רצפת האגן

היפרדות שרירי הבטן - Diastasis recti
היפרדות בין שני חלקי שריר הבטן האורכי (Rectus abdominis) קיימת ב-66% מהנשים בשליש האחרון בהריון (Boissonault JS. 1988). ניתן לאתר את הרווח בין השרירים בפעולות המעלות את הלחץ התוך בטני, כגון שיעול או קימה משכיבה לישיבה. בפעולות אלו תופיע בליטה אורכית ברווח הנוצר בין השריר הימני לשמאלי.

היפרדות משמעותית של השרירים מוגדרת, אם 3 ימים לאחר הלידה ניתן לאתר רווח ברוחב של יותר משתי אצבעות מתחת לגובה הטבור בשכיבה על הגב והרמת ראש. במקרים אלה חשוב לשים דגש על קרוב השרירים כחלק ממערך התרגילים שלאחר הלידה, אחרת ישנו סיכון להרחבת תהליך ההיפרדות, גם לאחר הלידה.

גורמי סיכון להיפרדות שרירי הבטן האורכיים הם תינוק במשקל גדול, או תאומים, והריונות סמוכים, או הריונות עוקבים לפני שבוצע שיקום נכון של שרירי הבטן.

היפרדות השרירים גורמת לכך שדופן הבטן יהיה חלש יותר, וכתוצאה מכך חוסר יציבות וכאב בגב ובאגן. על מנת למנוע את היפרדות השרירים ולסייע לאיחודם יש ללמוד כיצד להפעיל את שריר הבטן העמוק הרוחבי (Transversus abdominis), הן בזמן ההריון והן לאחר הלידה. שריר זה משמש כמחוך פנימי וכאשר עולה הלחץ התוך בטני הוא מונע מתוכן הבטן להידחף קדימה ולהפריד בין חלקי השריר האורכי, החיצוני.

הפעלת שריר הבטן הרוחבי דורשת ריכוז והקשבה פנימית ומחייבת בשלבים הראשונים תרגול איטי והדרגתי. מומלץ להתחיל את התרגול בהנחיית פיזיותרפיסטית ובסיוע ביופידבק, על מנת לוודא ששרירי רצפת האגן פועלים במקביל לשריר הבטן הרוחבי, אחרת העלייה בלחץ התוך בטני בתרגילים עלולה לגרום נזק מתיחה לרצפת האגן.

סימפיזיוליזיס Symphysiolysis
למרות שחגורת האגן נראית כיחידה מעגלית מקובעת, מדובר בעצם בארבע עצמות המחוברות זו לזו במפרקים בעלי תנועה, עצם העצה והעוקץ מאחור, ושתי עצמות האגן המתעגלות בצדדים ומתחברות לפנים במפרק ששמו Symphysis Pubis. פירוש השם Symphysiolysis הוא היפרדות, או התרחקות בין שני החלקים במפרק זה.
הבעיה נפוצה בהריון ולאחר הלידה בשל גמישות יתר של הרקמות המייצבות את המפרק ושינוי במכלול העומסים המופעלים עליו ובעצם לא תמיד מדובר בהיפרדות ממשית של חלקי המפרק אלא יותר בחוסר יציבות.
חוסר יציבות במפרק Symphysis Pubis עלול להיווצר כתוצאה מבעיה מקדימה במפרקים אחרים, בעיקר מפרקי האגן האחוריים – Sacroiliac joints, בחוליות עמוד השדרה, במפרקי הירכיים, או בכל מפרק אחר בגוף המפר את האיזון. ובכיוון ההפוך, חוסר יציבות במפרק ה-Symphysis Pubis יכול לגרום לבעיה וכאב בכל אחד מהמפרקים הנ"ל. כך שלפעמים הכאב יהיה ממוקם בחלקו הקדמי של האגן, לפעמים בחלקו האחורי ולפעמים גם מלחפנים וגם מאחור. בכל מקרה, יש לבדוק את היציבות בכל אחד מהמפרקים הרלוונטיים.
הכאב מתחיל בדרך כלל באמצע ההריון ונמשך עד מספר חודשים לאחר הלידה. פעילויות כגון הליכה, עלייה וירידה במדרגות, קימה מישיבה, התכופפות, הרמה, ואפילו שינויי תנוחה בשכיבה מעוררים את הכאב. במנוחה יש לרוב רגיעה.
מכיוון שמדובר בבעיה של חוסר יציבות מפרקית יש לחזק את השרירים המייצבים את אזור האגן והגב. בנוסף חשוב ליצור איזון בין שרירי הירכיים הפנימיים ושרירי הבטן . פעולה לא סימטרית של אחד מהם עלולה "למשוך" צד אחד של המפרק כלפי מעלה/מטה. ניתן גם להוסיף יציבות לאזור באמצעות חגורת אגן.
מומלץ להימנע ככל האפשר מהפעולות מעוררות הכאב ולנסות למצוא הקלה באמצעי עזר להליכה כגון מקל, קביים, הליכון...
למרות שלרוב הבעיה ממוקדת לזמן ההריון ועד מספר חודשים לאחריו, אין לראות בה "חלק בלתי-נפרד מההריון", שכן ניתן בהחלט לפצות על חוסר היציבות הזמני בעבודת שרירים ממוקדת, באמצעי ייצוב חיצוניים ובלימוד לביצוע נכון יותר של פעילויות היום-יום.

יש לך שאלות בנושא? היכנסי עכשיו לפורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים להתייעצות עם הפיזיותרפיסטית ושאר המומחים של הפורום