בואו נדבר על "עבודה לאמהות"

הנחת המוצא של לא מעט מקומות עבודה בישראל היא "את אמא- יש לך מגבלות עצומות , מגבלות = נכות, נכות = את לא יכולה להתאים לעבודות מסוימות. יש לך התכונות הנדרשות אבל בשבילנו את נמצאת בעשור הלא נכון של חייך. חבל שלא הכרנו קודם - שהיה בהצלחה!

ריבונו של עולם! למדתי, החכמתי, צברתי ניסיון וגם התבגרתי ובחרתי להיות אמא בישראל וכן, לחיות כאן לטוב ולרע ולשלם את המיסים הלא כל כך מוצדקים שלי בזמן - אני חושבת שמגיע לי קטגוריית עבודה אמיתית! לא מתפשרת, לא מתיפיפת, לא נחמדה ונוחה. אמיתית! כזאת שתתאים לי ולכישוריי ולא כזאת שתגרום לי להתפשר כאמא.

צפיתי בלא מעט משרות שהוגדרו כ"עבודה לאמהות" ולרגעים (לא כל העבודות המוצעות לאמהות אבל חלק לא מבוטל) היה נדמה לי שבחלק מהמקרים המונח "עבודה לאמהות" הוא מכבסת מילים ל:
1. עבודה שאין סיכוי שבעולם שמישהי ללא ילדים תרצה לעבוד בה.
2. מקום עבודה אשר מציע משכורת נמוכה מזו המקובלת בשוק וזאת הודות להטבה הבלעדית של "שעות מתאימות לאמהות".

חוש הצדק שלי (שוב) נפגע. אני לא נחותה ממועמדים אחרים ואני לא מעוניינת להעביר חיים שלמים בעבודות נחמדות ולא מאתגרות- אבל עם יופי של שעות! בדיוק כמו שלא רציתי להתחתן בשעתו עם גבר שהוא לא לטעמי - אבל הוא יכול להיות " יופי של אבא". כמו כל דבר בחיים, אני מחפשת את העניין ואת ההתאמה ורק אח"כ דנה בתנאים.

לא אשקר לכם, אילו היה עלי לבחור בין עבודה לא מאתגרת וחיי משפחה נהדרים לבין עבודה פורייה ומאתגרת לחיי משפחה עלובים - הייתי בוחרת באופציה הראשונה. אבל החיים הם לא מבחן אמריקאי עם אופציה אחת נכונה ואף אחד לא הבטיח לי שאם אתפשר על עבודה אז תהיה לי משפחה מושלמת. אני יכולה לאחוז במשרה מאתגרת, וגם, תחזיקו חזק, להיות האמא שהילדים שלי זקוקים לה. עבודה בינונית לא תהפוך אותי לאמא יותר טובה ובטח לא תגרום לילדי להיות מאושרים יותר.

נכון, האושר של חיי הם ילדי אבל ילדי יכולים להיות במסגרות חינוכיות בין השעות 7:30 -16:30 ואז מה איתי ? . מה איתנו הנשים?

לא פעם הייתי בראיון עבודה, ולצערי השאלות לא איחרו להגיע -
1. הילדים במסגרות?
2. מי מוציא את הילדים?
3. האם יש לך עזרה מהאבא/ סבתא/ סבא?
4. את בטח חושבת על עוד ילדים, לא?

מעסיקים יקרים, הרשו לי לעשות את המתמטיקה, לסדר את השבוע ולהחליט אם אני רוצה עוד ילד עכשיו או לא. עם יד על הלב - הדבר האחרון שאספר עליו בראיון עבודה הוא התוכניות שלי להרחבת הקן המשפחתי. אגב, אני בטוחה שבעלי לא נדרש להשיב על אותן השאלות. בר מזל שכמותו. למרות שכשהילדים חולים - הוא מפסיד ימי עבודה - בדיוק כמוני. הוא מוציא את הילדים פעמיים בשבוע - כמעט כמוני והוא אבא שכן מעורב בחיי הילדים שלו - מה לעשות, בלעדיו הילדים האלה לא היו מגיעים לעולם. הוא נושא באחריות מלאה ( חסר לו שלא!).

מדוע אני צריכה לבחור? אני לא רוצה לבחור בין משפחה לבין קריירה. אני צריכה שיבחרו בי ושיאמינו ביכולת שלי להשלים שעות פעם בשבוע. על מעסיקים להבין שההורות משבחת את היכולות המקצועיות שלנו ולא להפך. למקומות עבודה כדאי להעסיק אמהות, הן לא תוכלנה לסיים את עבודתן מידי יום בשעה 19:00 אבל -
1. בשעות שהן עובדות הן יהיו הכי פרודוקטיביות שאפשר מכיוון שהן חייבות לצאת בזמן ולא יכולות להרשות לעצמן להימרח עם העבודה היומיומית.
2. אמהות נשארות נאמנות למקום העבודה שלהן לאורך זמן. אמהות מתמידות במקום העבודה. עובד אשר נשאר במקום העבודה צובר ידע - הידע נשאר בתוך מקום העבודה וכולם יוצאים מורווחים.
3. מוסר עבודה של אמהות הוא גבוה מגי'רפה וגדול מפיל - בניגוד לתקופה בה הייתי רווקה, אני לא יכולה להסתכן בפיטורים - יש לי משכנתא, גנים, מיסים ומשפחה לפרנס. אני לא יכולה לרשות לעצמי לחזור לבית ההורים שלי כשם שנהגתי כשהייתי רווקה. בעבודה טובה אני אחזיק בשיניים.
4. אמהות מסוגלות לבצע כמה משימות במקביל - בהצלחה.
5. הן תוכלנה להשלים את שעות העבודה ביום אחד מרוכז.

לסיום, אני אסייג במעט את דברי, ואציין כי לצד "עבודות לאמהות מתפשרות" יש גם מעסיקים אשר מפרגנים לאמהות ונהנים להעסיק אמהות. אנשים חכמים, מאחלת לכם הצלחה גדולה.

ולכן, אמהות, אל תסכימו לראות בהורות שלכן נכות תעסוקתית. היא לא! והגיע הזמן שכולם ידעו זאת.