דרכי הטיפול ב"אסטמה של העור"

"אטופיק דרמטיטיס" הינה מחלה נדירה, אלרגית בעיקרה. שכיחותה עולה בעשורים האחרונים בעיקר במדינות מערביות מפותחות וכ-10% עד 20% מכלל הילדים סובלים בילדותם ממחלה זו. אחוז אחד עד 3% מהמבוגרים סובלים מהמחלה ומכך ניתן להבין, שהרוב מחלימים. האבחנה של המחלה אינה קלה. לעיתים כל פריחה מגרדת שסיבתה אינה ברורה, מאובחנת כאטופיק דרמטיטיס ללא הצדקה. אטופיק דרמטיטיס הינה מחלה הגורמת לירידה ניכרת באיכות החיים של הילד ומשפחתו, אך חשוב לזכור שבעזרת גישה מתאימה, אבחנה נכונה וטיפול הולם ניתן לשפר במידה ניכרת את איכות החיים עד להבראה.

אופי המחלה

גרד - אחת התופעות המרכזיות של המחלה היא הגרד הקשה. פעמים רבות הגרד מופיע לפני הפריחה ואפילו ייתכן שהפריחה הינה תוצאה של הגרד. פריחות בעור ללא גרד אינם אטופיק דרמטיטיס. הגרד מלווה את הילד לאורך כל שעות היום, והוא מחמיר בעיקר לאחר אמבטיה חמה. לעיתים הגרד יכול להחמיר בשעות לילה והילד עלול לגרד את עצמו עד זוב דם בתוך שינה. אזורי הגרד והפריחה אופייניים מאד ויכולים להשתנות עם הגיל.

אזורי גרד– בתינוקות, האזור האופייני הינו בלחיים ובקפלי העור, אך יכול להיות בכל שטח הגוף. בגיל הילדות, עיקר הפריחה בכפלי המרפקים, מאחורי הברכיים, אזורי שורש כף היד, כף היד, הקרסול, כף הרגל והצוואר. מגע העור באזורים אלה ואחרים כמו בטן וגב, הינו מחוספס ויבש.

המחלה בעלת אופי בלתי רציף, דהיינו יכולה להעלם ולהתלקח מחדש. בזמן ההפוגות, העור הינו יבש ומחוספס וזהו ממצא אופייני ביותר. צורת התבטאות זו של הפוגות והתלקחות אופיינית מאד למחלות אלרגיות.

הסיבות לסיפטומים

זיהומים בעור– זיהומים בעור ודלקות בעור כתוצאה מחיידקים עלולים להיות גורם משמעותי בהחמרת המחלה. על העור קיימים חיידקים רבים שאינם חודרים דרכו, אולם בחולי אטופיק דרמטיטיס מנגנוני ההגנה אינם תקינים ולכן החיידקים גורמים לדלקת וגירוי שמוביל לגרד קשה.

תזונה- חולי אטופיק דרמטיטיס נוטים לאלרגיה למזונות שונים, ולמעשה, כמו בכל תופעה אלרגית אחרת, חשיפה למזון מסוים יכולה להביא להחמרה במחלה.

גורמי אלרגיה נוספים

חומרים רבים עלולים לגרום לתופעות אלרגיות, כמו חומרים נשאפים, חומרי ניקוי, צמחים ולמעשה כל חומר שנמצא בסביבת הילד שעלול לגרום לתופעות אלרגיות, יכול להצית את התפרחת המגרדת.

מתח נפשי – באטופיק דרמטיטיס, הוכח בצורה די ברורה שמתח נפשי עלול לגרום להופעת הגרד ולהביא להחמרה במצב העור.

אבחנה

האבחנה תעשה בעיקר על סמך הסיפטומים שפורטו לעיל וניתן להוסיף עוד מספר בדיקות דם שיכולות לאשש את האבחנה. ספירת דם עם רמות גבוהות של תאי דם לבנים מסוג איאוזינופיליים תהיה אופיינית מאד. רמות גבוהות של נוגדנים האופייניים למחלות אלרגיות מסוג IgE  יופיעו בחולים אלה. ברוב המקרים האבחנה הינה קלינית בעיקרה.

דרכי הטיפול

הטיפול במחלה הינו ממושך ומתבצע בעיקר בזמן ההחמרה. יש לשמור עד כמה שאפשר על עור בריא ולח, אולם אצל חולים אלה זו משימה קשה. יש להימנע משימוש בתכשירים המכילים חומרי צבע, בישום, אלכוהול ויש להעדיף שימוש בתכשירים וחומרים היפואלרגניים, בעלי חומציות ניטרלית.

יש להימנע עד כמה שאפשר מגורמים המביאים להחמרה של המחלה: זיהום בעור, מזון, חשיפה לאלרגנים ומתח נפשי. יש לבדוק לעיתים קרובות את שלמות העור ולטפל במהירות בהופעה של זיהומים עוריים.

בתחום המזון, יש להימנע ממזון חריף, ממאכלי חלב ניגר, מעדני חלב, להימנע מבוטנים, כולל במבה. יש להימנע ממזונות מחממים הכוללים תבלינים מסוג קינמון, חזרת וג'ינג'ר.

הימנעות מחשיפה לאלרגניים אחרים חשובה ביותר אך כמובן שיש לזהות את אותם גורמים סביבתיים שגורמים להחמרה במחלה. זאת אינה משימה קלה, אך אם קיים זיהוי ודאי של גורם סביבתי המביא להחמרה במחלה, הרי שמניעה מחשיפה לחומר זה תביא להקלה משמעותית.

טיפול תרופתי

הפסקת הגרד הינה מרכיב מרכזי בטיפול התרופתי. לצורך זה ניתן להשתמש בתרופות אנטי היסטמיניות בעלות אפקט מרגיע. באזורי הגרד והאודם, ניתן לטפל במשחות מקומיות. בשוק קיימות משחות סטרואידיות ובשנים האחרונות הופיעו משחות ללא סטרואידים מסוג "אלדל" שהם ללא תופעות הלוואי של הסטרואידים. במשחות אלו ניתן להשתמש בנגעים על הפנים או כאשר המחלה מופיעה באזורי גוף נרחבים. הבעיה בשימוש בתרופות אלה, שמייד עם הפסקת השימוש במשחה, הנגעים מופיעים מחדש.

רחצה – בעבר, היו המלצות להימנע מרחצה בשל החשש מהחמרת התופעות, אך כיום, ההמלצה להרבות ברחצה, אולם, אין לנגב את העור לחלוטין ורצוי לאחר הרחצה למרוח את העור בקרם לחות על עור לח ובכך להשאיר כמות מסוימת של מים מתחת לקרם.

אטופיק דרמטיטיס והומאופתיה

ידוע הקשר, אומנם הבלתי מוכח, בין אטופיק דרמטיטיס לבין הופעה של התקפי אסטמה נשימתית. בחלק מהמקרים, הופעת אסטמה נשימתית קשורה במנגנונים אלרגיים ולכן הקשר ביניהם הגיוני בהחלט. ההומאופתיה המודרנית רואה בהופעת האסטמה הנשימתית חדירה פנימה של תופעת האטופיק דרמטיטיס.

זוהי למעשה חדירה מחוץ לגוף פנימה של אותה מחלה. באותו היגיון, ילד הסובל מאסטמה נשמיתית ונמצא בטיפול  ומדגים העלמות של התסמינים הנשימתיים ובמקומם מופיעים תופעות עוריות, הרי שהוא נמצא בתהליכי החלמה ודחיקת המחלה מחוץ לגוף.

הגישה הבסיסית לטיפול באטופיק דרמטיטיס דומה במרבית המרכיבים לזו של הרפואה המערבית, דהיינו: הימנעות מגורמים המביאים להחמרה בתופעות בתחומים השונים של זיהום, מזון וחשיפה לגורמי אלרגיה סביבתיים.

בטיפול התרופתי טמון ההבדל המשמעותי ביותר. ההומאופתיה המודרנית מנסה לגייס את יכולת הריפוי של הגוף ולמנוע את הופעת התסמינים ולמעשה ללמד את הגוף לפעול בצורה טובה ונכונה יותר  ולהביא להבראה .

ההומאופתיה המודרנית משלבת בתפיסת עולמה את הטיפול בגוף ובנפש ובכך מעלה בצורה משמעותית את יעילות והצלחת הטיפול. לכל מטופל "נתפר" טיפול המתאים במיוחד עבורו לאור הממצאים העוריים שאותם הוא מציג. בנוסף נלקחים בחשבון המבנה הנפשי, הגנטיקה, ורמת התגובה לגורמי אלרגיה אחרים.

הטיפול עצמו נלקח בטיפות דרך הפה והינו חסר תופעות לוואי לחלוטין. משך הטיפול כארבעה חודשים כשבסיומם (במידה שהמטופל הגיב כמצופה) ניתן להפסיק את הטיפול ללא חזרה של התסמינים. הטיפול ניתן לכל הגילאים ללא כל הגבלה.