החלטה להביא ילד לעולם מחוץ לנישואין

הקשיים הם רבים אבל שווים כל רגע של אושר שמעניקה לי הילדה המדהימה הזאת
|
הדפס
|
שמור

ישנן חד הוריות מסיבות שונות ומגוונות: אלה שהתגרשו או חלילה התאלמנו, אלה שילדו מתרומת זרע, אלה שהתעברו מגבר בידיעה ובחירה שיגדלו לבד.

אצלי, זה שילוב בין גרושים להריון שהפתיע. עכשיו הייתי צריכה להחליט האם לשמור אותו או לא?.
אז קצת רקע: השנה שנת 2004, אני גרושה טרייה, אם חד הורית לילדה בת 6. מתמודדת עם הסתגלות לחיים חדשים ונמצאת בקשר לא מחייב עם גבר חביב למדי. החיים מתנהלים בשגרה נעימה וטובה.
שבת אחה"צ, הילדה במסיבת יום הולדת ואני במיטה נהנת מהשקט. פתאום "נופל לי האסימון"!!!
לא יכול להיות, אני אומרת לעצמי. בשבריר שנייה אני מבינה את התחושות הפיזית שהרגשתי בשבועות האחרונים. (פרט חשוב שלא סיפרתי לכם, את בתי הגדולה הבאתי לעולם לאחר לא מעט טיפולי פוריות. מעולם לא שמרתי מפני הריון ולא נכנסתי להריון באופן טבעי.)


תוך שתי דקות אני מוצאת את עצמי דוהרת לכיוון הסופר פארם הקרוב בכדי לקנות ערכה לבדיקת היריון. בדרך, אספתי את בתי חזרה הביתה והשכבתי אותה לשנת הלילה שלה. רציתי כל כך כבר לבצע את הבדיקה, אבל לא! אמרתי, עדיף בבקר כך אומרים.


אותו ערב הכרחתי את עצמי להירדם מוקדם מהרגיל. המתח הרג אותי והעיר אותי בשעה 5 בבוקר.


קפצתי מהמיטה, נכנסתי לשירותים וביצעתי את הבדיקה. תוך פחות מדקה הבדיקה לא השאירה שום מקום לספקות. המומה ומבוהלת אני עומדת מולה - אני בהיריון.

מה אני עושה עכשיו?

 

תוך דקות מתחילות לרוץ לך כל השאלות בראש.

 

מספרים לו?, אם כן מתי? עכשיו מיד או מחכים?, אני בכלל רוצה את זה?, ומה יגידו השכנים?, וההורים שלי, מה אספר להם?. והילדה אייך אסביר לה שיהיה לה פתאום אח או אחות?, הרי לא ראתה אצלי זוגיות חדשה.

אלוהים, איזה סערת רגשות.


אחרי שמעבדים את הרגשות באות השאלות הלוגיסטיות.
אין לי מקום בדירה, מה יהיה עם מקום העבודה?, רק קבלתי קידום. איך אפרנס אותה? וכו' וכו'

לא אכנס אתכם לכל הפרטים הקטנים. רק אוכל לומר שעברו עלי ימים לא קלים. הרבה בכי מעורב בהתרגשות עצומה. מי חשב שאביא עוד ילד לעולם, ועוד במצבי.


האב המיועד לא ממש שמח על הרעיון, אולם הבין כמה יקר וחשוב היה עבורי ההריון.


החלטנו בינינו שאני אלד אותה והוא בדרכו שלו יחליט ויבחר, אם להיות מעורב וחלק מחייה. אם יבחר אחרת אניח לו לנפשו, וכך התכוונתי. מבחינתי השאיר לי את המתנה הגדולה ביותר שאפשר היה לתת לי.

 

אולם "הגדולה" מכולם היתה אימי.

 

בשיחה בארבע עיניים סיפרתי לה את הסיפור שלי ואת ההחלטה ללדת. היה חשוב לי להבין ולדעת שאני לא גורמת לה עוגמת נפש, שהיא ואבי יוכלו לחיות עם זה בשלום, לאהוב ולקבל אותה כאחת הנכדות. (ברור שאז עוד לא ידעתי את מין העובר) להפתעתי הרבה היא כל כך שמחה בשבילי, חיזקה אותי ונתנה לי את ברכת הדרך. " אני אעזור לך" הבטיחה. "את לעולם לא תהיי לבד". "שלא תעזי לוותר על ההריון הזה" אמרה. יצאתי מהשיחה הזאת מאושרת כל כך.
אני בהריון, עומדת להיוולד לי עוד ילד.

 

היום ניצן שלי עוד מעט בת 7, והיא אושר גדול. בדיעבד אני יודעת לומר, בכל רגעי ההתלבטות שלי בתוך תוכי ידעתי, לעולם לא אוותר על ההריון המופלא הזה. באותם רגעים לא עניין אותי כמה מפחיד וקשה יהיה הגידול שלה. כל כך רציתי אותה.


לא אשקר, כן הקשיים הם רבים ומגוונים. אבל שווים כל רגע ורגע של אושר שמעניקה לי הילדה המדהימה הזאת. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לכל אלה שתמכו ועדין תומכים בי לאורך כל הדרך.

 

הורי המדהימים, אחותי האחת ויחידה, אחי, חברים ואביה שהיא זוכה לקרוא לו אבא ולא נטש.

 

דרך צלחה נשים יקרות, זה אפשרי.

 

על הכותבת: חממי הלית, דולה ומדריכת הכנה ללידה

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה
12. עצוב מאוד. 16/06/2020, 04:49:14

הרס אמיתי של משפחות, הרס לילדים ולעתידם. חיים ללא אמון

+ השב
 
11. למה להרוס 16/06/2020, 04:47:20

למה להרוס משפחות שלימות. למה לא להתחתן. למה להביא ילד עם גבר נשוי ולא עם גבר רווק? ההפקרות ההרסנית הזו נוטלת חיות למשפחות רבות במיוחד לאישה נשואה. את הרווחת ילד שישמח אותך והרסת אשה אחרת עם כל המשפחה כולל הבעל שמצטער על ההרס מכל הכיוונים. הרסת אמון בין בני זוג, הרסת חיים שלמים לילדים שלא יכולים יותר לבטוח בבן זוג, כיוון שראו את אביהם בוגד באימם היקרה מכל. לא מבינה את הנשים התומכות, הכל ממחשבה ריקנית עד תהום.

+ השב
 
10. סיגי 06/05/2015, 17:45:02

מה הכתובת של האתר האישי שלך ??

+ השב
 
9. אב בעל כורחו 08/02/2013, 18:56:31

אני תוהה מדוע לא טרחתם לגלות מעט אמפתיה גם כלפי הגבר הנוטש . לפני הרבה שנים חרף היותי אדם נשוי יצרתי קשר רומנטי דיסקרטי עם רווקה בגיל 38 .מצאנו שפה משותפת .הרבה שיחות הרבה חום . במשך כל הקשר הבהרתי שאינני מעוניין להתגרש ואינני מעוניין שהיא תיכנס להריון ..ידידתי הבטיחה והתחייבה שהיא משתמשת באמצעי מניעה באופן קבוע ואין סיכויים שתיכנס להריון.לאחר תקופה לא קצרה הודיעה לי שהיא נכנסה להריון.ביקשתי התחננתי שתסיים את ההיריון הבהרתי שלא אוכל למלא את תפקיד האב ואני אעזוב -לא עזר דבר .היא המשיכה בהריון והצהירה שהיא איננה מעוניינת ואיננה זקוקה לדבר והתחייבה שלא תבקש ממני דבר . הילד נולד .לבקשתה חתמתי על הצהרת אבהות והתחלתי לתמוך בה מבחינה כספית (סמלית) ביקורי הלכו ופחתו ולבסוף קמתי עזבתי. וניתקתי את הקשר עם האם והבן. לאחר מספר שנים הגישה נגדי תביעה למזונות ואכן תמכתי בילד עד לסיום שירותו הצבאי. במשך כל השנים שחלפו אני תוהה מה מביא אישה לאכוף על גבר להיות אב בעל כורחו . אני מבין את הרצון העז והנחישות לחוות תחושת אמהות -להרות וללדת השאלה האם תמורת חוויה זו זכאית האישה להעניש את הגבר הנשוי ואת משפחתו וגרוע מכך להעניש את בנה שיגדל ללא אב. אישית אני משלם את המחיר אני חי בתחושות אשמה נוראית בגדתי באשתי וביילדי.נטשתי בן שלא אשם בשום דבר שנולד למציאות בלתי אפשרית נהגתי כך בגלל הכעס כלפי האם שהוליכה אותי שולל ורימתה אותי .אני מתעלם גם לחלקי באחריות להולדת הבן איני סולח לעצמי על הנטישה ואינני יודע כיצד לכפר על כך מבלי לגרום נזק גדול יותר למשפחתי ובעיקר לבן שנטשתי ובמשך שנים חי במציאות זו. אב בעל כורחו...

+ השב
 
9.3. אשה 29/05/2014, 13:42:35

היית צריך לחשוב על תוצאות לפני הזריעה לגופה , שאתה עם אשה ביחסים ועוד נשוי היית צריך לקחת בחשבון שלזה יש תוצאות בטוח לא חיוביות, ושנית היא לא עבדה עלייך, זה שבגדת והיא הייתה איתך שיכים בגדם באשתך , אז שא בתוצאות ושלם בשקט , הילד לא אשם והוא כבר קיים תתיחסו בנושא שלו ולא בחטאים שלכם ,

9.2. דרור 23/02/2013, 02:37:38

צודק האב. אישה רווקה שבשם הרצון לילד הורסת משפחה שלמה וגורמת לאב למשפחת ואישתו וילדיו החוקיים נזק בל יתואר - צריך למנוע את זה בחקיקה. גניבת זרע צריכה להיות עבירה ככל עבירה. מסכן האב בעל כורחו שלא סיפר מה עלה בגורלה של משפחתו העיקרית. מסכן הילד שגדל ללא דמות אב. ככה לא בונים משפחה!!!!

9.1. הלית חממי 11/02/2013, 09:50:07

לאב בעל כורחו. ומי אמר שאייני אמפטית לסיפורך.? גם אם ימטירו בי עכשיו מטחי כעס. אני חושבת שאסור לנו להכריח אף אחד להיות אב. נכון אתה כגבר לא יכול לעשות דבר אם נכנסה להיריון. היא שהבטיחה שמגנה על עצמה ולא עשתה כדבר לא היתה הוגנת לגמרי ולכן אסור היה לה לתבוע אבהות. הסיפור שלי קצת שונה. ואנחנו ידענו שאני לא מוגנת אם כי ידענו על חוסר פוריות. (7 שנים) לא האמנתי שיהיה לי עוד ילד. וקרה נס. ואני גאה באביה שלמרות הקושי לקח אחריות. בסופו של דבר אנשים מבוגרים חייבים לקחת אחריות על הבחירות שלהם בחיים. והבחירות של שניינו הביאו למציאות שונה. לגבי הילד חבל, היה צריך להוציא אותו מהמשוואה. מה גם שבטוח ששניכים הפסדתם.

8. נ 29/01/2013, 23:37:27

סיפור מקסים, תודה ששיתפת. ככה גם הגיע בן שלי לעולם.

+ השב
 
7. חממי הלית 01/01/2012, 16:17:19
תודה לכל המגיבות
אספו לצידכן אנשים אוהבים ותומכים וותרו על אילו שאינם.
זו הדרך להצלחה!!!!!!!
+ השב
 
6. שירלי מיראכור 31/12/2011, 15:43:58

ריגשת אותי הלית, מאחלת לך המון אושר עם ילדותייך. שירלי

+ השב
 
5. רונית לנדסמן 30/12/2011, 11:52:33

הלית חמודה איזה כתבה מקסימה, רהוטה, כנה ונוגעת ללב, מילים שיכולות לתת הרבה כוח לנשים שנמצאות בדיוק בצמתים האלה... נראה לי שהנשים שיזכו לליווי והדרכה ממך כדולה תצאנה נשכרות...

+ השב
 
4. אנה 29/12/2011, 13:09:43

מקסים! מרגש! מתפללת שיקרה לי נס וגם אני אהיה אמא ב"ה..

+ השב
 
4.2. הלית חממי 31/12/2011, 12:21:54

אנה, דאגי שיהיו סביבך אנשים תומכים, משפחה, חברים. ותרי על אילו שלא וזה יקרה. תתמודדי בכל פעם עם מכשול אחר ותראי שזה אפשרי. ואני כאן אם צריך.

4.1. הלית חממי 29/12/2011, 17:06:33

האמיני ועשי. תשאבי כוח מהאוהבים אותך, ותדאגי לסביבה תומכת סביבך. ברגעים הנכונים זכרי שישנם הרבה מאד בעלי מקצוע מתמחים בנושא שיכולים לתת עצה ותשובות לשאלות. גם אני אשמח להיות כאן עבורך. ניתן לפנות אלי כאן או דרך האתר הפרטי שלי. דרך צלחה, באהבה, הלית

3. אורלי 29/12/2011, 11:21:28

איזה שיתוף מקסים ומרגש ונוגע... התרגשתי לקרוא אותך ולמרות שהייתי שם איתך בחלק גדול מהתהליך שעברת, בכל זאת הצלחת לעשות לי לחלוחית בעיניים. את הדולה שלי עוד לפני שהתכוונת להיות כזאת :)

+ השב
 
3.1. הלית חממי 29/12/2011, 17:03:54

במהלך העבודה שלי כדולה, תמכתי בלא מעט נשים חד הוריות. יש לי יכולת אמפתיה גדולה לאישה שמחליטה ללדת לבד. (בעקבות הניסיון שלי האישי) הלידה שלך היתה עבורי אבן יסוד, וגרמה לי להבין שאני מעוניינת להתמקצע בנישה הזו. באהבה, מחכה ללידה הבאה, הלית

2. עדי 28/12/2011, 10:17:42

הלית, את מדהימה ומפתיעה כתמיד... תודה על השיתוף והאומץ לחלוק את ההתלבטויות והקשיים... חיבוק גדול

+ השב
 
2.1. הלית חממי 29/12/2011, 17:00:34
דרך השיתופים אני מחזקת את עצמי. ועל הדרך אם אני נותנת כוח לנשים אחרת אזי עשיתי את שלי.
תודה עדי.
1. רונית יחזקאל 28/12/2011, 08:00:47

בדיוק אתמול ראיתי תמונה של חברה עם הילד הראשון שלה. זו חברה שאני זוכרת אותה עם קשיחות מסויימת וכמעט שלא מחייכת ופתאום.... בתמונה מופיעה לי בחורה עם המון רוך ועדנה בפנים - פשוט שינוי מהמם ומדהים ששייך רק לאמהות (לפחות כך זה נראה לי) היא נראתה יפה אלפי מונים מבעבר - והיום בבוקר אני קוראת את הכתבה שלך שמרגשת אותי וגורמת ללב שלי להתרחב בציפייה שגם אני רוצה וכן.... יש חששות והרבה מחשבות אבל קול קטן בתוכי אומר לי שלכל ילד/ילדה יש משמיים את השפע שלו..... תודה דולה :)) יום מופלא

+ השב
 
1.1. הלית חממי 29/12/2011, 16:59:22
רונית עטפי את עצמך במשפחה וחברים תומכים.
ותרי על אילו שאינם וצאי לדרך.
הדרך אומנם לא פשוטה אבל אפשרית בהחלט ותמורה בסוף ענקית.
אני כאן לכל שאלה. אפשר לפנות אלי גם דרך האתר האישי שלי.
הצלחה.