חופשת לידה של האם: מדוע 3 חודשים אינם מספיקים

יולדת בישראל זכאית לחופשת לידה בת 3 חודשים, אבל לפי סקר שנערך השנה בפורטל דולה 37% מהנשים מתכננות חופשת לידה של 6 חודשים לפחות. מתוך 533 שהשיבו לסקר, 25% אמרו כי יצאו לחופשת לידה בת 3 חודשים, "כי אין ברירה" וזה מה שהמדינה מאפשרת. 9% אמרו כי הן מתכננות חופשת לידה בת שנה או יותר. 1% מהמשיבות אף ציינו כי הן מתכננות חופשה בת שנתיים או יותר. 4% מהמשיבות אמרו כי לא ישובו למעגל העבודה לאחר הלידה ומספר זהה, 4% אמרו כי הן מתכננות לעבור לעבודה מהבית. 12% מהמשיבות ענו שטרם החליטו מה יהיה אורך חופשת הלידה. רק 8% ציינו שעבורן מתאימה חופשה בת 3 חודשים.

רוב הנשים מרגישות בתוך תוכן, ששלושה חודשים עם התינוק אינם מספיקים. הן צודקות. מחקרים אקדמיים בכל העולם כבר הוכיחו שהקשר של ההורים עם התינוקות חשוב מאוד להתפתחותם ואין תחליף ראוי לטיפול של ההורים. בשנת 2005 פורסם בבריטניה מחקר שבדק מהי ההשפעה של המטפלים השונים על  התפתחותם של תינוקות ופעוטות. במחקר נבדקו 1,200 ילדים מגיל לידה ועד ארבע שנים, אשר טופלו במהלך היום בדרכים שונות: חלקם שהו עם מטפלת או במשפחתון, חלקם היו במעון יום, חלקם אצל הסבים או אצל קרובי משפחה אחרים, וחלקם נשארו בבית עם אחד ההורים. מסקנת המחקר היתה נחרצת: ילדים שגדלים בבית עם אמם מתפתחים טוב יותר מחבריהם המטופלים במסגרות האחרות.

ד"ר פנלופה ליץ', מעורכי המחקר, אמרה עם פרסום מסקנות המחקר, כי ההתפתחות החברתית והרגשית של ילדים שטופלו בידי גורמים אחרים מאמם היתה באופן ברור פחות טובה. ילדים אלה הראו רמות גבוהות יותר של תוקפנות וגילו נטייה להסתגרות, כניעות וחוסר שמחת חיים. עורכי המחקר טענו, שמימצאיהם מעידים על הצורך לשפר את מסגרות החינוך לגיל הרך, אך הם השכילו לנקוב באמת הגדולה יותר, שאין תחליף לאהבת אם. נוכחות ההורים, ובעיקר של האם בשנים הראשונות לחיים משפרת את ביטחונם העצמי של התינוקות ומונעת מהם את הקשיים הכרוכים בהתמודדות החברתית המאוד מוקדמת במעון היום, עוד לפני שהם מסוגלים להתמודד עמה כראוי. עצמאות וחוזק צומחים דווקא במקום שבו יש אהבה, ביטחון וקבלה ללא תנאי, שהם האופייניים לטיפול אימהי מסור.

גם ההנקה, שהוכחה כתפריט הטוב ביותר לתינוק, נפגעת מחזרה מוקדמת מידיי של האם לעבודה במישרה מלאה. ההמלצות הגורפות מכל המחקרים מדברים על הנקה מלאה שישה חודשים, והמשך הנקה עד גיל שנה, ולכן כל ניתוק עלול לגרום להפסקת ההנקה, אם בגלל שהילד לומד לשתות מבקבוק, אם בגלל הקשיים בשאיבת חלב בכמות מספקת או מסיבות נוספות, הנובעות מן הריחוק בין האם לתינוק לזמן ארוך במהלך שעות העבודה.

החוק בישראל
בגלל המצב החוקי בישראל, הנשים שלא יחזרו לעבודה בתום שלושה חודשי חופשת הלידה  יאבדו את זכויותיהן הסוציאליות וייתכן גם שייפלטו כליל ממעגל העבודה. אלו שחוזרות לעבודה בתום 3 חודשים, עושות זאת בעיקר בגלל קושי כלכלי ומכך שמשפחות רבות זקוקות להכנסה של שני מפרנסים כדי לשרוד. דבר זה גורם במקרים רבים לפירוד בין האמהות לתינוקות בשלב מאוד מוקדם בחיי התינוק. לפי החוק בישראל, עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו המעביד, או באותו מקום עבודה, לפחות 24 חודשים רצופים – רשאית להיעדר מעבודתה מראשית השבוע השביעי שלאחר הלידה למשך רבע ממספר החודשים שבהם עבדה, אך לא למשך יותר משנה אחת. 

בכמה ממדינות אירופה המצב החוקי מאפשר חופשה ארוכה יותר ובצידה תמיכה כלכלית להורים הטריים בלי דאגה מאובדן הקשר עם מקום העבודה הקודם של האם. חופשת הלידה בשוודיה במימון המדינה נמשכת שנה וחצי, ולאחריה יש אפשרות לחופשת גידול ילדים לחצי שנה נוספת, תוך קבלת סיוע כלכלי חלקי. נורווגיה מממנת חופשת לידה בת שנה שלמה, שבסיומה ניתן להאריך את החופשה בשנה נוספת ולקבל סיוע כלכלי. בגרמניה חופשת הלידה במימון מלא של המדינה אורכת 14 שבועות, ולאחר מכן יש אפשרות להישאר בבית עם הילד עד שימלאו לו שנתיים, תוך קבלת סיוע כספי מהמדינה. בנוסף, החוק בגרמניה מאפשר לאם להישאר בבית עד שימלאו לו 3 שנים. כאשר בכל התקופה הזו נשמר עבור האם מקום העבודה שעבדה בו לפני הלידה.

המצב באירופה
המגמה באירופה להאריך את חופשת הלידה, ולערב גם את האבות בגידול ילדים, נובעת מן ההכרה במדינות אלה שצריך לעודד את הקשר בין תינוקות לבין הוריהם, באמצעות תמיכה כספית. בישראל, שכביכול אמורה לעודד את הילודה, אין כל תמיכה כלכלית בהורים וגידול ילדים הופך לעול קשה ביותר, הדורש במקרים רבים שני מפרנסים במישרה מלאה. קצבת הילדים היא מזערית, בדיחה גרועה, כאשר על האמהות הנשארות בבית מאיימת החרב של שלילת כל זכויותיה הסוציאליות, אם לא תמהר לחזור לעבוד 12 שבועות לאחר הלידה.

כל נושא הטיפול בתינוקות ראוי לחשיבה מחודשת. תינוק בן 3 חודשים ה"נזרק" למעון יום ומופרד מאמו בשלב כל כך קריטי בחייו, לא תמיד יכול להתמודד כראוי עם הפירוד הזה. קובעי מדיניות החינוך והרווחה בישראל צריכים לערוך בארץ מחקר דומה לזה שנעשה בבריטניה, כדי לראות את השפעת ההישארות של האם עם התינוק תקופה ארוכה ולא להסתפק בשלושה חודשים.