טיול למעיין פרת

מעיין פרת היווה משחר ההיסטוריה מוקד משיכה למתבודדים ולנמלטים. ירמיהו הנביא ונזירים שביקשו להתנתק הקימו שם את ביתם. בזכות המים יש במקום צמחייה עשירה, מגוון של בעלי חיים ועופות דורסים. טיול סתווי לשמורת טבע עין פרת מזמן לנו מפגש נדיר עם נווה מדבר קסום, ריכוזי פריחה של בן-חצב סתווני יחד עם שאר פריחה סתווית מרהיבה, נחל שוקק ובריכות טבעיות. לצד נפלאות הטבע אפשר לפגוש במעשי ידי האדם בעת העתיקה.

מסלול בין בריכות, פריחות ונזירים
המסלול הרגלי מסומן בסימון שבילים (כחול). תחילתו במספר מבנים שהראשון שבהם, המשמש היום כפינת חי, היה חלק ממערך השאיבה של מי המעין בשנות העשרים של המאה הקודמת. נצא מתחומי החורשה הנטועה ונרד בשביל המטיילים ששימש את נזירי מנזר פיראן ולכן נקרא שמו שביל הנזירים. השביל יורד במתינות יחסית ומאפשר תצפית מרהיבה לעבר נופי פרת (במזרח) ושוליו של מדבר יהודה.

השביל ממשיך ומגיע אל מצוק הנחל, היישר אל מנזר פיראן – חריטון. המנזר, שנבנה בסוף המאה הרביעית לספירה על ידי הנזיר חריטון, הוא "חלוץ" נזירות המדבר בתקופה הביזנטית (נבנה מחדש במאה ה- 19 על ידי הכנסייה הרוסית) והוא משמר בתוכו חלקים ביזאנטיים שנבנו סביב מערות טבעיות. על פי המסורת במרכז המנזר מצוי קברו של הנזיר חריטון, כמו-כן נמצא בו עבודות אומנות בעץ של נזירים מתקופות שונות (הכניסה למנזר אפשרית רק בתיאום עם קופת האתר).

נצא מן המנזר ונרד חזרה לנחל היישר למקור הנביעה של עין פרת, שם מצויות מספר בריכות קטנות שבהן ניתן להשתכשך. אם נביט בתשומת לב נוכל לראות בבריכות דגי חפף, סרטנים וצפרדעים ירקרקות.

מליחותם הנמוכה של מי המעיין גרמו לבחירת המקום כמקום ישוב בעת העתיקה. הישוב ענתות שבו חי ירמיהו נביא החורבן, הוקם לצד המעיין. גם נזירים שחיפשו מקום להתנתק מהעולם ולהתחבר לאל, מצאו בואדי את כל מחסורם והחליטו להתיישב בו. כמו-כן סיפקו מי המעיין את צרכי השתייה של השכונות המזרחיות והצפוניות של ירושלים עד שנת 1970.

מן המעין נמשיך לאורך הנחל, הליכה של כ-10 דקות, ומימיננו נפגוש בשרידי אכסניה מן המאה ה- 19, ששימשה את עולי הרגל שבאו לבקר בכנסיה ובמנזר. בחזרתנו נוכל לנפוש בחורשת האקליפטוס הגדולה שנמצאת במרכז השמורה, שם נאכל את ארוחת הצהרים באתר שהוכשר לצורך העניין.
לאחר ארוחת הצהרים נטפס מעל החורשה אל הגדה הצפונית, שם נמצא בריכת מים מטויחת ועמוקה. השחייה בבריכה זו אסורה!

משם, בתוך הנחל בשביל המסומן בתוך המצוק, ולאחר כ-200 מטר נראה שרידים של אמת מים שתחילתה בתקופת החשמונאים והמשכה בתקופה העותמאנית. האמה הובילה מים מן המעיין עד לבקעת יריחו. בצמוד לאמה נראה שרידים של ישוב עתיק, בור מים וטחנת קמח.

בדרך ניתן לעבור בבריכות המים בעלות המפלונים היפים. במקום צמחייה מגוונת ועשירה המורכבת מצומח נחלים וגדות. כך למשל, ניתן למצוא במקום את הרדוף הנחלים, שיח בעל פריחה ורודה ועלים ירוקים עזים המכיל בתוכו רעל ונענה משובלת, אך קצת מעל לגדות הנחל נפגוש בצמחייה מדברית שיודעת להתמודד גם עם תנאי יובש. במקום פזורים בוסתנים של עצי פרי, זכר לימים עברו אשר היו מלאי פעילות אנושית והמדגימים את יכולת ניצול המים לצרכיו האישיים של האדם.

כמו הצומח בנחל כך גם עולם החי: מגוון, עשיר ושוקק. ניתן לצפות בשפני סלע וצבאים (אם לא נפריע את שלוותם ירדו הם מדי פעם מן המצוקים להרוות את צימאונם במעין), לקראת הערב ניתן גם יהיה להבחין בין הנקיקים בשועל מצוי, דורבן ואף לשמוע את נהמותיו של הצבוע המפוספס.

מבין בעלי הכנף מצויים בשמורה עופות דורסים המקננים במצוקים כמו העייט ובזים למינהם. בין כל אלו חולפות ציפורי שיר ואם נאזין היטב נוכל לשמוע את צלילי הקוקייה האירופאית המכריזה כי מצאה קן של ציפור אחרת להטיל בה את ביציה.

את הטיולנסיים במבני השאיבה ששופצו על ידי רשות הטבע והגנים ומשמשים היום כמרכז מבקרים ומשרדי השמורה.
מומלץ לסיים את הטיול בשמורה במנוחה שלווה ליד אחד מפלגי המים וליהנות מהשקט.

איך מגיעים? אל השמורה נגיע בנסיעה דרך פסגת זאב (למחסום חיזמא),נמשיך מהמחסום ישר לישוב ענתות - עלמון. מהשער הראשי ליישוב נמשיך וניסע בדרך הראשית של היישוב -שימו לב לשלטי ההכוונה לשמורה. בתחילת חורשת האורנים נשאיר את רכבנו ומשם נלך רגלית. 

משך המסלול: כשלוש עד ארבע שעות.
דרגת קושי: קל- בינוני
ציוד נדרש: כובע, נעלי הליכה וכ-2 ליטר מים לאדם, בגדי להחלפה למעוניינים לרחוץ במעיינות
שעות פתיחה: 8:00-16:00 כניסה אחרונה ב-15:00
מחירים: מבוגר 20 ₪, ילד 9 ₪ חינם למנויי רשות הטבע והגנים