התינוק מלקק שפתיים? הוא ידבר מוקדם יותר

תינוקות היודעים ללקק את שפתותיהם, להפריח בועות ולדמיין שקובית משחק היא מכונית, ילמדו לדבר בקלות רבה יותר יחסית.

לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת לנקסטר בבריטניה במימון המועצה הבריטית למחקר כלכלי וחברתי ESRC, יש קשר הדוק בין התנועות המוטוריות הללו לבין חשיבה קוגניטיבית, למיומנות מוטורית וליכולת לרכוש שפה.

במחקר נבדקו יותר מ-120 ילדים בגיל 21 חודש, התקופה שבה הם לומדים מילים חדשות בקצב מהיר מבכל תקופה אחרת בחייהם. הבדיקה כללה שאלון להורים ובדיקות מיוחדות של יכולות מוטוריות וקוגניטיביות.

אחד המימצאים היותר מעניינים מן המחקר הזה היה שילדים שהתקשו להניח את הפה התקשו גם ללמוד שפה, בעוד שתינוקות שנעו בקלות והניעו את הפה בקלות היה להם קל ללמוד לדבר. החוקרים מאמינים שמימצאי המחקר יכולים לסייע למומחים לזהות בשלב מאוד מוקדם את התינוקות שיתקשו לאחר מכן לרכוש שפה ולדבר ואת אלה שיתקשו להבין מילים ומשפטים מאוחר יותר בחייהם.

בניסויים חולקו התינוקות הנבדקים לארבע קבוצות, ובשלוש מהקבוצות הללו נבדקו התינוקות בבדיקות מקיפות יותר של היכולת המוטורית, ההבנה, השפה והשמיעה. במחקר נמצא כי בכל קבוצה חלק מן המיומנויות היה להן קשר הדוק יותר ליכולת הדיבור מאשר מרכיבים אחרים. המימצאים גם הראו דפוסים שונים של יחסים כאלה. כך, למשל, לא נמצא קשר בין יכולת מוטורית הקשורה להליכה ולריצה לבין היכולת המילולית.

כדי להעריך דיבור ספונטני בסביבה מוכרת, הקליטו החוקרים את כל מה שנאמר על ידי הילדים ועל ידי האדם הבוגר שהשגיח עליהם, במהלך חצי שעה של משחק חופשי בביתו של הילד. מידע זה נותח לאחר מכן במונחים של טווח המילים שנאמרו ואורך המשפטים.

בקבוצה השנייה, הילדים הוערכו במיגוון כישוי חשיבה וניתוח: בניית פאזלים, התאמת תמונות וצבעים, תקשורת עם מבוגר ומשיכת תשומת ליבו ומשחקי דמיון שבהם חפץ אחד מתחזה לחפץ אחר כמו לבנה המשמשת מכונית או קופסה משמשת מיטה לבובה, או עריכת מסיבת תה לבובות. ילדים שהיו טובים במשימות אלו היו גם טובים יותר במיומנות השפה, אבל לא היה קשר בין יכולת הדיבור לבין משימות חשיבה כלליות כמו בניית פאזלים. בקבוצה אחרת נבדקו היכולות של הילדים כמו למשל לומר מילה חדשה או בלתי מוכרת ולנסות להבין איזה פסקול מתאים לאיזו תמונה של הטלטאביז. ילדים שיכלו לומר מילים חדשות כשמבוגר ביקש מהם לחזור אחריו, היו הטובים ביותר בשפה. היכולת להקשיב למילה חדשה או לצליל מצחיק ולמצוא איזו תמונה מתאימה לו גם כן הבדילה בין ילדים מתקדמים לגילם לבין אלה עם יכולות פחות מפותחות.

החוקרים מצאו קשר בין כישורים מילוליים לבין כישורים לא מילוליים בילדים בתקופה של ההתקדמות המהירה ביותר. לדברי ד"ר קתי אלקוק ממחלקת הפסיכולוגיה באוניברסיטת לנקסטר, יש כוונה להמשיך את המחקר ולבדוק את התינוקות שוב, בגיל מאוחר יותר כדי לראות איזה כישורים נותנים אינדיקציה טובה יותר ליכולות מילוליות בתקופה מאוחרת יותר בחיים. "כבר בדקנו כמה ההורים מדברים אל ילדיהם בבית. עכשיו אנו עומדים לבדוק גם את רמת ההשכלה של ההורים ואת הסביבה הביתית, את מספר הספרים בספריה הביתית, ולראות מה ההשפעה של כל המרכיבים האלה".