המקום של סבא וסבתא בגידול הנכדים ובחיי ההורים

אסור לסבתא לשכוח את צרכי ילדיה, הזקוקים לאוזן קשבת
|
הדפס
|
שמור

 

לאחר שנחשפתי לשפת הסימנים לתינוקות, הצטרפתי לקורס מדריכי "שפת הטף" ולמדתי את השיטה, כדי להעביר אותה לבתי שמתמידה לסמן לנכדתי. כשאני מבקרת את נכדתי, אני שרה לה את "השפן הקטן" ובמקביל מסמנת אליה – "שפן", "קטן", ומתעטשת על פי השיר "אפצ'י".

 

מגיל 5 חודשים, נכדתי עוקבת מרותקת אחר תנועות ידי המסמנות, ומוקסמת מצלילי קולי כאשר אני שרה. כך רכשתי לי מעריצה קטנה, המגרגרת מצחוק והנאה למראה סבתה המנסה "לסחוט" ממנה עוד ועוד חיוכים וצחקוקים. בגילי המופלג (53), למדתי שכדי להצליח יש להשקיע. אני רוצה להצליח ביצירת קשר משמעותי עם נכדתי. לכן, כבר בהיותה קטנטנה אני משקיעה בקשר בינינו ככל יכולתי. ברור לי שאצפה בתוכניות הטלוויזיה שבהן היא תצפה, שאקרא את הספרים שבהם היא תקרא, כדי שתהיה לנו שפה משותפת ועניין משותף.

 

 

זיהוי ואמון


במהלך כתיבת עבודת הגמר בקורס המדריכים, נוכחתי לדעת שאצלנו הכל כשורה - נכדתי לא מגלה אושר רב כאשר היא רואה אותי, ועלי להשקיע יותר בקשר בינינו, לבקר אותה יותר, לשהות יותר במחיצתה, ולאט לאט לרכוש את אמונה.

 

אביבה מרום-ינאי, פסיכולוגית חינוכית וקלינית, טוענת כי לתינוק יש תקופה של אדישות לגבי זהותנו, בה הוא מוכן שכל אחד יחבק אותו. בין גיל חצי-שנה לשנה ניתן לצפות לתגובות לא נלהבות, עד כדי צווחות בהלה, למראה דמויות שאינן מוכרות לו. הסיבה לכך, היא שאדם שאינו מוכר לו נתפס בעיניו כ"זר". הוא יסמוך רק על מי שמוכר לו, ורק במחיצתו יחוש בטוח ושליו, לא משנה עד כמה האדם ה"זר" מתפעל ממנו, ועד כמה הוא מלא כוונות טובות. לא משנה אפילו אם הוא במקרה סבתא.

 

בשלב שבו מתחיל התינוק לזהות פרצופים, הוא עובר תהליך שבאמצעותו הוא מטביע במעין סכימה, הנקלטת בראשו את דמות האם, או את מי שמטפל בו באופן קבוע, ויודע שרק הדמות הזו נענית לצרכיו וראויה לאמונו. כאשר התינוק אינו רואה את הדמות המוכרת, ולו רק משום שנכנסה לחדר הסמוך לרגע, עבורו היא אינה קיימת, כאילו נעלמה. דבר זה עלול לעורר אצלו חרדות, שייעלמו ברגע שישוב לראותה. זהו גם השלב שבו פרצוף ש"זר" לתינוק מפחיד אותו, ונתפס כדבר מה מאיים.

 

לכן, לא פעם קורה שאת ביתו של התינוק פוקדים "זרים" – סבא וסבתא אוהבים - המוצאים את עצמם לנוכח תינוק מבוהל, חשדן ומסוייג. מתברר, שתינוק בגיל זה אינו יכול לזכור דמות שנוכחותה איננה יומיומית, ולאחר כיומיים דמות זו נשכחת והופכת שוב ל"זרה", ממש כפי שקורה עם הסבא והסבתא, המבקרים מידי פעם.

לכן, מומלץ לסבא ולסבתא המגיעים לביקור אצל נכדם, לא להתלהב יתר על המידה, ולא לקחת אותו אל בין זרועותיהם מיד עם הגיעם. לעומת זאת, יש לתת לנכד להמשיך לשהות היכן שהיה בבואם, לתת לו להתרגל לנוכחותם, ולאט לאט לנסות להתקרב אליו. עליהם לנסות לתקשר עימו, ולצפות בתגובותיו. כאשר יחייך ויהיה נינוח, יוכלו לאסוף אותו אל בין זרועותיהם.

 

טבעי שפחדים אלו קיימים אצל תינוקות בין גיל חצי-שנה לשנה. הפחד הינו סימן לכך שהתינוק מבדיל בין האנשים המטפלים בו ביום-יום לבין אנשים אחרים. עם הזמן, ילמד הנכד לתת בסבים אמון, ויבין כי ה"זרים" הללו הם דמויות ידידותיות. אז, יהיה מסוגל ליצור עימם קשר טוב, נעים ובוטח.

עם סבא וסבתא


דרך טובה להסדיר את היחסים בין שני הצדדים, היא ליצור זמן קבוע שבו הסבתא מבלה לבד עם הנכד, לפי מה שמתאים לשני הצדדים. סבתות פנויות יותר יכולות לבלות עימו יומיים בשבוע, וסבתות פנויות פחות יכולות לבלות עימו פעם בשבועיים.

 

היתרון בקביעות, הוא שכולם – הסבתא, ההורה והתינוק - חולקים את אותן ציפיות, ונחסכת עוגמת נפש רבה. זו דרך טובה להתמודד גם עם סבתות שלדעת ההורים מעורבות בחייהם יתר על המידה, וגם עם סבתות שלדעת ההורים מעורבות פחות מדי בחיי הנכדים.

 

קיימות משפחות עם מנהגים שונים. ישנן משפחות בהן הסבתא מרבה להעביר את שעות הפנאי שלה אצל ביתה כדי ליהנות מהנכד, אך למעשה עסוקה ב"פטפטת" עם הבת, ואינה מקדישה די זמן לנכד. הנכד חש שסבתו גוזלת ממנו את אימו, דבר הפוגע במערכת היחסים בינו לבין הסבתא.

 

במסגרת תפקידנו כסבא וסבתא, כדאי שנזכור כל אחד מבני המשפחה, ונעניק מעצמנו באופן שווה ככל הניתן לכל אחד מבני המשפחה. חלילה לנו לשכוח את צרכיהם של ילדינו, בעקבות הולדת הנכד. עלינו לזכור, כי גם להם לא קל בתקופה זו, גם הם זקוקים לאוזן קשבת, ולא פחות חשוב - לזמן איכות זוגי.

 

כאשר הסבתא משגיחה על הנכד בהעדר הוריו, יש להתייחס לנוחיות שלה כדי להחליט היכן כדאי שתהיה עם הנכד - בביתו היכן שהוא מתנהג באופן הטבעי ביותר, או היכן שלסבתא נוח ביותר. לעתים, הסבתא נדרשת בהזדמנות בה היא משגיחה על הנכד בביתו להכין גם ארוחה, ולא תמיד היא יודעת היכן נמצאים כל מצרכי המזון בבית.

 

היות שההורים רוצים להיעזר בסבתא פעמים נוספות, עליהם להתחשב בה. לשם כך, יש להתייעץ עם הסבתא, ולהגיע עימה להחלטה משותפת היכן כדאי שתהיה עם הנכד בהעדר הוריו. בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, לכל אחד מבני המשפחה דעה משלו.

 

יש סבים וסבתות שמפנקים יותר ויש שפחות, יש שמאפשרים מאכלים שלמעשה אסורים בבית ההורים ויש שאינם מאפשרים. לדוגמא, בבית ההורים קיימת הגבלה של ממתקים, ואילו אצל הסבא והסבתא זו חגיגה. בבית ההורים אין בעיה לאכול מדי ערב פיצה, ואילו הסבתא חושבת שאין כמו סלט ירקות טרי עם גבינה. יש מקרים בהם אצל הסבא והסבתא מותר להיות עם נעליים על הספה, ואילו בבית ההורים אסור. הנכדים לומדים מהר מאוד את הגבולות הנהוגים אצל סבא וסבתא, ומבינים שבבית הוריהם הגבולות הם שונים.

 

 

פינוק


כאשר אנו יולדים את ילדינו, אנו בתקופת הסער והפרץ שלנו - בונים קריירה, מפתחים פנטזיות על הצלחה, על כיבושים כלכליים וחברתיים... ואילו, כאשר אנו מגיעים אל הסבאות, אנו עם הרבה פחות פנטזיות, ופנויים יותר להתפעל מהדיבור של הנכדים, מהתגובות שלהם לעולם החדש הנגלה בפניהם, מצעדי ההליכה הראשונים שלהם, וממה לא?...

 

לאור תוחלת החיים המתארכת כיום, לנכד יש ריבוי של סבים וסבתות. כולם מנסים לרצות את הנכד, להשביע את רצונו, לומר לו שהכל מגיע לו. כך הוא לומד שבני האדם ממלאים את כל משאלותיו. כל מעשה של הנכד מתקבל בהתפעלות נלהבת מצד הסבים והסבתות, כל רצונותיו מתמלאים על ידם עוד לפני שביטא אותם, מישהו מהם תמיד פותר עבורו את הבעיות. כך הוא לומד שהוא תמיד נמצא במרכז ושהוא מיוחד.

 

כאשר הנכד נמצא מחוץ לחוג המשפחה, הוא עלול לגלות שהחיים אינם כפי שהם נראים כאשר הוא נמצא בחיקם של הסבתא והסבא - שרצונותיו אינם מתמלאים באופן מיידי, שלא תמיד האנשים הסובבים אותו שמים אותו במרכז וחושבים שהוא מיוחד, שלא תמיד פותרים עבורו את בעיותיו ומסלקים עבורו את מכשוליו.  הוא עלול לחוש מבולבל אל מול דרישות המציאות. כל זה תוצאה של הפינוק המורעף עליו מצד הסבתא והסבא.אין רע בהבעות אהבה, בחיבוק ובעידוד. אך, כדאי לזכור שפינוק הוא גורם מנוון ומאמלל.

 

 

דוגמה לפינוק


לתחנת טיפת חלב הגיע זוג צעיר עם בתם בת ה-7 חודשים. הילדה לא הרבתה להתנועע, בקושי זחלה. ההורים היו מפוחדים, הילדה עברה בדיקות אצל רופאים שונים, ללא תוצאות. לאחר שאלות רבות, התבהרו הסיבות להתפתחותה האיטית של הילדה.

 

לשאלה כמה סבים וסבתות יש לילדה, ענו ההורים - 8!!! - לכל אחד מההורים עצמם יש זוג הורים (סבא וסבתא) כבני 50, שלאחר שעות העבודה מגיעים להתמוגג מהנכדה. לסבים ולסבתות עצמם יש עדיין הורים (סבא וסבתא-רבא), הנמצאים בפנסיה.

 

זו הייתה נכדה-נינה יחידה, המוקפת כל הזמן באנשים המעוניינים להשביע את רצונה, להיענות לה ולכבוש את ליבה. מכאן ואילך, הרצון הטבעי שלה החל להתנוון. ילד מפונק עלול לחוש מקופח. העולם לא יענה על ציפיותיו, כפי שעשו ההורים והורי-ההורים וסבי-ההורים...

 

הפינוק עלול להפריע לילד לרכוש כלים להתמודדות עם מציאות בלתי רצויה, והוא עלול להתקשות לעמוד בפני קשיים. המשפחה האוהבת, התומכת והמפנקת אינה יכולה ללוות אותו באופן צמוד ולהשביע את רצונותיו גם בגן הילדים, בביה"ס, בצבא ובמקום העבודה. לכן, הוא עלול למצוא את עצמו אבוד ואומלל. כאן, אולי, המקום להגדיר את המילה "פינוק". פינוק אינו אהבה, פינוק אינו הערצה, פינוק הוא - לעשות למען הזולת דברים שהוא מסוגל לעשות בעצמו. במובן זה, רוב הסבים והסבתות אינם "מפנקים". אדרבא, הם עשויים להעמיד אתגרים בפני הנכד.

 

עם זאת, הנכד זקוק לעזרתם כאשר אינו מסוגל לעשות דברים בכוחות עצמו.כשהנכד רוצה שהסבא והסבתא ירימו אותו על הידיים, הוא בעצם דורש שיעניקו לו ביטחון ואהבה. במהרה הוא ירד מידיהם, ויתחיל להתרוצץ ולחמוק מהם, כך שאין צורך לדאוג מכך שלהרים את הנכד על הידיים משמעו פינוק. להיפך, משמעו הקניית ביטחון עצמי.

 

 

קנאה


האם חשבתם פעם על כך שמערכות יחסים בין אחים במשפחה הן מערכות היחסים הארוכות ביותר? ארוכות בהרבה ממערכת היחסים בין בני זוג...

 

בילדות, מערכות היחסים בין האחים הן אינטנסיביות ביותר. בשלב מאוחר יותר, כאשר האחים גדלים ונישאים, לעיתים מתחדשת ביניהם התחרות הסמויה שהחלה בילדות - מי משיג כמה ואיך, מי מצליח יותר, מי מבוסס יותר, וילדיו של מי מוצלחים יותר. על רקע התחרות הסמויה הזו, מתקיים הקשר בין הסבים לנכדים. על הסבים להתייחס לכל הנכדים שלהם, שמספרם לרוב כפול ממספר ילדיהם, באופן שווה. המשפחה מתרחבת, ועליהם לדאוג להעניק תשומת לב אחידה לכולם.

 

כאשר הנכדים מגיעים לביקור, מתקיימתמעין "מלחמה" על תשומת הלב של הסבא והסבתא, שלרוב בביתם מתקיים הקשר בין הנכדים – בני-הדודים, כאשר מתכנסים לאירועים משפחתיים. כל נכד מנסה לתבוע את זכותו על הסבא והסבתא, זה רוצה שהסבתא תשחק איתו, האחר רוצה בדיוק באותו הרגע שהסבתא תרים אותו על הידיים, והשלישי בדיוק רעב ורוצה שהסבתא תכין לו את המאכל האהוב עליו.

 

יש החושבים שכדאי להפריד את ביקורי הנכדים אצל הסבא והסבתא, ושכל נכד יזכה בזמן איכות בנפרד עימם. עם זאת, זה אינו הפיתרון היחיד. אפשר להציג לנכדים את העמדה הבאה:

 

"זוהי סבתא של שניכם, ואתם יכולים להסתדר ביחד עם סבתא". בהחלט, כדאי ללמד בהזדמנות זו גם משהו על ערך הקשרים בין בני-הדודים.

 

עדיין, כדאי להשאיר זמן ליצירת קשר משמעותי עם כל נכד בנפרד. אך, צריך לזכור שלא תמיד הדבר מתאפשר.

 

זכורה לי שיחה עם חברתי, המבוגרת ממני במספר שנים. לחברה זו, 3 בנים מנישואיה הראשונים. היא החלה פרק ב', עם גבר אשר לו 2 בנות מנישואים קודמים. היא גידלה אותן, מאז היתה בתו הגדולה בת 3, והקטנה היתהבת 9 חודשים. לימים, החליטו להביא לעולם ילד משותף, והפכו למשפחה עם 6 ילדים.

 

הילדים גדלו, נישאו, הביאו לעולם ילדים, והתחילו לפקוד את בית הסבא והסבתא לעיתים קרובות. חברתי ממש התמוטטה, לא היתה לה אפילו שבת אחת למנוחה. אז, עלה בראשה רעיון - אמרה לילדיה שהם רצויים ומוזמנים להגיע אליה ואל הסבא בהרכב מלא בשבת הראשונה של כל חודש, וזו תהיה גם הזדמנות נהדרת למפגש בין כל הילדים והנכדים.

 

למרות הכוונות הטובות של הסבתא, ילדיה נפגעו. אך, עם הזמן הם גילו שבשבתות הפנויות מתאפשר להם לצאת עם ילדיהם לביקורי חברים, לטייל עם ילדיהם, וכך גם הם מרוויחים מהסדר הביקורים החדש אצל הסבא והסבתא. באופן זה, מצאו הסבתא והסבא זמן גם לחייהם הפרטיים, מעבר לתפקידם כסבים לנכדים רבים. דווקא אז, בזמן הפנוי שנוצר להם, מצאו זמן להגיע אל נכדיהם, ולבלות עימם זמן איכות.

 

סוג נוסף של קנאה, הוא קנאת סבים מצד אחד בסבים מצד שני, על טיב ואיכות הקשר עם הנכדים. ישנם מצבים בהם סבתא אחת מקנאה בסבתא שנייה, לגבי הקשר שיש ל"קולגה" שלה עם אחד הנכדים. תפקידם של הסבים במקרה כזה, הוא לבדוק עם עצמם מדוע הם חשים שלצד השני יש קשר טוב יותר עם הנכד. מצב כזה, בו הקשר של אחד הנכדים עם צד אחד של הסבים טוב יותר מקשריו עם הצד השני, הוא בהחלט הפיך. כפי שקורה בקשרים רבים אחרים, גם איכות הקשר של הסבים עם הנכדים תלויה בהשקעה בו.

 

סבים המשקיעים זמן בקשר עם נכדיהם, מגיעים לבקר אותם, מבלים ומשחקים עימם, יזכו מהם ליחס דומה. סבים ש"כמעט מגדלים" את הנכדים מיום היוולדם, עשויים לזכות ביחס קרוב, חם ואוהב מצידם.

 

כאשר ישנה מערכת יחסים כזו בין הנכד לסבים, ניתן לשמוע מפי ההורים את המשפט "הוא קשור מאוד לסבא, וסבתא בשבילו כמו אמא שנייה, הוא מייד מוכן להישאר אצלם לשעות ארוכות, ואפילו להישאר לישון". מערכת יחסים כזו בין הנכד לסבים יכולה להיווצר כאשר הקשר ביניהם הוא תדיר ואיכותי. מטבע הדברים, קשר כזה עלול לעורר את קנאת הצד השני. אך זהו, כאמור, בהחלט מצב הפיך. גם הצד השני מוזמן להשקיע הרבה בקשר.

 

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה
3. אריק 31/03/2019, 13:28:04

יש לי שלושה נכדים שגרים מרחק של שע ממני אבל שלושתם קשורים אלי באובססיה , גילאים 3-2 ושנה +חודשיים , פשוט לא מוכנים לעזוב אותי לשניה , וכאשר נעלם להם בכי מרורים , איך מטפלים ?

+ השב
 
2. L 21/12/2016, 21:20:25

עזר מאד לראות צד אחר מאד נהנתי מהכתבה אשמח על כתבות נוספות

+ השב
 
1. יוס 23/08/2016, 18:29:33
כל מילה נכונה ואמיתית
+ השב