טיפים אחרי הלידה: לא לשכוח לצאת מהבית

שלא כמו באגדות, לא תמיד זו אהבה ממבט ראשון. לא להתאכזב אם התינוק לא יוצא מהרגע הראשון יפהפה, מושלם ומקסים ולא מתאהבים בו בשניה הראשונה. האהבה הגדולה באה אחר כך – עם הזמן.

• היי מוכנה לאפשרות שמסיבות שונות תאלצו להישאר בבית החולים עוד יום יומיים.
• בשום פנים ואופן לא לחזור לבית ריק. או שגם הבעל ייצא לחופשה בחודש הראשון או להשתכן אצל אמא.
• להיות סבלניות כלפי הגוף, משקלו, סימני מתיחה, דמעות, מצבי רוח, כאבים, דימומים.
• כדאי לדעת, שברוב המקרים הבטן ההריונית אינה נעלמת עם הלידה. כך תמנעי מאכזבה וכן תהיי מוכנה להמשיך ללבוש את בגדי ההריון עוד זמן מה.
• עד כמה שזה נראה בלתי אפשרי, חשוב לצאת עם התינוק מהבית לטיול בעגלה, במנשא או ברכב, תראי שזה יעשה לך נפלאות (ואולי אפילו ירדים אותו קצת...)

• תינוק בן כמה ימים יכול להראות לפעמים מפחיד מאוד ומאיים כשלא יודעים איך לטפל בתינוק חדש, וזה לגיטימי. לוקח זמן עד שנקשרים מותר לפחד מהתינוק הקטן, מותר גם לכעוס עליו כשהוא לא נותן מנוחה, חובה גדולה לדבר על כך שפוחדים וכועסים, וחובה חובה דחוף לבקש ולדרוש עזרה כשמרגישים שכבר אי אפשר יותר ועומדים להתמוטט.
• להתקשר לחברות הטובות בכל שאלה ובעיה, הן שם בשבילך וישמחו לעזור, להקשיב, לתמוך ולפרגן.
• לישון יחד עם הילד בכל פעם שהוא נרדם.
• לאכול אוכל בריא, עושה תחושה טובה, פיזית ונפשית.
• מקלחת חמה וטובה כל בוקר, אפילו על חשבון כמה דקות שינה יקרות, גם נותנת תחושה טובה, מעוררת ומרעננת וגם כמובן עוזר לתפרים, לדימומים ודליפות מהציצי. גם להתלבש וקצת להתאפר בבוקר - משפר פלאים את ההרגשה. לא נעים להתהלך כמו סמרטוט עם טרנינג 24 שעות ביום.
• לזכור שהעייפות, הכאבים, חוסר השינה וכל הקשיים הם זמניים בלבד. אחרי שבועיים זה יהיה יותר קל, ואחרי שישה שבועות - הרבה יותר קל. זה עוזר לראות את האור בקצה המנהרה...
• לקחת עזרה, כזו שלא מלחיצה (עוזרת, עזרה בכביסה) - אם נוכחות של אמא/חמות רק מרגיזה - לדעת לומר יפה לא
• לא לשכוח מי את ומי היית קודם, לפעמים יש נטיה טבעית להכנס למין ואקום של עולם חדש לגמרי. לא לשכוח שאת אדם עם אישיות ורצונות והעדפות, ועצם הפיכתך לאמא לא משנה את זה.
• לנתק את כל הטלפונים והניידים בבית כשהולכים לישון.
• מדי פעם לצאת לשאוף אוויר (אפילו סיבוב בשכונה)
• לשתות – והרבה, בעיקר אם את מניקה.
• מנשא - מומלץ בחום (ולא משנה איזה מנשא העיקר שלשניכם יהיה נוח).
• לחפש קבוצה של אמהות אחרי לידה שניתן להצטרף אליה, כדי לראות שלא רק אצלי קורים כל הדברים "המפחידים " האלה.
• זה טבעי לבכות אחרי לידה, זה טבעי להיות לחוצה ומבולבלת. אבל אם את מרגישה רגשות שליליים לגבי התינוק, אין לך שום רצון או כוח לטפל בו, את בוכה כל הזמן ולא מוצאת שום דבר חיובי בתינוק החדש הזה, שווה לפנות לעזרה מקצועית כדי להעריך אם את "סתם מדוכדכת" או סובלת מדכאון אחרי לידה שדורש טיפול מקצועי.
• היום השלישי אחרי הלידה הוא יום של קריסה הורמונלית ובכי בלתי פוסק. ללכת עם זה, ולא להיבהל!
• במשך כל ההריון אנחנו נוטות לחשוב איך יהיה ומה יהיה ויוצרות אצלנו רף ציפיות או מחשבות לגבי נושאים כמו - הנקה, חזרה לעבודה וכו'.
• אבל בפועל, לא תמיד יש התאמה בין מה שחשבנו למה שאכן קרה.
• עלייך להיות סלחנית לעצמך ועם עצמך. לדעת שהתינוק לא קרא שום ספר על גדילה והוא אמנם פיצפון אבל יש לו רצונות משלו, להיות פתוחה לשינויים צפויים או בלתי צפויים, לזרום עם התינוק והרצונות שלו, גם אם הם לא בדיוק לפי הספר.
• והכי חשוב - להיות מאושרים, ולזכור שהתינוקי הזה הוא שלכם, יצירכם ולהנות ממנו
• זה בסדר אם התינוק ישן איתך 6 חודשים במיטה, אבל אם זה לא מתאים לכם, זה גם בסדר שהוא ישן במיטה שלו מהיום הראשון בבית. בסופו של דבר, הכל בסדר (בגבולות הסביר כמובן). ואם לא מתאים לכם להיות "משפחת רצף" זה בסדר. וגם אם כן זה בסדר. תהיו ערים לצרכים האישיים שלכם, ותעשו מה שטוב לכם כמשפחה.
• התינוק יכול להיות מחובר אליך אבל את לא צריכה להיות מחוברת - בחוץ קל יותר - צאי החוצה, דברי עם אנשים, לכי לחברות, לאמא שלך, שתי בבית קפה.
• לא להתעסק עם קניות, עוזרת, סידור החדר לתינוק (שיעשו זאת האחרים, או שתעשי מראש).