בריאות צריך להתרכז בכרית כף הרגל (החלק הקרוב ביותר לבהונות, זה שבדרך-כלל אדמדם מעט יותר משאר כף הרגל). יש לעסות איזור זה בעדינות בזמן מחלה, כדי לא לשחרר יותר מדי ליחה ולגרום לאי נוחות. צריך להיזהר גם בעיסוי של איזור זה אצל מעשנים. 

 

תינוקות

שמן עיסוי המיועד לתינוקות מכיל רכיבים יקרים ביותר, ולכן מומלץ לקנות שמן מוכן מארומתרפיסט מוסמך או מחנות המתמחה במוצרים טבעיים לתינוקות. כל שמן המיועד לתינוקות צריך להיות על בסיס שמן מקדמיה, לפחות באופן חלקי, ולהכיל לבנדר, קמומיל רומאי ורוז (ורד). קמומיל גרמני, בניגוד לבן דודו הרומאי, אינו מתאים לטיפול בתינוקות. אם השמן מכיל קמומיל גרמני במקום קמומיל רומאי סימן כנראה שחסכו עליו בהוצאות ורצוי לקנות במקום אחר.

 

מספיקה כמות של כחצי כפית שמן לעיסוי כל גופו של התינוק. אין נזק בשימוש בכמות גדולה יותר, אבל גם אין צורך. לשמן העיסוי הקנוי אפשר להוסיף שמנים אתריים נוספים. שמנים אלו טובים לטיפול בבעיות מסויימות, אבל הם טובים גם לתינוקות בריאים לחלוטין, לכן אין חשש להוסיף אותם לבקבוק השמן בו אתם משתמשים בדרך כלל.

 

תוספות לשמן המוכן: 

  • שמן ריוונסרה (Ravensara) הוא תמיד תוספת מצויינת לשמן עיסוי. הוא מתאים במיוחד אם התינוק לא רגוע, נראה סובל, או שהמחלה מלווה בסטרידו. שמן ריוונסרה מומלץ גם לטיפול בתינוק בריא שאינו רגוע, לאחר חיסון, או סובל מכאבים מכל סיבה שהיא. שתי טיפות לבקבוק של 20 מ"ל שמן עיסוי מוכן, 6 טיפות לבקבוק של 50 מ"ל שמן.
  • אם המחלה מתבטאת בדרכי נשימה עליונות (נזלת, סינוסים גדושים), מומלץ להוסיף שמן אתרי הדס (Myrtle). שמן הדס מתאים גם לטיפול בקשקשת תינוקות (סבוריאה). טיפה אחת שמן הדס לכל 20 מ"ל שמן עיסוי, שתי טיפות לבקבוק של 50 מ"ל שמן.

 

כדאי מאוד ללמוד עיסוי תינוקות בקורס מיוחד, אבל מי שעוד לא למד יכול בעדינות לעסות את התינוק בכל חלקי גופו. לא להפעיל לחץ כלל, ובייחוד לא על הגולגולת או עמוד השדרה. אפשר לעסות את התינוק כשהוא שכוב על הגב או על הבטן, או על שניהם לסירוגין. את בקבוק השמן יש להניח הרחק מהישג היד של התינוק (גם לא על מגבת שהוא יכול למשוך).

  

נשים הרות (שבוע 15 והלאה), ונשים מיניקות:

האיזורים שבהם מומלץ להימנע מעיסוי אצל נשים הרות הם: גב תחתון, ישבן, קרסוליים, כף היד בין האגודל לאצבע המורה, החלק החיצוני של הבוהן הקטנה ("זרת") בכף הרגל, וסביבת עקב כף הרגל. הסיכון בעיסוי איזורים אלו הוא בהקדמת לידה, כך שגם אם עיסיתם איזורים אלו בעבר לא גרמתם שום נזק לעובר. וכן, אלו בדיוק האיזורים להתחיל לעסות בסוף תשיעי, כשכבר נמאס לכם לסחוב.

 

להלן כמה מירשמים להכנת שמנים לעיסוי גוף מלא, פרט לאיזורים האסורים. כמובן, אין להפעיל לחץ על הבטן. אפשר לשנות את השמנים האתריים בתערובת, אבל לא לעבור כמות של 20 טיפות שמן אתרי ב-20 מ"ל שמן מוכן (50 טיפות ב-50 מ"ל).

 

הכמויות המצויינות הן עבור 20 מ"ל שמן נשא – אחת מהאפשרויות הבאות: 

  • 20 מ"ל שמן שקדים או שמן זרעי ענבים או שמן שקדים.
  • לסובלות מעור יבש או קשקשת: 5 מ"ל שמן חוחובה + 15 מ"ל שמן שקדים.
  • לסובלות מגירויים או פריחה בעור: 10 מ"ל שמן קלנדולה + 10 מ"ל שמן זית כתית מעולה.

 

לתחושת מחלה כללית: 

  • 7 טיפות לבנדר
  • 7 טיפות ריוונסרה
  • 6 טיפות תפוז
  • 20 מ"ל שמן נשא

 

למחלה המלווה בהצטננות:

  •  5 טיפות לבנדר
  • טיפות ניאולי (עלול להריח לא טוב לנשים אחרי לידה)
  • 7 טיפות ריוונסרה
  • 5 טיפות תפוז
  • 20 מ"ל שמן נשא

 

למחלה המלווה בכאבי גרון, בייחוד אם קיים זיהום חיידקי (סטרפטוקוקוס): 

  • 6 טיפות לבנדר
  • 2 טיפות קורנית לינלול (Thymus Linalool). לשים לב לא להשתמש בקורנית רגילה (Thymus Vulgaris) וגם לא במה שנקרא "קורנית לבנה", שזה שם אחר לקורנית ממקור בלתי מזוהה.
  • 7 טיפות ריוונסרה
  • 5 טיפות תפוז
  • 20 מ"ל שמן נשא

 

מי שיש לה תקציב לקנות קמומיל רומאי מוזמנת להחליף 2 טיפות של שמן אתרי ריוונסרה בשתי טיפות שמן אתרי קמומיל רומאי בכל אחת מההכנות. 

 

ויטמין C 

הטיפול המוצע אינו מיועד לנשים הרות עם הפלה מאיימת או עם חשש לצירים מוקדמים.

 

אם תופסים את המחלה בשלב מוקדם ביותר, אפשר לנסות לעזור לגוף לגרש אותה עוד לפני שהיא ממש התמקמה. לשם כך יש לקחת 4 כדורים של ויטמין סי, 500 מ"ג  ביום למשך יומיים-שלושה. לדוגמה: כדור ב-10:00, ב-12:00, ב-14:00, ב-16:00, ולאחר מכן הפסקה עד 10:00 בבוקר למחרת. גברים ונשים שאינן הרות או מיניקות יכולים לקחת עד 6 כדורים ביום.

 

יש להפסיק את נטילת הכדורים אם מתקיים אחד משלושת התנאים הבאים: 

  • תחושת המחלה חלפה.
  • המחלה התפרצה לגמרי (ואז כזו כמות של ויטמין Cיכולה דווקה להחריף את תחושת המחלה).
  • מתחילים כאבי בטן המזכירים קלקול קיבה. כאבים אלו מופיעים לעיתים רחוקות אצל מי שמערכת העיכול שלו לא מסוגלת לספוג כמות כזו של ויטמין C. עודפי הויטמין נפלטים דרך המעיים וגורמים לגירוי שלהם. 

 

חום גבוה 

חום בדרך-כלל לא מגיע לבד. חום יכול להיות הסימן הראשון שמתחוללת בגוף מלחמה בין מערכת החיסון לפתוגן (וירוס, חיידק). הגוף משחרר חומר שנקרא אינטרפרון, שגורם להתעוררות של כל מערכת החיסון, וגם לעלייה של החום ולכל התחושות שמלוות מחלה. האינטרפרון וגם התאים הלבנים מתפקדים הרבה יותר טוב כשחום הגוף מעט גבוה, ולכן לא מומלץ להוריד אותו לגמרי. בנוסף, תרופות קונבנציונליות מורידות את החום על-ידי זה שהן עיכוב שחרור האינטרפרון. זה באמת משפר את ההרגשה, אבל גם מפריע לתפקוד מערכת החיסון, ולכן לא מומלץ. ובכל זאת, יש כמה מקרים שבהם צריך להוריד את החום, גם אם זה אומר לקחת תרופות קונבנציונליות: 

  • חום מסוכן לעובר, בייחוד בשליש הראשון להריון, ולכן אשה הרה צריכה לדאוג שחום הגוף שלה לא יעלה על 38.9.
  • אצל תינוקות קטנים עד שלושה חודשים מערכת החיסון ממילא לא מספיק מפותחת, אז לא מומלץ לתת לחום שלהם לעלות מעל 38.3. ככלל, תינוק כל-כך צעיר עם חום חייב לראות רופא כבר ביום הראשון למחלה.
  • תינוקות עד גיל שישה חודשים יכולים להיות אפילו עם חום בין 38.8 ל-39.5, אבל לא ליותר ממספר שעות, ולא אם הם נראים מסכנים וסובלים. צריך גם להשגיח היטב שהם לא מתייבשים.
  • ·ילדים גדולים יותר יכולים להישאר ברמות החום האלה (בין 38.8 ל-39.5) יותר זמן, כל עוד הם לא נראים או מתנהגים כמו סמרטוטים. כשהם מתחילים להרגיש פחות טוב אפשר להשתמש באחת השיטות הבאות כדי להוריד את החום באופן הדרגתי.

  

אמבטיה 

שיטה יעילה ביותר וידועה למדי להורדת חום. מספיק שהמים יהיו בטמפרטורה מעט נמוכה מחום הגוף. 36 מעלות זה בהחלט פושר מספיק. אין שום צורך לסבול במים קרים, שלא יורידו טוב יותר או מהר יותר את חום הגוף, אבל הם בהחלט יכולים לתרום להצטננות. אפשר אפילו להתחיל במים מעט יותר חמימים ולהוריד את הטמפרטורה לאט עד 36 מעלות. כמובן שלא רצוי להתרחץ במים חמים ממש. כדי שהאמבטיה תוריד את חום הגוף צריך להישאר במים לפחות עשרים דקות.

  

שמן אתרי פלפל שחור 

לאמבטיה מומלץ להוסיף שמן אתרי פלפל שחור. לא לדאוג – החומרים החריפים בפלפל אינם נדיפים, ולכן לא נמצאים בשמן האתרי. שמן פלפל שחור הוא אחד השמנים העדינים ביותר הידועים, ואחד הבודדים המותרים לתינוקות מיום היוולדם.

 

מטפטפים שתיים-שלוש טיפות לאמבטיית תינוק ישר לתוך המים. יש לטפטף את השמן לפני שמכניסים את התינוק. לאמבטיה גדולה יותר רצוי לטפטף קודם את השמן על כפית מלח שולחן, ולהמיס את המלח במי האמבטיה. כך יתפזר השמן טוב יותר במים. 10-15 טיפות מספיקות לאמבטיה מלאה. שמן זה מותר לשימוש לנשים הרות, לתינוקות, וגם לכל השאר.

 

אם לתינוק יש חום מאוד גבוה, ניתן להוריד אותו בצורה מהירה יותר באופן הבא: משמנים מעט את פי הטבעת של התינוק בשמן טבעי (שמן זית כתית מעולה טוב לצורך העניין) או במשחת חיתולים טבעית, מטפטפים טיפה אחת של שמן פלפל שחור על האצבע, ומורחים את הטיפה בפי הטבעת. חשוב להשתמש בשמן או משחה טבעיים בלבד, כיוון שחומרים לא טבעיים עלולים ליצור ריאקציה לא צפויה עם השמן. כמו כן חשוב לטפטף את השמן קודם על האצבע כדי לוודא שמשתמשים בטיפה אחת בלבד. 

 

חומץ

אם אין שמן פלפל שחור אפשר להוסיף לאמבטיה חומץ טבעי. כוס חומץ לאמבט מלא (שלוש כפות לאמבט תינוק). אפשר גם לשפשף את הגוף בספוג טבול במי חומץ. השפשוף והחומץ גורמים להרחבת כלי הדם הקרובים לעור ובכך תורמים לאיבוד חום גוף.

 

לאחר סיום האמבטיה ניתן להניח רטיות טבולות במי חומץ על חלקי הגוף הלוהטים: מצח, צוואר, בית שחי, ירכיים. 

 

הצטננות

הדפה: שמן אתרי ניתן להדיף בעזרת מבער (8-15 טיפות שמן בצלוחית, לפי גודל החדר), או בעזרת מכשיר אדים קרים (2-3 טיפות שמן בתוך מיכל המים).

 

לתינוקות ולנשים הרות (שבוע 15 והלאה) ומיניקות: 

  • שמן לבנדר
  • שמן הדס

 

כל אחד מהשמנים האלו בנפרד (מה שיש בבית) או שניהם יחד ביחסים שווים.

 

בנוסף, ניתן לטפטף טיפה אחת של שמן לבנדר על דש הבגד כדי להקל על הנשימה.

 

תזכורת קלה מהפרק הקודם: שמן אתרי אקליפטוס אסור לשימוש לילדים מתחת לגיל 10.

 

לבעל המסכן שגם הוא מצונן: בהדפה במבער, רחוק מתינוקות ומנשים הרות או מיניקות, אפשר לשפר מאוד את מצב הנזלת: 

  • 2 טיפות שמן אתרי רוזמרין
  • 2 טיפות שמן אתרי מנטה
  • 2 טיפות שמן אתרי עץ התה
  • 2 טיפות שמן אתרי לבנדר
  • 2 טיפות שמן אתרי לימון (אפשר להחליף בתפוז אם זה מה שיש בבית)

 

דלקת גרון Thymus Linalool

כמה מילים על שמן אתרי קורנית לינלול: קיימים כמה סוגים שונים של שמן קורנית. שמן אתרי קורנית לינלול הוא העדין ביניהם, והוא המשמש לטיפול בכאבי גרון ובדלקות גרון. תחת השם קורנית נמכר גם שמן אתרי של בת קורנית פשוטה (קורנית אדומה, Thymus Vulgaris). רצוי מאוד לא לבלבל בין השניים, כיוון שקורנית פשוטה אינה מתאימה לנשים הרות ולתינוקות, וכן אינה מתאימה לשימוש לא מהול. עוד סוג אחד של קורנית שאפשר להשיג הוא קורנית לבנה. קורנית לבנה אינו סוג בוטני של צמח בכלל. זה שם מסחרי שנתנו לשמן שלא ברור מה המקור הבוטני שלו ואיזה תהליכי זיקוק הוא עבר. כמו שבוודאי כבר הבנתם, כדאי להתרחק משמן זה.

 

קודם הוראות טיפול, ואחר כך עוד כמה אזהרות. לדלקת גרון חריפה, בייחוד עם זיהום חיידקי – טיפה אחת של שמן קורנית לינלול על האצבע, להוציא לשון ולהכניס את הטיפה כמה שיותר עמוק לגרון.

 

כמה אזהרות: 

  • חריף! שמן קורנית לינלול הוא מאוד מאוד חריף. מי שלא מסוגל לסבול חריף, שלא ינסה את הטיפול הזה. אבל אם אותנו זה שורף ככה, תחשבו מה זה עושה לחיידקים.
  • שמן קורנית לינלול לא מיועד בדרך-כלל לנשים הרות. אם את בהריון וסובלת מסתם כאב גרון קל, עדיף להסתדר עם פתרונות אחרים. אם מדובר בדלקת גרון ממש וכבר עברת שבוע 20, אפשר להשתמש בשמן, אבל למשך לא יותר משלושה ימים ברציפות. אפשר לחזור על הטיפול לאחר הפסקה של שלושה שבועות לפחות.
  • מומלץ לעשות את הטיפול האחרון (בליעה או מריחה) לפחות שלש שעות לפני השינה, כיוון ששמן קורנית לינלול הואבעל תכונות מעוררות.
  • לכאב גרון קל יותר רצוי להסתפק במריחת טיפה-שתיים של קורנית לינלול על העור באיזור הגרון, שלוש פעמים ביום. טיפול דומה מומלץ לנשים הרות שעברו שבוע 12 ועדיין לא הגיעו לשבוע 20.

 

דלקת אוזניים

דלקת האוזן התיכונה קשורה באופן הדוק לאלרגיה. אצל ילדים האוכלים כבר מוצקים וסובלים מדלקות אזניים חוזרות כדאי לנסות למצוא את גורם האלרגיה ולסלק אותו מהמזון. טיפ קטן: מוצרים המכילים בוטנים, וביניהם במבה, עלולים לגרום לליחה ולאלרגיות הקשורות בדרכי הנשימה ובאף-אוזן-גרון. שיפור לאחר הורדת גורם האלרגיה מהמזון יופיע רק לאחר כשלושה שבועות.

 

לפני הדברים שמותר להשתמש בהם כדי להקל על הכאב, רשימה של איסורים: 

  • אסור לטפטף חומרים לתוך האוזן, פרט לתרופות הנרשמות ע"י רופא. כלל זה חשוב במיוחד אם לא ידוע את יש חור בעור התוף. חומרים המטפטפים על עור תוף מחורר עלולים לעבור דרכו אל המוח ולגרום נזק קשה ביותר.
  • אסור לנקות אזניים עם מקל אזניים, כי זה גורם לדחיפת דונג עמוק לתוך תעלת האוזן וגורם לסתימת התעלה.

 

להקלת הכאבים וריפוי הדלקת אפשר למרוח שמן אתרי לבנדר על אפרכסת האוזן ומאחורי האוזן. לתינוקות מתחת לגיל שנה כדאי למהול את שמן הלבנדר בכמה טיפות שמן זית כתית מעולה – לטפטף מעט שמן זית על היד, לטפטף לבנדר על שמן הזית, ולמרוח.

 

חימום יכול להקל מאוד על כאבי אזניים. על האוזן הכואבת אפשר להניח משהו שיעזור לחמם אותה: פרוסת תפוח-אדמה לא מבושל, מחומם מעט (עוזר גם להפחית את הבצקת ומשפר את מצב הדלקת), כרית מחוממת, או כל דבר חם אחר.

 

למניעת דלקות חוזרות מומלץ לפני האמבטיה לטבול פיסת צמר גפן בשמן שקדים או שמן זית כתית מעולה (רצוי מעט מחומם) ולהכניס את צמר הגפן לחלק החיצוני של אפרכסת האוזן. בפעולה זו משיגים שתי מטרות: האחת – מניעת כניסת מים לתוך האוזן. השנייה – ריפוי דלקת בשלבים מוקדמים שלה.

 

טיפול נוסף למניעת דלקות חוזרות הוא טיפול אותו הציע הרמב"ם: טפטוף טיפה אחת של שמן שקדים לכל אוזן פעם בשבוע. מדובר בשמן שקדים נקי ללא כל תוספות של חומרים אתריים. כאמור, טיפול זה מותר אך ורק למי שקיבל אישור מרופא שאין לו חור בעור התוף. 

 

נטילת אנטיביוטיקה

חשוב מאוד לקחת תרופות שהרופא רשם – במיוחד אנטיביוטיקה, אבל חשוב גם לשמור על הגוף מפני הנזקים ותופעות הלוואי של של תרופות אלו. אנטיביוטיקה הורגת חיידקים בלי אבחנה: הורגת את החיידקים מחוללי המחלה, אבל הורגת גם את החיידקים ה"טובים" במעיים ובנרתיק (למי שיש). חיידקים אלה אחראיים על שמירת האיזון במעיים. כשהם נפגעים קל יותר לחיידקים מחוללי מחלות ולפטריות להתרבות ולגרום לצרות כמו שלשולים, עצירות, פטריה בנרתיק, ועוד.

 

כדי לחזק את אוכלוסיית החיידקים צריך לקחת פרוביוטיקה. לצורך מינון לפי גיל צריך להתייעץ עם הרופא או הרוקח. אפשר להשיג פרוביוטיקה בכדורים (למבוגרים) או אבקה המתאימה לתינוקות. פרוביוטיקה מותרת לתינוקות מיום היוולדם, ואף הוכחה במחקרים כמועילה לפגים נגד מחלות מעיים. הפרוביוטיקה אינה נספגת למחזור הדם, ולכן לא עוברת מהאם לעובר או לתינוק היונק.

 

חשוב לקחת את הפרוביוטיקה במרחק של לפחות שעה מהאנטיביוטיקה, כיוון ששתי התרופות סותרות זו את זו. רצוי אפילו לאכול בין נטילת האנטיביוטיקה לנטילת הפרוביוטיקה.

 

האמור בכתבה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה לרפואה הוליסטית.

תגובות הגולשים
1. שרון 07/07/2014, 09:53:30
תודה רבה זה נהדר.
כול הכבוד על כתבה מושקעת ומעמיקה!!
+ השב