ליד כל אמא,שנהנת ממקומה החשוב והמרכזי בחיי התינוק, ישנו אבא שלמרות חיים בעולם כ"כ מטורף, ועולם של השגיות וריצות לא מוכן עוד לפספס את ההורות, במיוחד את ההתחלה. הוא מודע למחיר שתובע מירוץ החיים- ולא מוכן עוד לוותר על הדברים הקטנים של היומיום עם ילדו הקטן-דברים חשובים שיוצרים משפחה שכייף לחיות בה.
אישה נמצאת בהריון כבר מהרגע הראשון היא זו שעוברת את התהליכים הפיזיים ומרגישה כל תנועה של העובר. בן זוגה , לעומת זאת, נמצא לאורך כל אותה תקופה על תקן של מלווה, עד שיום אחד הוא חוזר ממחלקת היולדות "אבא". כשחוזרים הביתה עם הרך הנולד, נפתח פרק חדש בחיים, שבו מעורבים אמא וגם אבא. וכמו בכל התחלה, גם הכניסה לתפקיד בתור הורה, מלווה בפחדים ובשאלות . אלא שברוב המקרים האם מגיעה להורות מרופדת בעצות שסיפקו לה קרובות משפחה, חברות, ירחונים וספרים ואילו בן זוגה מוצא עצמו נכנס לנעלי האב עם מושג קלוש בלבד.
ריחוק וניתוק
בחודשים הראשונים אחרי הלידה מרגישים אבות רבים ריחוק וניתוק מחווית טיפוח התינוק. רוב שעות היום התינוק ישן ועל הפעילות העיקרית כשהוא ער – ההאכלה- מופקדת אמא. בדיוק כמו קשר אם – תינוק , קיים גם קשר אב- תינוק. בעוד שהקשר הראשון הוא מובן מאליו ובעיקר פיזי , כאן האב צריך ליזום את הקשר ,להתקרב ולקחת חלק בטיפול הילד.(אבות רבים חוויים קירבה רבה אל התינוק בזמן הלידה, אך מצויים איתו במגע מועט לאחר מכן. אף על פי שמרגישים קרוב, אינם יוצרים תקשורת רגשית עם התינוק.)
המפתח ליצירת קשר עם התינוק הוא להיות איתו לבד, אם בבית ואם בטיולים בחוץ. אם האם בסביבה הוא עשוי לפנות אל "המומחית" ואילו היא עשויה לרצות להציל את התינוק בכל פעם שהוא בוכה וזה משום שהיא נמצאת לצידו באופן טבעי והיא זו שמטפלת בילד באופן קבוע אך אם הוא נשאר איתו לבד, כך ילמד מה עושים וכך יהיה מעורב באופן פעיל בחייו ויכנס לעולמו העשיר. כל הדברים והמאמצים שישקיע האב הם כדאיים. זמן איכות עם התינוק הוא גם של האב ובשביל האב הדבר מגביר באופן ניכר את תחושת הבטחון והערכה העצמית של האב כמו כן הוא מוסיף לתחושת הקשר שלו עם התינוק. האבות רגישים לא פחות מהאמהות לבעיות של הילדים,אלא שהנוכחות גורמת להם לזוז הצידה.
תפקוד רגשי
מחקרים מוכיחים שאב המגדל את ילדו ללא אם, יתפקד לא פחות טוב ממנה גם בתחום הרגשי: הוא יחבק, ילטף,ויהיה קשוב. כלומר, היכולת הגברית אינה פחותה מזו של האם.
בילוי אב-ילד אינו שונה במהותו מבילוי אם ילד, כי כל מה שאמא יכולה גם אבא יכול. אבות רבים חוששים מהטיפול בתינוק שנראה מאיים ומפחיד, (כמו החלפת חיתולים, רחצה וכו') אך לאחר התנסות, האבות גילו שזה פשוט מאד ואפילו נעים, מפני שאחרי הפעילויות האלה התינוק מרוצה ומחייך. כשהורה לוקח את תינוקו לטיול - הוא חש קרוב יותר אליו. עמדת הפיקוד מגבירה את רצונו של האב לגונן על ילדו ומחזק את רגשות האהבה שלו אליו. במהלך הטיולים הרגליים יחדיו מתרחשים כמה דברים חשובים, פתאם אתה שם לב שהוא מגרגר עכשיו בהנאה במקום לבכות. כך אתה מרגיש טוב יותר לגבי עצמך כאב וחש קרבה יתרה אליו. התענוג שתפיק מהטיול, יוביל בסופו של דבר לכך שתרצה לבלות זמן רב יותר עם התינוק, כי זה נעים ואתה נהנה. ככל שהאבות הולכים ומתאהבים בילדיהם, הם נעשים מודעים יותר לעולם שילדיהם גדלים בתוכו.
לכל אמא מגיע פסק זמן והבילוי עם התינוק תורם גם לגבר, כיוון שהוא מתחבר למשהו טוב ונעים - ילדיו. בניגוד למטלות ואחריות שיש לו בעבודה או בבית, הילדים הם דבר טהור שיכולים להעניק הרבה .
הצהרת כוונות
למרות שמעורבותו של האב בגידול הילדים גדלה אם מרצונו בכך, ואם משום יציאת האם לעבודה בכל זאת קיים עדיין פער גדול בין הצהרת הכוונות של האבות לבין מימושם.
מחקרים שהתמקדותם היתה בהם האמהות נשארו בבית עם הילדים והאבות יצאו לעבודה, פתחו התקשרות לשני ההורים. מחקרים אלו הראו עוד שליחסי ההתקשרות הללו לשני ההורים יש השפעה משמעותית על התפתחות ילדים למרות שאין זה מפתיע כי מערכת יחסים עם האדם המבלה זמן רב יותר עם הילדים נוטים להיות בעלי השפעה רבה יותר. מכאן ניתן להסיק שהגורמים היוצרים התקשרות בטוחה לאמהות הם אותם גורמים התורמים להתקשרויות בטוחות לאבות.
קשר אינטימי
הבעת קרבה ותקשורת הם דברים חשובים לאורך כל התפתחותו של הילד בתקופה מוקדמת הדרך שבה אנו מביעים את אהבתינו היא במגע גופני . בדרך זו הילד תופס את אביו כמציאות. עיסוי התינוק הוא דרך מהנה לאב להכיר את תינוקו ולחוש שגם הוא מעורב בטיפול בו. בעת העיסוי נוצר בין האב לתינוק קשר אינטימי ומיוחד הדומה לקשר המתפתח בין האם לתינוק בעת ההנקה.בנוסף לחיזוק הקשר תהליך ההתקשרות בין ההורה והתינוק הוא התהליך המשמעותי ביותר להתפתחות בריאה של התינוק ובזמן העיסוי מתעוררים גופו וחושיו של התינוק על ידי מבטיו התינוק מביע את תחושותיו הוא קשוב וקולט את הנעשה סביבו הוא מחייך, משמיע קולות גרגור ובעצם כך לומדים השניים בשפת המגע הייחודית שיחה. מגע פירושו כל החוויה הגופנית עם התינוק בניגוד למחשבות ולדימויים לגביו. (המחשבות והדימויים חשובים מאד, אך חשוב גם לתרגם אותם אל המציאות).
רחצה גם היא נחשבת לסוג של תקשורת ללא מילים בשעת הרחצה נוצר מגע ישיר עם התינוק והקרבה הפיזית מהווה אמצעי ליצירת מצבי תקשורת שונים עם התינוק.
דרך אחרת לפתח קשר עם התינוק ולהשתלב בחיי היומיום שלו היא באמצעות שפת הטף. בשפת הטף הסימנים באים בצמוד למילה המדוברת ומאפשרים לתינוקות לתקשר עם הסביבה למנוע תיסכולים וכך גם ההורים יכולים להבין מה רצונותיו, מה הוא רואה ומה הוא חווה. באמצעות שפת הטף התקשורת שאנו בונים עם הילד טובה יותר, הקשר הדוק יותר והחיים שלווים ונינוחים יותר. כשהתינוק מרגיש שמבינים אותו הוא מרגיש רגוע בטוח אהוב וזה משפר את זמן האיכות שלנו איתו אתה חש גאווה על כך שאתה מסוגל לגרום לתינוק להגיב למאמציך. גם באמצעות שירים אנו מפתחים קשר מיוחד עם התינוקות. שירים הם דרך מיוחדת במינה לתקשר, מכיוון שאלה מילים הבאות מהנשמה, שפתה הרגשית של האהבה. זאת גם הסיבה שתינוקות אוהבים שאבותיהם שרים להם אפשר להמציא מילים שיביעו את הרגשות שלך כלפי התינוק וכך השיר, יהפוך לשיר אהבה מאבא לתינוק.
בילוי משותף
התקשרות נפשית ורגשית לתינוק לוקחת זמן. מי שלא יודע זאת, ולא מוכן לכך עלול להיבהל מאד אם זה לא קורה לו באופן מיידי. רגש אל התינוק הוא דבר שמתפתח וככל שהתינוק מגיב יותר, מתחזק הקשר בינו לבין האב.פעילות עם הילדים צריכה להיות מכוונת לילדים, לצרכים, לגיל, לאופי ולרצונות שלהם. בחירה נכונה היא זו שבה גם האב יהנה, אחרת הוא עלול להרגיש שהוא מבצע מטלה נוספת. לילדים יש חושים מפותחים והם יודעים מתי אבא נהנה ומתי הוא משמש כשמרטף. חיזוק הקשר יתפתח דרך חוויה משותפת. אבות רבים מגיעים הביתה מאוחר בערב כשהילד כבר בדרכו למיטה ומספיקים לבלות איתו בין עשר דקות לחצי שעה ביום. זמן זה בהחלט אינו מספיק. חייבים למצוא לפחות פעם בשבוע זמן לבילוי משותף. מומלץ להחליט שביום מסוים חוזרים מהעבודה מוקדם יותר כדי להקדים זמן איכות עם הילדים. אבות שנהגו כך דיווחו שזה זמן הכייף שלהם, שהם מצפים לו, ושהקשר עם ילדיהם התחזק בזכות מנהג זה.
הציפיות החברתיות מהאבות של ימינו הן שונות מהעבר. עד תחילת שנות השבעים, האמינו פסיכולוגים, כי האב הוא גורם משני בגידול הילדים וכי תפקידו של האב בהתפתחות הילד מתחיל בגיל שלוש ומעלה ובפרט בגיל חמש-שש. אחת הסיבות לכך נעוצה בגישתו של זיגמונד פרויד שגרס כי יחסי אם-תינוק הם מכתיבים את דפוסי האישיות ולאם יש תפקיד בעיקר בשלב האדיפלי. גם ממשיכיו, מלני קליין וד"ר ספוק, המשיכו לראות באם את הדמות המשמעותית יותר בחיי הילד. בעבר היתה נטיה לחשוב שהאב פחות חשוב, אולם רק בעשור האחרון, בעקבות מחקרים חדשים על התפתחות תקינה של ילדים ועל שינויים חברתיים במבנה המשפחה, שבחנו גם את המתרחש במשפחה בשלבי ההריון, הלידה ושנות חייו הראשונות של התינוק הגיעו למסקנה שככל שהאב מעורב יותר כך הילד מתפקד טוב יותר. זאת בתנאי שהמעורבות היא חיובית ולא פוגעת מילולית או פיזית בילד.
מעורבות ואיזון
כאשר האב מעורב באופן חיובי, יש לכך גם השפעה כללית על החיים בבית, כמו אוירה משפחתית טובה ומאוזנת ושביעות רצון מהנישואין, שמשפיעות כמובן גם הן על תיפקודו של הילד.
בשנים האחרונות מדברים הרבה אודות האבות החדשים, אלא שלעיתים דומה שנסיונותיו של האב להיות מעורב יותר אינם פשוטים כלל. הקשיים של האבות להסתגל למעמד החדש,מעמד שלא חוו אותם כילדים ושיש בתוכו מצוקה של אבות - גברים בשל השינויים הפמיניסטיים והחברתיים של הדור האחרון.
האבהות עשתה דרך ארוכה בדור האחרון ולאב יש חלק חשוב בחייו של התינוק מרגע היוולדו. החברה שלנו עוברת שינויים מרתקים בהגדרה מחודשת של הקשר בין גבריות לאבהות. האב החדש הוא שוויוני יותר בתפיסת עולמו החברתית ומודע יותר לצרכים הרגשיים של ילדיו.
הניסיון והמעורבות בפרטי היומיום לימדו אותו להעריך את הקושי הרב הכרוך בגידול ילדיו,כמו גם להתמכר להנאה המתלווה לכך. אב שנות האלפיים מוכן לשלם את המחיר והוא אפילו גאה בזה, להיות שם עבור הקטנטנים בזמן הכמות ובזמן האיכות ולשמש, בסופו של דבר, מודל חדש להורות העתידית של ילדיו
