השפעת הפרסומות על חיינו

מעניין אותי לעשות מחקר על עצמי ולבדוק עד כמה פרסומות באמת משפיעות עליי. אין ספק שפרסומת למכשיר סלולארי חדש לא תעשה לי את זה אבל יש מצב שפרסומת על מוצר מעניין כלשהו או שיר קליט תידבק לי בראש ואזמזם אותה תוך כדי קניות בסופר ואז אחפש את המוצר. הרי ככה הפרסומות עובדות.

לאחרונה התחלתי להתעסק לא מעט בפרסומות- בעיקר כאלה שיש בהם הורים. ולמה זה? כי שמתי לב למשהו מאוד מטריד- בכל הפרסומות יש אמא. ללא יוצא מן הכלל. אמא מכינה לאכול, אמא מנקה, אמא מכבסת, אמא מחכה לבן החייל... אבל האבא? מעניין. בטח עובד. או נלחם. נו, מה שאבות עושים.

ואם כפי שכתבתי בהתחלה- אני לא מושפעת מכל פרסומות ויודעת להבדיל- למה זה עד כדי כך מפריע לי חוסר השוויון ההורי הזה בפרסומות? שאלה טובה. ויש גם תשובה, טובה לא פחות.

הפרסומות מתחלקות, בגדול, לשתי קבוצות - האחת היא איך שהינו רוצים להיראות. פנטזיה שהינו רוצים שתהיה לנו (כן, הג'ינס החדש של קסטרו יגרום לישבן שלי להיראות כמו זה של גל גדות. נ-כ-ו-ן....). קחו לדוגמא את הפרסומות לקוקה קולה בשנות ה-50 וה-60. איך שהיו מאפרים, מלבישים, ומעמידים את הדמויות שתיראנה כמעט כמו בובות פלסטיק בחלון ראווה. מושלמות. מאושרות. נהנות מהחיים וכמובן מבקבוק קוקה קולה.

אז בית שיש בו רק אמא שעושה הכל (ונראת כמו מלי לוי תוך כדי)- האם זו הפנטזיה שלנו? איך שהינו רוצים שהבית שלנו יראה?

לא.

הקבוצה השנייה של הפרסומות היא איך שאנחנו נראים באמת. סוג של פרסומת מייצגת. קחו לדוגמא את הפרסומת (היחסית ישנה) של אגד- בה רואים נהג מונית שירות שמטיח בנוסעים: נהניתם? ספרו לחברים. לא נהניתם? מעניין ת'סבתא שלי..." והאמת ? ככה אנחנו נראים. כל מי שנסע במונית שירות (ותסלחו לי על ההכללה) יודע ששירות זה לא בראש מעייניהם.

אז האם זה אומר שאמא היא היחידה שמנקה/מבשלת/עושה קניות/כביסה /מטפלת בילדים?

ונגיד שב90 אחוזים מהמקרים זה נכון (הגזמה פראית). אז הבן החייל חוזר הביתה לשבת וכן אמא היא זו שמפנקת במטעמים. אבל איפה אבא? הוא לא מתגעגע לבן החייל שלו? הוא אפילו לא מופיע בתור דמות שיושבת בסלון וקוראת עיתון. הוא פשוט לא קיים.

זה חשוב כי הפרסומות האלה מייצגות אותנו. את מה שהחברות שמוכרות לנו חושבות שאנחנו רוצים ואת איך שאנחנו חיים. הרי לא יתכן שב2014 הגבר הוא זה שיבחר את נוזל הכביסה... או חלילה יבשל. אבוי לנו.

והן מייצגות את המציאות האידיאלית שלנו- החל מאיך שהאמא נראת כשהיא מוציאה את העוף מהתנור ועד המטבח המהמם שהיא מנקה תו"כ שהילדות לידה מתווכחות אמא של מי מנקה יותר טוב (כלומר יותר שווה). אין לי בעיה שאמא מנקה. גם אני מנקה. אני מחפשת איזון. שני הורים בפרסומת. או פרסומת של אותה חברה בה פעם אחת האבא מכין את הכריך ופעם אחרת האמא (זוגלובק עשו את זה נהדר בפרסומת האחרונה). זה אפשרי. זה גם מייצג, וגם מראה לנו שאפשר אחרת.

אז נכון שבפעם הבאה שאצא לקניות ואסתובב לי בסופר אזמזם לי בראש את הפרסומת הכי קליטה שמשודרת לאחרונה ואולי אפילו אחפש את המוצר ואשקול לקנות אותו אבל לתוכן של הפרסומת בהחלט יהיה משקל על ההחלטה אם לרכוש את המוצר או לא בסופו של דבר.