הכל על תרגילי קגל

תרגילי קגל, בשפה העממית, הנם פשוט תרגול שרירי רצפת אגן במינון ובמתכון שקבע ד"ר ארנולד קגל אגדי. ד"ר קגל, גינקולוג כירורג מארה"ב, פיתח בשנת 1949 את מכשיר הביו-פידבק הראשון בעולם (שצורתו דמתה להפליא לאפי-נו, חוץ מהעובדה שהוא לא נועד להגמשת הפרינאום אלא אך ורק לתת משוב למידת הכוח ומשך הכיווץ של שרירי רצפת האגן ע"ג הבלון התוך נרתיקי, כמובן לא במצבו הכי מנופח!!!!).

מינון שהוא קבע היה 10 שניות כיווץ / 10 שנ' מנוחה, במשך 20 דקות, 3 פ' ביום.

היום, ע"פ מחקרים חדשים יודעים שכדי להשיג חיזוק טוב אין צורך ביותר מ- 8-12 כיווצים של 10-6 שנ', כמה שיותר פעמים ביום, בכל מקום ובכל תנוחה, כאשר רק נשים הסובלות מבעיה פתולוגית (דליפות, צניחות וכו') זקוקות באמת באמת לביופידבק. כמובן שמי שרוכשת אפי-נו מרוויחה משני העולמות (הגמשה + חיזוק).

אולם תמיד צריך לזכור כי הגמשה וחיזוק של הפרינאום אינם יוכלים למנוע נזק לעצב של רצפת האגן (נזק הנעשה מעל הפרינאום, כתוצאה מלחץ ארוך זמן של ראש התינוק במרכז האגן, עקב חוסר ירידתו + לחיצות לא נכונות, בתנוחות שגויות, ובתיזמון גרוע!!!) מאליו ברור שגם לגנטיקה יש השפעה על התוצאה (אגן צר + תינוק גדול / איכות רקמת חיבור גרועה + מספר סיבי שריר מועט וכו') ואי אפשר לשלוט על הכל!

מאידך גיסא, ניתן וצריך להתכונן לכמה שיותר אפשרויות בצורה המירבית אך חשוב עוד יותר לדעת שהקשב לגופך ולצרכיו הם הערובה היחידה במהלך הלידה לניהול נכון של הלידה. חוץ מזה מודעות שלך לבריאות רצפת האגן אינה מסתיימת עם הלידה! לאחר הלידה היא חייבת להיות מוגברת פי עשרת מונים כיון שעלייך להגן עליה בצורה מודעת, במקום אותם רפלקסים שאבדו זמנית או תמידית עקב טראומת מעבר התינוק בתעלת הלידה! מטרתך אמורה להיות מניעת קיבועם של אותם נזקים פיזיולוגיים המתרחשים לאחר הלידה כדי לא להגיע למצב של דליפות וצניחות בטווח הקצר או הארוך של חייך.

לפיכך, לאחר לידה יש לזכור מספר דברים חוץ מתרגול רצפת אגן:

• לכווץ את שרירי רצפת האגן ולאסוף בטן + התארכות הגו (מבלי לעצור נשימה!!!) לפני ובמשך מאמצים כמו: הרמת התינוק או הרמה / משיכה / דחיפה של כל משא אחר, שיעול/עיטוש/צחוק/קינוח אף וכו'.
• לעולם לא ללחוץ ע"ג האסלה בזמן מתן צואה או שתן (עדיף להשתמש בתכשירים המרככים צואה ממשפחת סופחי הנוזלים +/- נרות גליצרין...ובשום פנים ואופן לא חומרים משלשלים / לקסטיביים, היוצרים התכווצויות מעיים ופוגעים בהנקה בגלל הטוקסינים שלהם!).
• להימנע מהתקפי שיעול / עיטוש וכו'
• להימנע מהתעמלות קלאסית בתקופת משכב הלידה (= התעמלות בה הלחץ התוך בטני עלול לגרום לצניחות ושאר בעיות) אך לתרגל במשנה מרץ כיווצי רצפת אגן ובטן רוחבית + להשתמש בהם ביומיום (= מחזק אותם כנגד הלחץ התוך בטני הזמני והקל יחסית שנוצר בזמן הרמת התינוק, הדיבור והצחוק עימו וכו') כדי להכינם לעומס המסיבי של התרגול הקלאסי!!!

קיימים סוגי תרגול אחרים, כמו למשל שיטת פאולה, שיטת המשקולות הואגינאליות (הנגזרת מאומנות סינית עתיקה), ולאחר לידה גם קיימת שיטת חיזוק בעזרת מכשיר ביתי של גירוי חשמלי (המכווץ באופן פסיבי את שרירי רצפת האגן) שהוא כמובן אסור במהלך ההריון.

הכי מומלץ לאחר לידה זה כמובן להגיע לטיפול פיזיותרפי פרטני (לצורך הערכת המצב הפנימי והדרכה אישית ומותאמת לצרכייך) המשקם את רצפת האגן, והכולל את כל השיטות. שיקום רצפת אגן פיזיותרפי זה קיים כמעט בכל קופות החולים, בתי החולים ואף במכונים פרטיים.

לשאלות נוספות וייעוץ מומלץ לפנות לפורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים.

הכותבת, יהודית שריג ז"ל, היתה פיסיותרפיסטית מומחית בשיקום רצפת האגן בכירה, במרפאה האורוגינקולוגית בביה"ח ליולדות 'ליס', שבמרכז רפואי איכילוב, תל אביב.