מעבר מאוכל טחון למרקמים: המדריך המלא להורים טריים

התינוק אוכל רק טחון? התינוקת נכנסת לגן ועוד לא אוכלת באופן עצמאי? התקדמות במרקמים במעבר למוצקים – מה נורמלי, מה לא, ומה עושים כשנתקעים? כסלו ברעם, דיאטנית קלינית לילדים, מסבירה.

למה בכלל חשוב להתקדם במרקמים?
כשתינוק נולד הוא יונק או מקבל תמ"ל מבקבוק- כלומר ניזון מנוזל. כחלק מההתפתחות הטבעית, כמו שהתינוק לומד לזחול וללכת, כך הוא גם לומד לאכול אוכל מתפריט המשפחה במגוון מרקמים וטעמים.
אז המטרה של מעבר למוצקים היא לא רק לבסס ארוחה או לשלול אלרגיה, אלא גם ללמוד מיומנויות אכילה – כמו לעיסה, שליטה בפה, תיאום בין יד לפה ועוד. מעבר הדרגתי במרקמים מטחון למעוך לרך לקשה- תומך בהתפתחות הדיבור, השיניים, וביכולת ההקשבה לתחושות הרעב והשובע.

באיזה גיל כדאי להתחיל להציע מרקמים פחות טחונים?

כבר מגיל 6-7 חודשים מומלץ להתחיל להציע לתינוק אוכל טחון או רך מעוך במזלג וגם מקלות בגודל אצבע במרקם קשה כמו מקל גזר או סלרי להתנסות, בהמשך סביב גיל 9 חודשים עם התפתחות אחיזת פינצטה נוכל להגיש גם אוכל רך בחתיכות קטנות כמו אפונה מבושלת, קציצה חתוכה לקוביות, סלט קצוץ ועוד.
עד גיל 12 חודשים רוב התינוקות מסוגלים להתמודד עם מגוון רחב של מרקמים בתנאי שנחשפו אליהם בצורה מספקת.

מה נחשב קצב "נורמלי" של התקדמות במרקמים?

יש שונות רבה בין תינוקות, אבל כלל האצבע הוא:

* בגיל 6–7 חודשים – טחינה חלקה

* בגיל 8–9 חודשים – מרקם גס יותר, מעוך

* בגיל 10–11 חודשים – חתיכות רכות, אוכל משפחתי מותאם

אם תינוק אוכל רק טחינה חלקה אחרי גיל 9–10 חודשים – שווה לעצור רגע ולבחון למה זה קורה.

חשוב לציין גם שבתחילת הדרך אנחנו מגישים מרקמים מתקדמים אך לא מצפים שהתינוק יצליח לאכול ולשבוע מהם, אלא יותר לצורך הלמידה. לכן נגיש שילוב של מרקמים- מחלק התינוק יכול לאכול לשובע, וחלק משמשים לחקירה.

ממה נובעת הימנעות ממרקמים?

הסיבות הנפוצות:

* רפלקס הקאה רגיש
* קושי מוטורי או תחושתי (כמו קושי בלעיסה או במגע עם אוכל)
* הרגלים שהתבססו (כמו תלות באוכל טחון או מאכלים אחידים)
* חרדה הורית סביב חנק – שמעכבת הצעות מגוונות
* התחלת מוצקים מוקדמת מידי - עוד לפני שהתינוק מביע ענין ורצון במוצקים.

 איך להציע מרקמים חדשים בצורה בטוחה?

* להציע אוכל רך (למשל קישוא מאודה, תפוח עץ מבושל)
* לחתוך לאורך בצורת אצבע של מבוגר או קטן כביס אחד ולא חיתול בצורת עיגול (למשל בננה, מלפפון, זיתים, עגבניית שרי - נחתוך לרבעים לאורכם.)
* לאפשר לתינוק להחזיק בעצמו חתיכה גדולה מאוד (יותר מפתח הפה שלו) כאשר הוא לומד ומחליט על גודל הביס בעצמו.
* לשבת עם הילד ולאכול יחד – דוגמה אישית עוזרת! ממש ללעוס מולם בהפגנתיות, לחלוק איתם מנות ולהתעסק גם בצלחת של עצמנו, ולא רק שלהם.
* לא להאיץ או ללחוץ – הצעה עקבית ורגועה תוביל לשיפור במיומנות האכילה, לחץ על כל ביס, האכלה בצורה מוסחת או תוך שימוש במניפולציות עלולה להוביל למאבקי כוחות ולסגירת הפה של התינוק עד כדי סירוב אכילה.

אילו סימנים עלולים להעיד שצריך ייעוץ מקצועי?

* התינוק מסרב לכל דבר שאינו טחון
* אין התקדמות במרקמים אחרי גיל 10 חודשים
* בולע בלי ללעוס, או מוציא מהפה כל חתיכה
* מקיא או נחנק בתגובה למרקמים
* אכילה מאוד סלקטיבית שמובילה לדאגה תזונתית
במקרים כאלו – מומלץ לפנות לדיאטנית ילדים עם רקע בהפרעות אכילה בגיל הרך. במידת הצורך הדיאטנית תפנה לטיפול בצוות רב מקצועי הכולל גם קלינאית תקשורת, פסיכולוגית התפתחותית ורופא/ת ילדים.

ואיך אפשר לתמוך בתהליך כהורים?

* להאמין בילד – הם מסוגלים הרבה יותר ממה שנדמה לנו (כמובן אחרי שעשינו קורס עזרה ראשונה)
* להציע אוכל משפחתי בטקסטורות מגוונות
* להקפיד על סביבת אכילה רגועה, בלי הסחות ובלי מסכים!
* לא לפחד לנסות, גם אם יש קצת לכלוך בדרך

יש לכם שאלות בנושא? היכנסו עכשיו לפורום התפתחות התינוק והילד בפייסבוק עם צוות מומחים רב מקצועי.

על הכותבת: 

כסלו ברעם היא דיאטנית קלינית לילדים R.D, ואמא לשתי בנות מתוקות.

בעלת תואר שני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת, והכשרות נוספות בתזונת ילדים, הנקה, טיפול בעודף משקל, מיינדפולנס ועוד.

מלווה ומדריכה בקליניקה הפרטית בקשיים עם מעבר למוצקים, עודף משקל בילדים ומלווה מסגרות חינוכיות לתפריט בריא ומותאם לגיל הרך.

מאמינה שהאכלה קשובה היא הבסיס לגידול ילדים שאוהבים לאכול בריא לאורך זמן.