היפנוזה יכולה לסייע להפחית חרדות וכאבים במהלך הלידה

הכנה ללידה בעזרת היפנוזה מתחילה בשבוע 30-32
|
הדפס
|
שמור

עבור כל אשה, הלידה הינה אחד האירועים החשובים, והדרמטיים בחייה. היכולת להביא לעולם תינוק הינה מהדברים המדהימים ביותר הקורים בטבע, והיכולת לקחת חלק בפלא הבריאה היא אכן זכות גדולה. עם זאת, תהליך הלידה מלווה פעמים רבות באי וודאות, בחשש מהלידה עצמה ומהתהליכים הסובבים אותה.

 

אחת הדרכים היעילות, אך הפחות מוכרות, היא שימוש בהיפנוזה ככלי להפחתת חרדה, מתח, ורמת כאב, תוך העלאת השליטה העצמית של היולדת ויצירת אווירה רגועה ליולדת, לצוות ולמלווים אותה בלידה. השיטה מתאימה גם לנשים שמסיבות רפואיות אינן יכולות או אינן מעוניינות בהרדמה אפידרולית, ולאלו שמעוניינות ב"לידה טבעית".

 

חוק ההיפנוזה, שחוקק בישראל בשנת 1984, מגדיר היפנוזה כ"פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות לשינויים במצב תודעתו ומודעותו של אדם וכן לשינויים בגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו, בזיכרונו או בהתנהגותו".

 

ההיפנוזה היא כנראה שיטת הטיפול העתיקה בעולם, מכיוון שכל היפנוט הוא "היפנוט עצמי", ולמעשה כולנו מבצעים וחווים מדי יום חוויות היפנוטיות, אך בדרך כלל איננו משתמשים במילה היפנוזה לתאורן. לדוגמא:

 

  • ביכולתנו לנהוג בדרך מוכרת תוך כדי בהייה בכביש וריכוז במחשבות על דברים שחווינו באותו היום, הצטרפות לשיר המתנגן ברדיו ואף דיבור בטלפון (עם דיבורית כמובן), ובכל זאת המח מרוכז היטב בדרך ויודע להביאנו למחוץ חפצינו, תוך שימת לב למה שקורה בכביש. אך במידה ומכונית לפנינו תאט, או רמזור יהפוך לאדום, נדע "לצאת" מיד ממצב זה ולעצור בזמן. זו דוגמא למספר רמות מודעות בהם המח עובד כל הזמן. לא משנה אם נהיה עסוקים בפעילויות שונות, תמיד קיים מצב של "צופה נסתר" (Hidden Observer) אשר מודע לסיטואציה האמיתית בה אנו נמצאים, קשוב למצב ויודע להגיב בשעת צורך לגירויים בסביבה.
  • אם המאכילה תינוק בכפית מוצאת עצמה לעיתים כשהיא פוערת את פיה כשהיא מרוכזת ברצונה שהתינוק יפער את פיו. זו דוגמא לכך שהגוף מבצע ללא מודעותנו את מה שהמח רוצה שיתרחש.
  • במחשבה על כינים המהלכות על הראש אנו חשים גרד, למרות שברור שאין לנו כינים.
  • בריכוז עמוק בקריאה, סרט, פעילות ספורט או תפילה אנו "שקועים" בפעילות ומקטינים קשב ותשומת לב לסביבה.

צילום: סטודיו פרפרים בבטן, צילומי הריון

למרות דעות מוטעות הרווחות בציבור:

 

  • ההיפנוזה עצמה אינה מסוכנת. מי שיכול להיות מסוכן הוא המהפנט הלא אחראי, שלא מבין את נפש האדם ומורכבותה ושלא מכבד את יושר האדם.
  • ההיפנוזה אינה נגרמת ע"י כוחו של המהפנט. כל היפנוט הוא היפנוט עצמי. ההיפנוזה היא שיתוף פעולה בין המהפנט למהופנט.
  • אי אפשר להפנט בכוח. המהופנט יכול להתנגד לרצון המהפנט. התקשורת והקשר בסיטואציה שבה חלה ההיפנוזה קובעים את התוצאה.
  • לא ניתן לגרום למהופנט לעשות ולאמור דברים נגד רצונו.
  • היפנוזה אינה יוצרת תלות במטפל יותר מכל כלי קליני אחר.
  • אדם אינו יכול "להיתקע" בהיפנוזה: היפנוזה היא מצב של ריכוז כלפי חוץ או פנים. המטופל הוא השולט, ויכול להתחיל ולהפסיק את הטיפול בכל עת.
  • היפנוזה אינה שינה! יש אמנם פעילות פחותה, הרפיית שרירים, נשימה איטית וכו', אך זאת תוך ערות. תמיד יש רמה מסוימת של מודעות למתרחש.
  • בישראל ההפנוט מותר רק לרופאים, רופאי שיניים ופסיכולוגים, כל אחד בתחומו הוא.

 

 

 כיצד מתבצעת הכנה ללידה בעזרת היפנוזה?

 

את הפגישות עם המהפנט רצוי להתחיל לקראת שבוע 30-32 להריון כדי להספיק להתנסות בסוגים שונים של תהליכי רגיעה ושליטה באי הנוחות הנגרמת מהצירים, וכדי שהמטופלת תספיק לרכוש מיומנות תוך תרגילים של הפנוט עצמי שתבצע בביתה.

 

בפגישה הראשונה המטפל מבצע שיחת היכרות עם האישה כדי להכיר אותה, את ציפיותיה מההריון והלידה, את ניסיונה מלידות קודמות ובעיות שהתעוררו בהן. המהפנט מבצע אנמנזה רפואית לשלילת בעיות פסיכיאטריות שאינן מאפשרות הפנוט, ולומד להכיר את "עולם המושגים" והדימויים שבהם נוהגת המטופלת להשתמש. זאת כדי להתחבר אל תחושותיה ורגשותיה של המטופלת לגבי החוויה ההריונית והלידה. בהמשך ניתן הסבר על מהות ההיפנוזה, הפגת דעות קדומות ומוטעות אם למטופלת יש כאלו.

 

לאחר מכן המטפל מבקש מהמטופלת לבצע מספר מבדקים פשוטים אשר מעריכים את היכולת ההיפנוטית של המטופלת, וכן מדגימים למטופלת כיצד כוח הריכוז והחשיבה שלה יכולים לגרום לשינויים בשרירים ובתחושות.

 

כבר בפגישה הראשונה המטפל מלמד את האשה כיצד להיכנס למצב "הרפייה" (טראנס היפנוטי) ומבצעים תהליך של הרפיית שרירים בכל הגוף. אם נותר זמן מתחילים ללמד שיטות להורדת מתחים.

 

בפגישה השנייה מלמדים שיטות שונות להורדת מתח והתמודדות עם כאב, ובסופה, תוך היפנוזה, המטופלת נועצת מחט בזרועה לאחר שגרמה לחוסר תחושת כאב בזרועה ע"י טכניקות היפנוטיות. כמו כן האישה מקבלת הסבר על חדר הלידה  ועל הפעולות השונות המבוצעות בעת הלידה כדי להפחית את החרדה מהן.

 

בפגישה השלישית "בונים" יחד עם המטופלת אוסף של שיטות התמודדות עם כאב, לחץ הצירים, הרדמת אזורי גוף שונים וכל זאת כדי שבזמן הלידה היולדת תוכל ליישם בקלות את השיטות. המטופלת לומדת ומתרגל הפנוט עצמי שאותו תמשיך לתרגל בביתה עד הלידה.

לעיתים יש צורך בפגישות נוספות על פי רצון המטופלת.

 

המטרה היא להגיע בסוף הטיפול למצב שבו המטופלת תגיע ללידה כשהיא רגועה, מלאה ביטחון עצמי ביכולותיה, בעלת ידע בשיטות להרדמה מקומית (למניעת כאב ממחטים ומביצוע חתך בנרתיק), כלים שיאפשרו לה ליהנות מחוויות הלידה ולהיות "בתוכה", במקום להיות חרדה וללא שליטה במתרחש בגופה.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה
1. דניאלה ליסנסקי 31/07/2012, 10:33:44

זה בהחלט נשמע מעניין! אני תמיד התעניינתי בשיטות אלטרנטיביות ובהחלט לא היה מזיק להיות בעלת הרגשה של שליטה במהלך הלידה. האם עדיין אפשר להתחיל בהכנות והאימון במהלך שבוע 34 להריון או שבשלב זה כבר אין מספיק זמן להתכונן? האם יש מקומות מקצועיים בהם מומלץ לקבל את ההדרכה והאם אפילו פגישה אחת יכולה לעזור? חברה קרובה יולדת בקרוב ונראה לי שזו יכולה להיות מתנת טרום לידה מקסימה! אשמח לקבל עוד פרטים.

+ השב