"שיקרתי עליו"

"שיקרתי עליו" ענתה ילדה לאמא ששאלה אותה "מה סיפרת לאבא על יגאל ועלי כשהיית אצלו אתמול". והתשובה: "כמו מה שאמרת לי".

הילדה - בת 10, היא בת להורים גרושים שביקרה אצל אביה במסגרת הסדרי הביקור עליהם הוסכם. למעשה היא נמצאת בסיטואציה לא סימפטית. בעת האחרונה היא פוגשת בן זוג חדש של אמא שלה, שמגיע הביתה. אותו בן זוג משתדל לקנות את ליבה, ומתייחס אליה מאד יפה. היא מפתחת כלפיו חיבה, שמעמידה אותה בפני קונפליקט לגבי רגשותיה ולנאמנויותיה לאביה. כאשר אביה מתעניין במבקרים בבית האם היא משקרת לו.

היבט נוסף לראות את הדברים הוא בתחום החינוך. הילדה לומדת לשקר. היא מקבלת לגיטימציה לשקר. לומדת שהשקר רצוי כדי להעלים מידע. יתר על כן, היא מניחה שהשקר רצוי לאמא שלה ועוזר "להסתדר". זו הופכת להיות התנהגות רצויה, מצופה ע"י ההורה בו היא תלויה לסיפוק מירב צרכיה.

הלמידה שחוותה הילדה תלווה אותה. ילד לומד מעט ממה שאנחנו אומרים לו, הוא לומד בעיקר מתוך חיקוי של התנהגויות הוריו. ברבות הימים למידה זו  עלולה לפגוע כבומרנג בהורה המחנך עצמו. הילדה עלולה לשקר בכל פעם שהיא תחשוב שזו התנהגות שעונה לצפיות, או אולי גם תלמד, שהמידע המצוי ברשותה והאם רוצה שלא יגיע לידיעת האב, עשוי לשמש אותה להשיג מהאם דברים שהיא מעוניינת בהם ?

עלינו לזכור תמיד, שאין לסטות מחינוך נכון של ילדינו בשל היחסים שבינינו. שנינו נשארים תמיד ההורים, גם אם נפרדנו ו/או התגרשנו, ואסור לנו לחנך את ילדינו, שיתנהגו באופן שלא היינו מוכנים לקבל שיתנהגו כלפינו.

ד"ר עדנה ארליך, מומחית ובעלת דוקטורט מהטכניון לתחום החינוך והפסיכולוגיה החברתית. מרצה ויועצת במסגרות אקדמיות ועיסקיות. מנהלת פורום "הורות אחרת". אם לשלושה וסבתא לחמישה (עוד מעט קט לשישה) נכדים מקסימים. כמו כן, גידלה "בת" שהיא אם חד הורית לבת מצליחה. מקיימת מערכת יחסים אוהבת עם בן זוגה, אב לשניים וסב לשתי נכדות נהדרות. עוסקת בתחום הייעוץ והחינוך כ- 40 שנה, בייעוץ להורים ולהורות במכון פרטי בשם "שדר" ובהנחיית קבוצות הורים מהורות אחרת (גרושים, אלמנים, חד הוריים, חד מיניים וכו').