האקדמיה האמריקנית של רופאי ילדים: לעודד צריכת מוצרי חלב

צריכת כמות מספקת של סידן בילדות ובתקופת ההתבגרות חיונית כדי למקסם את התפתחות המאסה של העצמות, דבר שיסייע להפחית בהמשך החיים את הסיכון ללקות בשברים או באוסטיאופרוזיס. כך קובעת האקדמיה האמריקנית של רופאי הילדים במסגרת הנחיות חדשות להורים, שפורסמו ב-6 בפברואר 2006. לדברי האקדמיה, בתקופת ההתבגרות החשיבות של צריכת סידן היא הגדולה ביותר, והיא ממליצה במקביל על עידוד פעילות פיזית, בעיקר עם משקלות, כחלק מתוכנית כוללת לבריאות העצמות.

בדו"ח המעודכן מציעה האקדמיה כי צריכת הסידן תיבדק תקופתית באמצעות שאלון פשוט, החל מגיל שנתיים עד שלוש. לאחר גיל זה מציעה האקדמיה לקבוע כמות של סידן לצריכה בגיל 8 עד 9 שנים, ושוב, לפני גיל ההתבגרות ובמהלך שנות ההתבגרות, כאשר שיא הגדילה של מאסת העצם מתרחש. ההודעה של האקדמיה מדגישה כי תינוקות, ילדים ומתבגרים צריכים לקבל כמויות מתאימות של ויטמין D, המסייע בספיגת הסידן.

הדו"ח של האקדמיה לרופאי ילדים גם קובע, כי ילד או מתבגר עם חסר בסידן הוא נושא לטיפול משפחתי ויש לעודד את כל בני המשפחה לצרוך סידן. מידע על כמויות הסידן בסוגי מזון שונים צריך להינתן לחולים ולבני משפחותיהם, במקרים שבהם נראה שצריכת הסידן אינה מספקת. האקדמיה מציינת, כי על אריזות המזון מצויינת כמות הסידן היומית הנחוצה לבוגרים ולא לילדים. לכן חשוב שרופאי ילדים יסייעו להורים לקרוא את התוויות על המזון ולהבין מהי תכולת הסידן בהם כך שיוכלו לקבוע בצורה נכונה יותר כמה סידן צורך הילד שלהם. חשוב להתייעץ עם רופא הילדים ועם דיאטנים כדי לקבל הערכה מדוייקת יותר.

האקדמיה קובעת, כי רוב האנשים יכולים להגיע לצריכה הנחוצה על ידי אכילה של שלושה מוצרי חלב ביום (ארבעה בתקופת ההתבגרות). מוצרי חלב דלי שומן כולל חלב רזה ויוגורט דל שומן הם מקור מועדף של סידן. תוספי סידן ומזונות לא חלביים כמו מיצים מועשרים בסידן וכן מוצרי סויה יכולים להוות אלטרנטיבה, אבל מוצרים אלה אינם מביאים את היתרונות התזונתיים של החלב. חלב מלא אינו מומלץ לפני גיל שנה. למרות שיוגורט וגבינה עם כמויות קטנות של ממתיק, אפשר להתחיל לתת כבר בגיל 6 חודשים.