האם לחד הורית מגיעות יותר זכויות מהמדינה?

בשביל סבסוד למעון לילדה אם חד הורית שכירה איזה מסמכים אני צריכה לצרף לגוב כדי לקבל את הסבסוד ?

אני במשבר זוגי נשואה 10 חודשים, בהריון. אני ממש עובדת עצות ופוחדת לעשות צעדים כי ניראה לי לא אפשרי להחזיק פה את עצמי ותינוק לבד.

היי אני גם אמא חד הורית זה היריון ראשון שלי ואני לא יודעת מה לעשות דיברתי עם בן זוגי לשעבר הוא אוצר שהוא יחשוב על זה לפי התגובה שלו הוא לא מעוניין נה עושים במצב כזה???

אם כל הכבוד לך גם כשאת רוצה להתפרנס וישיגלו אמפטיה עם שעות העבודה לא תמיד מסתדר.בנוסף תלוי איפה את גרה.קל לדבר

אני אם חד הורית שמאוד רוצה ללמוד מקצוע בחיים ואין ביכולתי להוציא על שכר לימוד האם יש עזרה בכך?

להיות אם חד הורית זה אתגר גדול מאוד. איך אם חד הורית שומרת על שמחה עם הילדים? בסוף, הכי חשוב זה שהילד צריך בעקר חום ואהבה. 

אני אמא חד הורית ואפחד לא בא לקראתי צריכה לשלם לגן נעמת 113 +75 שח רישום כניסה וביטוח שנתי .. 600 שח לשנה לוועד ! 1996 ניראלי לא יודעת לא מראים לי כלום זה חודשי !! קיצצצר אפחד לא עוזר רווחה מבקשים שהילדה ץהיה בסיכון כדי לעזור להכניס אותה לגן ! כל כך זוועתי ..

המדינה לא עוזרת לאמהות חד הוריות בכלל המדינה רק מרוששת אותם כלכלית אם יש להם ילדים עוד יותר גרוע מרוששת אותם אייך אמא יכולה להתקיים רק מבטוח לאומי אם אמא חד הורית מבקשת עזרה לוקחים לה את הילדים מדינת היהודים גיסטפו של עובדות סוציאליות ופקידות סעד

לא מצאתי בכתבה תשובה על שאלתי כמה שעות צריכה לעבוד אמא לילד קטן שעובדת מישרה מלאה

היי לכם, אני ילדתי את בתי בגיל 23 וכיום אני בת 26, לא חד הורית מבחירה אלא כי כך הגורל רצה אבל הכל לטובה נכון? אני רוצה לספר לכם על מספר פעמים שאני פניתי לקבל את הזכויות שלי כאם חד הורית וברוב המקרים פשוט נעניתי בשלילה ובחוסר אכפתיות מהמדינה. שלא תבינו לא נכון, אני עובדת מהרגע שבתי יצאה לאוויר העולם ועד היום! ויתרה מכך, בשנה הראשונה עוד כשהייתה איתי בבית, עבדתי ברמנית בסופ"ש וגם כשיכולתי לקבל השלמת הכנסה מביטוח לאומי לא ביקשתי זאת למה אתם שואלים? כרגע אני רואה זאת כטמטום כי מהמדינה הזאת כל מה שאפשר לקבל - צריך לקבל ולא לוותר. אבל עד שמגיע לך משהו מהמדינה נותנים לך לעשות את זה בפרוצדורות וביורוקרטיות שמתישות את הנשמה ומוציאות לך את כל החשק לרצות לקבל עזרה בכלל. אז קמתי על שתי רגליים וכלכלתי את הילדה שלי בקושי רב אך בכוחות עצמי מבלי לחכות לטובות של מישהו. מזונות אני לא מקבלת, אמנם האב מכיר בילדה הכל טוב ויפה אבל לא הכל טוב ויפה כי בכל הזדמנות שיש לו הוא טס ומתחמק מהמחויבות שלו. ולא מגיע לי מזונות דרך ביטוח לאומי כי אני מרוויחה קצת מעל המינימום. ושבמעון ויצו מגיע לי לשלם דרגת זכאות א' (כמו רוב נשים החד הוריות שאני מכירה) אני משלמת דרגת זכאות ג' (ובמעון שבתי נמצאת סל תרבות דיי יקר ויוצא שאני משלמת בחודש 1,000 ש"ח), אז פניתי לרווחה באזור שאני גרה, כדי לקבל יותר הנחה וכמובן שאם הילדה שלי חס וחלילה לא בסיכון ואני לא עובדת בזנות או לוקחת סמים אז הם לא מסתכלים עלי בכלל אפילו שאני קורסת תחת לחץ כלכלי!! באיזו חוצפה הם יקבעו אם הילדה שלי בסיכון או לא?? לעניות דעתי, אם לילדה שלי לא יהיה אוכל בבית אז היא בסיכון! אז אוקי, שוב הסתפקתי במועט והפעם פניתי לסיוע בשכ"ד וגם שם קיבלתי טריקה בפנים!! ולמה? אמנם אני זכאית לקבל סיוע, אבל מכיוון שאני גרה במושב ואם את גרה במושב כנראה שאת נחשבת עשירה אז גם לא מגיע לך עזרה!! אז גם פה קיבלתי טריקה. הילדה שלי שנה הבאה עולה לגן ב"ה והבנתי שמגיע לאמהות חד הוריות סיוע בצהרונים/בייביסיטר/חוגים וכו' ונחשו מה? גם הפעם לא מגיעה לי שום עזרה ולמה??? לאחר שיחה עם מנכ"ל אגף חד הוריים מסתבר שלא מגיעה לי עזרה כי מעולם לא קיבלתי כסף מביטוח לאומי ולכן אני לא מקיימת את התנאים לקבלת סיוע! אתם מבינים את האבסורד? הם נותנים את העזרה כדי לדרבן אמהות שמקבלות קצבה מביטוח לאומי לצאת לעבוד שלא יהיו נטל על החברה, אז נותנים להם את הסיוע. אבל אימא שמעולם לא ביקשה כסף מביטוח לאומי כדי לחיות בכבוד ולקבל משכורת ראויה כדי שלילדה שלי לא יחסר כלום, לי לא מגיע לקבל סיוע כי מלכתחילה לא נשענתי על המדינה. מה ביקשתי?? סך הכל את המינימום עזרה שהילדה שלי תוכל להיות בצהרון כדי שאני יוכל להמשיך להרוויח את לחמי ביושר, כי כן מאוד כואב לי הלב לשלם 1,000 שקל לצהרון בשביל שעתיים ביום!! זה פשוט כואב לדעת שמי שבאמת מתאמץ כדי להתפרנס ועדיין לא כל כך מצליח אז מבקש קצת עזרה אז סליחה על הביטוי פשוט משתינים עליו בקשת, לעומת אנשים שלא עובדים, מקבלים קצבאות על ימין ועל שמאל,ועדיין מקבלים את כל העזרה שאפשר. פשוט תעודת עניות למדינת ישראל על האטימות! והמסקנה היחידה שהגעתי אליה עד עכשיו, היא פשוט לקום לעזוב את העבודה שלי שאני עובדת 8 שעות ביום, ללכת לביטוח לאומי לקבל קצבה, להרחיב אופקים, להשכיל ועדיין אני אהיה יותר עם הילדה בבית, יקבל כסף מבלי להתאמץ, יקבל הנחות בצהרונים חוגים וכו' ואולי אז החיים יהיו יותר יפים מה אתם אומרים???

הפכתי להיות בזכות גדולה אם חד הורית כשהייתי בת 23, היום הבת שלי בת 16. מעולם לא תבעתי אבהות מאביה הביולוגי ולא הוא לא מכיר אותה- מבחירה שלו, מעולם לא ביקשתי עזרה מהמדינה, מעולם לא קיבלתי הנחה (מעט בארנונה) לא שום דבר מעבר. מאז נולדה ביתי למדתי מקצוע ועכשיו לומדת עם בני 20 באוניברסיטה, האם ידעתם שיש היום במדינה- מלגות לערבים קווקזים רוסים, תימנים וכ' בלי גזענות, חיילים משוחררים עם עיניים ירוקות, סגולות...עולים חדשיפ מצרפת מהמלדיבים ו...אבל לא אין מלגות לנשים חד הוריות ואין מענק או הלוואה מיוחדים מהמדינה בעיקר עם עברת את גילאי ה20, אני כבר בעיצומה של השנה השלישית וכל שנה מגישה עשרות טפסים אז כן קיבלתי 2000 ש"ח מנעמת פעם אחת וגם מהמועצה המקומית סכום דומה יחד שניהם אינם מכסים שליש משכר הלימוד השנתי באוניברסיטה, וזו רק דוגמא קטנה. כמה מכן ניסו למשל להתקבל לישובים קהילתיים? האם ידעתן כי כאמהות חד הוריות יש לכן הרבה פחות סיכוי? אז לא אני לא חושבת שאנחנו מסכנות, אני מאמינה כי קושי הוא סוג של בחירה, לא קשה לי אבל אני בהחלט חושבת כי החברה שלנו בצביעות אופיינית עדיין מפלה נשים וכן כשאת אשה חד הורית זה יותר מורגש (זה היה מהבטן בטח אם אעשה עבודת תחקיר על כל הזכויות והנקודות שעברתי בחיים אוכל להביא עוד המון דוגמאות)

אני חייבת להגיד שיש משהו מאוד מקומם בכתבה שלך.את לא מצטדקת? את כן.

מבלבלות את המוח. אל תרחמו על עצמכן יותר מידי אתן הבאתן את המצב על עצמיכן. ובתור אחד שצריך לשלם מזונות ל2 בנות איך אני אמור לחיות (כרגע גר באוהל). כל דבר נעשה מבחירה וצריך להתמודד איתו זה מה יש. זו המציאות שלנו במדינה הדפוקה הזאת. תתמודדו....

אז בעצם את אומרת שאם לא בורכת בכסף ובמשאבים הזכות הביולוגית והטבעית שהעניקה לנו אמא טבע צריכה להשלל ממנו?

במצב של היום כל ההבטחות של חברינו בכנסת זה בולשיט אם חד הורית צריכה לעבוד 8 עד 9 שעות בשביל לכלכל את ילדיה כאשר הבעל בורח ממקום עבודה לשני אפילו המשטרה אינה מצליחה לתפוס אותו וביטוח הלאומי הגוף שאמור לעזור פשוט מתנער אנו משלמת לביטוח הלאומי אלפי שקלים במשך שנים אבל עזרה אין עד מתי המדינה תתן לאברכים את ההטבות כאשר אנו שרתנו בצהל אנו עובדות משלמות ארנונה מעונות והם לא הם פשוט חיים על חשבוננו ואין צדק במדינה אנו צועקות הצילו ואין מי שיציל למען הדור הבא שלא יצאו ילדים בורים חסרי חינוך ותרבות שאחרי שעות הלימודים מחכים לאמא בבית לבד ילדים בני-5-6-7 הכל נופל האם האומללה שממילא לא גומרת את החודש בגלל שמשכורתה ברוטו 7500 של אנו לא חיים מהברוטו יש שכירות 3300 ביגוד מזון שעורי עזר ועוד הילדים האלה יחיו בעוני והמדינה תפסיד ילדים מוכשרים שיכולים להגיע למקומות טובים ולתרום למדינה ההפסד של המדינה

רציתי לומר אני אם חד הורית ןלא מקבלת שום הנחה מישום גורם אפשרי הכול בכוחות עצמי ושום רווחה מי שלא מסוגל שלא יביא ילדים יש קשירת חצוצרות ואמצעי מניעה באמת בנות קצת אחריות........מיסכן ילד שצריך לגידול בשם הרווחה או לשימוע את המילה אין ,מקווה שהבנתם את המסר בנות!!!!!!!!!!!!

מכת מדינה

הלוואי שהייתי יכולה להגיד צודקת!! אבל את לא!! האמהות החד הוריות מופלות לרעה עלידי המדינה, אם חד הוריתמוגבלת מבחינת השעות שיכולה לתת בעבודה כי היא מטופלת בילדים, ולכן כושר ההשתכרות שלה נמוך. זאת ועוד שממילא נשים לא מרוויחות כמו גברים. יש נשים שהן מוכות פיזית או מנטלית ולהשאר "נשואה" מבחינתן הינו מוות.... כמי שמוגדרת בחוק כאם, תחת חסותה ילדים חסרי ישע ועליה לגדל אותם ולתת להם מענה פיזי וריגשי. מבחני ההכנסות הן של הב. לאומי להעבר מזונות והן של מ. השיכון במתן עזרה בשכ"ד הינם נמוכים ולא תואמים את המציאות כיום במשק. ויחד עם זאת עליה מוטל לספק לילדים כמפרנסת יחידה בית שעלותו כיום במשק 3500 ₪ במינימום, וכל המשתמע מכך, יחד עם זאת לספק הזנה וכד', מדיניות המדינה הינה לשמר את החדר הוריות במעגל העוני, כיוון שנשים רבות היום עושות חישובים וכאם לא עובדת תקבל הבטחת הכנסה, עזרה בשכר דירה וכד', והיא מובטל ומהווה דוגמא שלילית לילידה , כשלצד כל זה בצד הרגישי אובדן הביטחון העצמי באם הגרוש לא משלם לך מזונות, חרדות ופחדים שלא תצליחי לספק את הסחורה. כי את חד הורית קבוצה מוחלשת על ידי החברה הישראלית. אז הפטרוניות שלך מאוד יפה על הנייר אך בינה לבין המציאות פערים עצומים..............

הטבות מהמדינה לחד-הוריות כיום ניתנות רק למי שגם ככה היתה מקבלת הטבות כיוון שאינה מגיעה לשכר מינימום בעבודתה, ואין ברשותה רכב או דירה משלה. לכל שאר החד-הוריות יש עזרה רק בקדימות במעונות ויצ"ו ונעמ"ת במחיר מוזל. זו עזרה משמעותית אך היא לא מה שתהפוך אותן לעשירות או אפילו לא לממוצעות עפ"י רוב... גם השלמת הכנסה / הבטחת הכנסה מביטוח לאומי זה פרוייקט שדורש תחזוקה בלתי פוסקת לאור הנטייה של המוסד לאבד מסמכים ולטעון שלא הגשת אותם ולא לשלם את הקיצבה בזמן. לא כל החד-הוריות בחרו להיות כאלו, על רובן הסיטואציה נכפתה עקב גירושים, התאלמנות או גבר שזנח חובתיו כלפי הילד הבלתי רצוי מבחינתו. חלקן של הנשים האלו לא היו במעגל העבודה קודם לכן או שעבדו במשרה עם הכנסה נמוכה שבלתי אפשרי לכלכל בה שתי נפשות או יותר במציאות של ימינו. אם יש איזו חובה מוסרית של המדינה כלפי אותן נשים היא להגיש להן עזרה לרכוש השכלה גבוהה שתעזור להן לצאת ממעגל העוני מבלי לגזול מהן את קצבאות הביטוח הלאומי שגם כך אינן גבוהות, או לאפשר להן להחזיק רכב החיוני להן כדי להגיע לעבודה ולהסיע את הילד/ים ללימודים ולאן שצריך מבלי לבטל את הקצבאות. מי שמנסה ללמוד לימודים אקדמים או להחזיק רכב כדי להיות חלק ממעגל העבודה היצרנית במדינה ולשלם מיסים שיעלו יחד עם ההכנסות זה דבר חיוני עבור כולם, וזה המקום בו המדינה מפספסת ובגדול!

כואב לי שיש אמהות שבהגדרה הן אכן חד הוריות ולמעשה הן חיות עם בן זוג או אפילו עם "הגרוש" ובכך למעשה מנצלות את המערכת. ואני אישית כבר נתקלתי בכמה מקרים כאלה.

כל הכבוד לכם על האומץ להביא ילדים ולגדל אותם לבד.

ומה קורה אם את אמא חד הורית שלא מבחירה?! מה לגבי אלמנות ונשים גרושות ? כל החיים אנחנו משלמים מיסים והכספים הללו ניתנים גם למקומות/אוכלוסיות שלדעתי אולי לא מגיע להם. אז למה שהמדינה לא תעזור? לעזור לאמהות חד הוריות , זה לעזור לחינוך של הילדים בבתים כאלו. למה בגלל שהמדינה לא תעזור אני צריכה לשקול פעמיים למשל אם לשלוח את הילד לחוג כזה או אחר וצריך להתפשר על גני נעמ"ת (שאולי לא הייתי בוחרת אילו היו שתי משכורות). למה שהילדים הללו צריכים לגדול עפ"י פשרות כלכליות. ובימינו , חום ואהבה זה לא רק מה שצריך. תוסיפי לזה שאם חד הורית עובדת שעות על גבי שעות להביא פרנסה (יחידה)הביתה וגם זמן איכות עם הילדים מצטמצם.... הנטל על אם חד הורית או עצום והמדינה צריכה כן לעזור. אני הייתי רוצה לתת לילד שלי את כל הכלים כדי שיתמודד בעולם הזה ויצליח. הכלים הללו גם עולים כסף. למה אני צריכה להתפשר? למה הילד שלי צריך להיות שונה מילד אחר , בגלל שאצלו בבית יש רק פרנסה אחת?!

מסכימה אתך רק בעניין לקיחת האחריות על הבחירות שלנו ובטח שלא לראות את עצמנו כקורבנות ולצפות למימון מהמדינה. אני את העסק שלי התחלתי בדיוק מהמקום הזה של לא להיות תלויה בטובות של אף אחד ולגדל את הילד שלי בכבוד. אבל מכאן ועד ל"נטל על משלם המיסים"? לא מסכימה אתך בכלל. אל תשכחי שמשלם המיסים הוא גם אנחנו (אם לא דרך מס ישיר, אז בצורה עקיפה). ההתנערות של המדינה מאיתנו לא שונה בעיני מההתנערות שלה מנושא החינוך ולכן כך הוא נראה. אין שום סיבה שאמא חד הורית לא תקבל הטבות משמעותיות בכל מה שקשור בגידול ילדיה (חינוך, חוגים, צהרונים), פשוט בגלל שהיא מפרנסת יחידה ובמדינה שלנו כדי להגיע למשכורת שתספיק לכסות את שכר הדירה צריך לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה - מה שהמדינה גורמת בכך היא דור של ילדים שיגדלו בלי דמות אמהית ומחנכת לידם (כי אמא עובדת בשתי עבודות ומגיעה הביתה בלילה) - ולאן זה יוביל אותם - זו בעיני לגמרי האחריות של המדינה. דבר נוסף, באוירת הצדק החברתי - אם לא היה כל כך יקר לחיות כאן, ואם לא היו אוכלוסיות אחרות שהיו מקבלות כל כך הרבה הטבות (ולפעמים גם מימון מלא) - יכול להיות שכל זה לא היה נכתב בכלל.

אני לא חושבת שמגיע יותר, אבל לומר שכאילו כל גרושה בחרה בזה זה גם לא הוגן. ברוב הגירושין מדובר במשהו ששניים מעורבים בו. לפעמים זה פשוט רע לכולם להישאר יחד - לשני בני הזוג, לילדים והכל. אז מה, להישאר יחד בשביל לא להפוך לחד-הורית?