מי צריך בבטן חיידקים פרוביוטיים

קודם כל קצת מספרים: בתוך המעיים של כל אחד מאיתנו חיים 100 טריליון (100 עם 12 אפסים אחריו) חיידקים, במשקל כולל של שני קילוגרם. זה בערך פי 10 ממספר התאים בכל הגוף שלנו. יש מדענים הסבורים כי תושבי הקבע הללו הם למעשה אבר נוסף וחיוני בגופנו, מכיוון שבלעדיהם המעיים שלנו לא יספגו את החומרים התזונתיים, דפנות התאים ייקרעו בקלות והמערכת החיסונית תיפגע. בלעדיהם יחסר לנו ויטמין K ולא נוכל לעכל כמה וכמה סוגי מזון. אין פלא, לכן, שרוב החיידקים הללו נחשבים "ידידותיים" וכפי שהם מוכרים לנו בכינוי המסחרי "פרו ביוטיים" (בעד חיים). החיידקים הפרוביוטיים תוקפים את החיידקים הרעים כגון E.COLI, סלמונלה, סטפילוקוק, סטרפטוקוק, פסאודומונס וקנדידה. הם מתחרים איתם על מקורות המחייה ועל תאי האפיתל במעי.

כשתינוק נולד, אין חיידקים במעיים שלו. בשבועות הראשונים לחייו הוא בולע חלב ורוק ויחד עמם חודרים גם החיידקים, המחפשים בית חדש. יש הבדל בין סוגי החיידקים המתיישבים בגוף התינוק בשחר חייו, אם הוא יונק הנקה מלאה, אם הוא ניזון מבקבוק, אם הוא נולד בלידה וגינאלית ואם הוא נולד בניתוח קיסרי. תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית ויונקים הנקה מלאה מקבלים כמות גדולה של החיידקים הכי ידידותיים, bifidobacteria, בעוד שתינוקות הניזונים מבקבוק ותינוקות שנולדו בניתוח קיסרי מקבלים הרבה פחות מהחיידק הזה. לכן החלו יצרני הפורמולה השונים להוסיף לפורמולה גם חיידקים פרו-ביוטיים bifidobacteria וגם lactobacillus, המפרישים חומרים חלבוניים בשם - bacteriocins - שיש להם פעולה אנטיביוטית מקומית כנגד גורמים דלקתיים במעיים.

למרות שאין עדיין הוכחות חותכות, שהתוסף הפרוביוטי אכן מועיל, צריך להתייחס אליו כמו אל תוספת ויטמינים. ביפידובקטריה הוא חיידק בטוח ואין כל דיווח על בעיות רפואיות משמעותיות אצל תינוקות המקבלים פורמולה מועשרת בחיידק. כל מחקר נוסף בתחום מחזק את ההוכחה שלחיידק הזה יש תפקיד חיובי במערכת העיכול ולבריאות הכללית של התינוק. החיידק bifidobacteria משפר את גדילת המעיים ואת תפקודם עוזר להתפתחות המערכת החיסונית ומסייע למנוע התפתחות אלרגיות.

ההוכחה הטובה ביותר לתכונות הבריאותיות של החיידק מגיעה במקרים של שלשול. החיידק גורם לקיצור משך השלשול ולהקטנת עוצמתו. חיידקים פרויוטיים גם מפחיתים את תופעות מחלת GI אצל פגים חולים ונוכחותם תורמת למניעה של בעיות אקזמה בעור.

בגיל 12 עד 18 חודש מושבות החיידקים במעיים נראות דומות גם אצל תינוקות יונקים וגם אצל אלה שניזונו מבקבוק. בכל מקרה רצוי לתת תוסף של חיידקים פרוביוטיים במקרים של:

• שלשול מידבק
• נטילת אנטיביוטיקה מכל סיבה שהיא
• בטיפול בפגים חולים
• במקרים של סינדרום המעי הרגיז
• במקרים של אקזמה חריפה
• בדלקות חוזרות בדרכי השתן.

בכמה ממדינות אירופה נחשבים חידקים פרוביוטיים כתרופה ולכן ניתנים במרשם בלבד. בארצות אחרות הם מסווגים כתוספי מזון שאינם מחייבים מירשם רופא. חשוב לזכור, כי לא כל יוגורט "ביו" מכיל חידקים פרוביוטיים בעלי איזה שהוא מנגנון פעולה אפקטיבי מוכח.

בישראל נפוץ השימוש באקטימל ובמקבילו הצעיר יותר יופלה של תנובה, אבל יש ספק בקרב מדענים אם תוסף של חיידקים פרוביוטיים ביוגורט עושה את העבודה. בחוברת הסיכום השנתית של Harvard Health Letter משנת 2002 מזהירים העורכים שלא להיסחף אחרי האמירה שהחיידקים הללו יכולים למנוע סרטן ולרפא מחלות אחרות. "חיידקים פרוביוטיים קיבלו תדמית מעל ומעבר למה שמגיע להם. הטענות הן שגלולות פיתוי, אבקות ותמיסות, המכילות חיידקים ידידותיים, יחזקו את המערכת החיסונית, ימנעו סרטן ויבצעו ניסים בריאותיים שונים. אין לזה ביסוס. העובדות בשטח הן שהחיידקים הפרוביוטיים יוכלו יום אחד לשמש כתרופת מניעה ולא רק למחלות המשפיעות על דרכי העיכול".