על חתולים ותינוקות

תינוק בא הביתה. איך נוהגים עם החתול?
|
הדפס
|
שמור

למרבה הצער, הולדת תינוק (במיוחד תינוק ראשון), מהווה את אחת הסיבות העיקריות לנטישת חתולים. אין הצדקה לנטישה זו! חשוב לזכור, כי מיליוני משפחות ברחבי העולם גידלו ומגדלות תינוקות בצוותא עם חתולים וכי חתולים אינם מהווים סיכון לתינוקות. במקרים המעטים בהם יש בעיות, הן מתמקדות בסטרס שחווה החתול כתוצאה מהשינוי ובאות לידי ביטוי בבעיות התנהגות שאין להן כל קשר לתינוק.

 

כיועצת להתנהגות חתולים ובמהלך הפעילות בשונרא קיבלתי עשרות פניות מצד משפחות מודאגות טרם להולדת התינוק. בינתיים, התקבלו רק סיפורים משמחים על ההשתלבות של התינוק לאחר הלידה והקשר הנפלא שנוצר בין תינוקות לחתולים. במאמר זה אנסה להפיג את החששות ולסייע בהכנה מתאימה אשר תסייע לחתול להתמודד טוב יותר עם המצב החדש.

 

 

החשש לתינוק והלחץ הסביבתי


אם עברתם את מערכת הלחצים החיצוניים שמופעלת בזמן ההריון על בעלות חתולים (ראו מאמר בנושא טוקסופלסמוזיס), הרי שלקראת סוף ההריון סביר להניח שתתחילו לשמוע מסביב המלצות מחודשות לנטישת החתול או הוצאתו מחוץ לבית...אמונות טפלות שקשורות בחתולים לא חסר, ויש כאלו שקשורות לנושא התינוקות. בארץ רווח החשש מפני מצב בו החתול יכנס למיטת התינוק וישרוט אותו או ירדם עליו ויחנוק אותו...באירופה ובצפון אמריקה יש אמונות טפלות מפותחות יותר הגורסות שחתולים "גונבים" את נשימת התינוק כיוון שהם נמשכים לריח החלב שנודף מפיו.

 

כאן המקום להפריך את כל המיתוסים המוזרים הללו. לא,חתולים אינם תוקפים תינוקות והם גם לא נרדמים עליהם וחונקים אותם תוך כדי שינה. חתול בריא תוקף מתוך משחק (באופן מוגבל) או מתוך הגנה עצמית כשהוא מרגיש מאוים. התינוק אינו מגרה את יצר הציד של החתול (מתי ראיתם חתול צד עכבר ששוקל שניים וחצי קילו?) וגם לא את יצר המשחק שלו (שמופעל על ידי גירויים דומים לציד).

 

לרוב, התינוק גם לא מאיים על החתול, הוא קטן מדי ולא עושה שום דבר מאיים. יש חתולים שסובלים מפחדים קיצוניים ולכן הם תוקפניים במיוחד. מדובר בבעית התנהגות שניתן לפתור ומומלץ לעשות זאת לפני הלידה. אם אתם יודעים שהחתול שלכם רגיש במיוחד ונוטה לתקוף מתוך חשש, הקפידו יותר על הכללים שיובאו להלן להצגה הדרגתית של התינוק לחתול.החתול גם לא יתקוף מתוך קנאה. קנאה היא רגש אנושי ולא מתבטאת אצל חתולים במובן זה. ייתכן מאד שהחתול ירגיש מוזנח בתקופה שלאחר הלידה, אך אין מדובר בקנאה במובן האנושי של המילה (ראו בהמשך לגבי הכנת החתול כדי שלא ירגיש מוזנח ולא יהיה בלחץ נפשי).

 

יהיו גם מי שיטרחו להפחיד אתכם במחלות שהחתול יעביר לתינוק. גם כאן, אין מקום לדאגה. אמנם יש מחלות מעטות שעוברות מחתולים לבני אדם, החמורה שבהן היא הכלבת. אך זכרו, שהחיה שיכולה להעביר הכי הרבה מחלות לתינוק היא האדם. לפי ההגיון שבהרחקת חתול מהבית בגלל החשש ממחלות, על אחת כמה וכמה שאסור לתת לאף אדם לגשת לתינוק. כל השפעות והצינונים למיניהם אינם עוברים בין חתולים לבני אדם, כך שגם אם החתול שלכם מתעטש ומנוזל אין שום סיכון לתינוק או לכם.

מומלץ לוודא שהחתול מחוסן נגד כלבת ומטופל נגד פרעושים למען השלווה הנפשית וההגיינה הכללית. מומלץ גם לוודא שהחיסונים האחרים בתוקף - המחלות המכוסות בחיסון לא עוברות לבני אדם, אבל אם החתול יהיה בסטרס הוא עלול להיות פגיע יותר למחלות בעצמו ולכן רצוי לצמצם את הסיכון עבורו. המלצה נוספת היא לגזור את ציפורני החתול באופן קבוע ולעשות זאת גם לפני שמביאים את הרך הנולד הביתה.

 

 

תינוק בא הביתה - נקודת מבטו של החתול


הגעת תינוק עלולה להוות טלטלה משמעותית בעולמו של החתול שלנו. לנו יש תשעת חודשי הריון כדי להתכונן (וגם אז מדובר בשוק לא קטן...), אבל לחתול אין יכולות אולטרה-סאונד והבטן התופחת לא אומרת לו הרבה.

 

מבחינת החתול, סביב תאריך הלידה, או מספר שבועות קודם לכן, מתחילות תהפוכות בבית. חדרים משתנים ורהיטים חדשים מגיעים - לפעמים יש ממש שיפוצים, קירות זזים ומרפסות נסגרות. יתרה מזאת, במקרים רבים החתול לא מורשה להיכנס ולראות את השינויים. פתאום כועסים עליו אם הוא מנסה לבדוק את הרהיטים החדשים שנכנסו לטריטוריה שלו ואולי סוגרים את הדלת וצועקים עליו בכל פעם שהוא עושה את הדבר הטבעי ביותר ומנסה לבדוק את הטריטוריה שלו ואת השינויים שחלו בה.

 

עם הגעת התינוק בכלל מתהפכים סדרי עולם. לבית נוסף יצור חדש שלא ברור מהו בדיוק. הוא אפוף ריחות חדשים ומסתוריים שמתפשטים גם עלינו וברחבי הבית והוא יוצר המולה וצווח בטונים גבוהים ומטרידים. כל שגרת הבית משתנה. פתאום קמים בלילות וישנים ביום. אמא נמצאת בבית במשך היום במקום לצאת לעבודה. שני ההורים עייפים ומתוחים יותר ותשומת הלב שהוקדשה בעבר לחתול מצטמצמת באופן דראסטי.

 

במצב כזה, אין פלא שיש חתולים שרמות הלחץ שלהם עולות מאד ונוצרות בעיות התנהגות. הבעיות אינן קשורות באופן ישיר לתינוק ולכן לא תמיד קל לזהות את מקור הבעיה. בעיות אופייניות ללחץ הן עשיית צרכים מחוץ לארגז, סימון טריטוריה בשתן ותוקפנות יתר כלפי הבעלים או כלפי חתולים אחרים בבית.

 

טכניקות להקטנת הסטרס שנוצר מהגעת תינוק חדש ראשית כל, נדרשת הבנה וסבלנות. בשום מקרה לא לכעוס על החתול ולא להעניש. אם מתפתחת בעיית התנהגות, יש לסייע לחתול ולטפל בבעיה (ענישה אינה טיפול! היא רק מוסיפה לסטרס ומחריפה את המצב).

 

שנית, נשתדל למנוע את הבעיה באמצעות עריכת השינויים בבית באופן ההדרגתי ביותר. להשתדל לערוך את השיפוצים והשינויים בבית בהדרגה כדי לאפשר לחתול להסתגל. לאפשר ולעודד את החתול להכיר את החדר המעוצב מחדש באווירה חיובית ולשחק איתו שם.

 

טיפ בעניין מיטת התינוק: לא לצעוק ולא להתרגז אם החתול מנסה להיכנס לעריסה או למיטת התינוק. יש חתולים שמספיק לומר להם "לא" תקיף ושקט והם מבינים, אך רוב החתולים לא מגיבים היטב לפקודות מילוליות. אם רוצים למנוע מהתינוק להיכנס למיטת התינוק, מומלץ לכסותה בכיסוי או אפילו בכילה.שיטה אחרת להרגיל את החתול לא להיכנס למיטת התינוק היא להשתמש בכיסוי פלסטיק או בד (אפשר מגבת מאד גדולה או סדין שלא צריך) ולכסות אותם בצידם האחד בנייר דבק דו-צדדי. להניח את הכיסוי כשצד הדביק כלפי מעלה על מיטת התינוק. חתולים מאד לא אוהבים את תחושת הדביקות מתחת לכפותיהם ולאחר מספר פעמים ידירו רגליהם מהמיטה. כמובן שכדי ליישם את השיטה צריך שהמיטה תהיה במקומה מספר שבועות לפני שהתינוק מגיע הביתה.

 

נשוב להצגה ההדרגתית של הגעת התינוק. מספר שבועות לפני מועד הלידה המשוער, מומלץ להתחיל להכין את החתול לנוכחות החדשה, חוש אחרי חוש. ניתן להרגיל את החתול לקולות הבכי של התינוק. מומלץ להזמין הביתה חברים עם תינוקות ולקוות שהתינוק יבכה תוך כדי הביקור... לחלופין, ניתן להקליט תינוק בוכה אצל חברים), רצוי יותר מאשר הקלטה של תינוק אחד). בבית, נשמיע לחתול את ההקלטה בעוצמה נמוכה תוך כדי פעולות מהנות (אכילת מעדן חביב או במשחק אינטראקטיבי). לאט לאט להגביר את עוצמת השמע עד שמגיעים לעוצמה האמיתית של תינוק בוכה. אם יש מוביילים רועשים, מומלץ לנגן בהם לחתול עוד לפני שהתינוק מגיע.

 

לא להזניח את חוש הריח - מהחשובים שבחושי החתול. מומלץ להתחיל למרוח קצת ממוצרי התינוק (משחות למיניהן) על כפות ידינו עוד לפני שהתינוק מגיע וכן לכבס קצת בגדים באבקת הכביסה ובמרכך שמיועד לתינוק. המטרה היא שהריחות יקושרו עם הבעלים האהובים והתינוק יתקבל מהר כחלק מהקבוצה. אחרי הלידה, אם אפשר, מומלץ שהאב הטרי יביא הביתה בגד או שמיכה שהתינוק היה עטוף בה ויתן לחתול להריח.

 

אם אתם צופים שינויים נוספים, התחילו להרגיל את החתול זמן מספיק לפני הלידה. למשל, אם בכוונתכם לישון עם התינוק בחדר השינה שלכם ולא לאפשר לחתול לישון איתכם במיטה כפי שנהגתם עד היום - התחילו להוציא את החתול מחדר השינה בלילות ולסגור את הדלת חודשים מספר לפני מועד הלידה המשוער. אם ההריונית היא המטפלת העיקרית בחתול, מומלץ להתחיל לערב בני בית נוספים בטיפול וליצור אינטראקציות חיוביות בינם ובין החתול. זאת, כיוון שסביר להניח שלאחר הלידה האם תהיה תשושה ועסוקה מכדי להקדיש את אותה תשומת הלב לחתול.

 

מזל טוב! התינוק כאן! אחרי כל ההכנות, מגיע בשעה טובה תינוק חדש הביתה. לא כדאי לעשות טקס גדול כשנכנסים בדלת. יש להיכנס עם התינוק בטבעיות ולתת לחתול להריח את התינוק ואת חפציו אם הוא רוצה. בשום פנים ואופן לא להרים את החתול בכוח ולקרב אותו לתינוק. אם מבחינים בתגובה עוינת - לא להיכנס לפאניקה ובוודאי שלא לצעוק על החתול. פשוט, להרים את התינוק ולהרחיקו מהישג כפותיו של החתול, תוך כדי שמירה על אווירה רגועה וחיובית.

לא לשכוח לתת הרבה תשומת לב חיובית לחתול ולהשתדל לשחק איתו ככל האפשר. אם האם הטרייה עייפה מדי וטרודה בהנקה ובהחלמה מהלידה, יכולים בני בית אחרים לסייע. בהחלט ניתן לשתף את החתול בטיפול בתינוק ואין סיבה להוציא אותו מהחדר  - אין סיבה שהחתול לא יהיה ליד האם והתינוק בזמן ההנקה.

 

כאמצעי זהירות כללי, אין להניח לחתול להיות עם התינוק ללא השגחה. האם הייתם משאירים תינוק קטן עם פעוט בן שנתיים ללא השגחה? אותה מידת זהירות סבירה צריכה להינקט עם חתולים ועם כל חית מחמד אחרת. אם התינוק ישן בחדר נפרד מומלץ לוודא שהדלת סגורה היטב ולהשתמש באינטרקום. לחלופין, ניתן להתקין בחדר התינוק דלת רשת שניתן לשמוע דרכה אך החתול לא יכול להיכנס (רק קחו בחשבון שיש חתולים שמאד אוהבים להיתלות על רשתות חלונות ואל תצפו שהרשת תשאר כחדשה במשך חודשים רבים).

 

 

עם קצת סבלנות והרבה אהבה, תוכלו להנות מהתינוק החדש ומהחתול הוותיק ולחיות בהרמוניה משפחתית! במקרה של בעיות התנהגות ספציפיות, אנא פנו ליעוץ התנהגותי פרטני.

 

מקור: ©שונרא - אתר החתולים הישראלי. הכתבה פורסמה באישור הכותבת ענת אל-השחר.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה
1. לי 01/03/2014, 12:07:33

הכל נהדר במה שכתבת מלבד דבר אחד! בשום אופן לא לגזור לחתול ציפורניים. זה הכי גרוע! ״גוזרים״ להם את היצר ההישרדותי והאינסטינקטי הכי בסיסי שלהם. זה מדכא אותם נפשית ופיזית וזה פשוט נורא עבורם. לא לעשות!!!

+ השב