טיפים להורים בפעם הראשונה

כך תסתגלו ביתר קלות למצב החדש
|
הדפס
|
שמור

הורות היא חוויה מעצימה, מעניקה, מדהימה, שבה יש לנו זכות גדולה להיות חלק מרכזי בעיצובו של בן אדם שלם, עצם מעצמנו, בשר מבשרנו, כדי שיוכל להתמודד בעצמו עם העתיד הבלתי ידוע. יש גם צד שני להורות, שהוא בדרך כלל נסתר מכל אלה שטרם הגיעו לשלב הזה. נסתר לא רק בגלל שההורים מסתירים מחבריהם שטרם הגיעו לפרק זה בחייהם, אלא גם בגלל שמי שטרם חווה מסרב להקשיב לכל הקשיים, המטלות וגודל האחריות, שאין דומה להם ולהבין את משמעות השינוי בחייו. גם אם יסבירו לנו השכם והערב, כמה זה קשה, מורכב, מסובך, מעיק, מלחיץ, הדברים כאילו נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מן השנייה.

צילום: מאיה אהרוני

 זו הסיבה שתקופת ההסתגלות להורות מלווה בהלם אמיתי, מתמשך, שבו יום אחר יום אנו מחפשים לעצמנו דקה של פנאי לעצמנו בתוך שיגרה בלתי נגמרת של טיפולים בתינוק, שתלוי בנו בכל פעולה ובכל רגע בחייו. אין פלא, לכן, שכל רגע אנו חושבים על התינוק, ושואלים את עצמנו, אם אנו פועלים נכון, מי מחבורת נותני העצות צודק ומי לא, איזה מומחה ואיזה ספר הכי מתאים לנו, ואיך נוכל, למרות הילד, לשמור על הזוגיות שלנו, ולטפח את האהבה, שהתינוק הוא הפרי שלה.

 

הטיפים הבאים באו מהורים, ממומחים להתפתחות, והם יסייעו אולי להרגיש, שאנו לא לבד, שכמעט כולם עושים שגיאות כאלו ואחרות, ואפשר תמיד לתקן ולשפר. מי שחושש לשגות, עלול למצוא את עצמו במצב שהוא לא עושה דבר, ובכך למעשה גורם נזק חמור יותר מאשר אילו היה עושה שגיאה בטיפול בעצמו, בתינוק או בבן הזוג. אין ספק שהחוויה של ההורות בפעם הראשונה כרוכה בהלם. לעתים תעשו שגיאות, אבל אין לחשוש מלבצע אותן. אינכם לבדכם, וברוב המקרים קל לתקן את השגיאות בלי לגרום נזק לתינוק.

 

אמהות: פנקו את עצמכן

לאם הטרייה אסור לשכוח לדאוג לעצמה, ולקחת מידי פעם פסק זמן ולצאת מן השיגרה של הטיפול הצמוד בתינוק. בקשי מבן הזוג, מהאם, מהחמות, מחברה טובה, לשמור על התינוק לכמה שעות כשאת יוצאת לעשות משהו למען עצמך, כמו ביקור במספרה, אצל הקוסמטיקאית, התרגעות בספא, מסאז' מפנק, פגישה עם חברות, או אפילו בלי לצאת מהבית: אמבטיה חמה, או כמה שעות שינה. את זקוקה לשינה יותר מאשר הבית זקוק לניקוי.

 

דרשי עזרה כשצריך

הטיפול בתינוק הוא מתיש ומתמשך הן עבור האם והן עבור האב. אין שום בושה לבקש עזרה מבני משפחה, מחברים קרובים, שיוכלו לערוך קניות עבורכם, או לשבת עם התינוק לשעה-שעתיים, בזמן שאתם מנסים לתפוס תנומה קלה, שהיא כל כך נחוצה לאחר לילות רצופים ללא שינה סדירה. אם סירבתם לקבל עזרה, כשהציעו לכם, או נמנעתם מלבקש עזרה כשהייתם זקוקים לה, אנשים עלולים לחשוב שאינכם זקוקים לעזרה כזו, דווקא בזמן שאתם זקוקים לה הכי הרבה.


מה משמעות בכי התינוק

יש אמהות, שעל כל ציוץ שולפות ציץ (וזה בסדר גמור). אבל היו בטוחים: לא כל בכי מצביע על רעב. תינוקות בוכים הרבה ומסיבות שונות: עייפות, גודש באף, חיתול רטוב, ואפילו רק כדי לתרגל את מיתרי הקול שלהם. ככל שהתינוק גדל, כך תוכלו להבין טוב יותר את סיבת הבכי. צריך רק לזכור, כי כל עוד התינוק אינו יודע לדבר, הבכי הוא אחת הדרכים העיקריות שלו לתקשר עם הסובבים אותו.

 

הורים רבים מופצצים בשלל עצות מרגע ההתעברות ועד הלידה על הדרכים שבהן יש לטפל בתינוק. יש היום פורומים רבים באינטרנט, שצצו במקביל לספרי המומחים והרופאים, כדי לסייע בטיפול. חלק מן העצות נפלאות, אבל חלקן ממש איננו נכון ולעתים גורם לסיכון מיותר. בתחומי בריאות יש להתייעץ עם רופאים ובעלי מקצוע ולא לסמוך על "אמא אחת אמרה". סמכי על תחושת הבטן שלך ועל האינטואיציה ואל תחששי לפנות בשאלות לאחות טיפת חלב או לרופא המטפל. הם שם בשבילך. 

 

לא לקנות הכל

חנויות הציוד לילדים מנסות לשכנע אתכם, עוד לפני הלידה, שכדי להיות הורים טובים אתם זקוקים לרכוש את כל סוגי הריהוט לתינוק ואת כל הבגדים, הקרמים, צעצועי ההתפתחות ועזרי ההיגיינה שאפשר לרכוש היום. שאלו ידידים עם ילדים איזה מוצרים אכן שימושיים ואז שקלו אם לרכוש אותם, רק אם הם מתאימים גם לכם. לא כל דבר מתאים לכולם. כל שהתינוק זקוק לו באמת הוא מקום לישון, חיתולים, בגדים חמים וציוד האכלה, אם הוא אינו יונק. כך שאין טעם להילחץ אם לא רכשתם את כל הציוד המומלץ. התינוק הפעוט אפילו לא יבחין בהעדרו.

 

לומר את האמת

בקורס ההכנה ללידה ובקבוצות התמיכה שלאחר הלידה, אם קשה לכם, ספרו זאת. יש נשים המספרות שהכל ורוד, שהכל נפלא, שהילד ישן, אוכל, עושה הכל "לפי הספר" והן נהנות מכל רגע. נשים כאלו, עם ה"כאילו", גורמות ללחץ חברתי אצל האמהות הטריות שאצלן "לא הכל הולך חלק" והן מתחילות לחשוש שמא משהו אצלן מאוד לא בסדר. להורים רבים, קבוצות ההכנה ללידה וקבוצות התמיכה שלאחר הלידה הם המקומות היחידים שבהם הם יכולים לקבל תמיכה ועידוד אמיתיים. הם זקוקים לשמוע ולהשמיע את האמת, גם כאשר היא כואבת. רק האמת תאפשר להם להתגבר על תחושת הכישלון הבלתי מוצדקת. 

 

התחלקו בחוויות

אחרי יום שלם של הנקה, האכלה, החלפת חיתולים, החלפת בגדים שהתלכלכו, כביסה, בישולים, נקיונות, הדבר האחרון שתרצי לעשות הוא לספר לבן הזוג, החוזר מן העבודה, על חוויות היום שחלף. אבל זמן ה"ביחד" חשוב ולמרות שבעינייך נראות המטלות הללו משעממות וחד גוניות, האב הטרי צמא לכל מלה הקשורה בך ובתינוק. שבו קצת, שוחחו ביניכם, כדי לשמוע מה עובר על כל אחד מכם בנפרד.

 

התינוק כפתרון לזוגיות

במקרים לא מעטים, חושבים בני זוג הנקלעים לקשיים בזוגיות, כי אם יביאו ילד לעולם יהיה זה הדובדבן שעל הקצפת בנישואין שלהם, וכי השמחה המתלווה ללידה תשלים איכשהו את החסרים במערכת הזוגית. אבל ברוב המקרים, שבהם הילד הובא לעולם כדי "להשלים את התמונה", ההורים נקלעים לקשיים הגדולים ביותר של חיי הנישואין שלהם, כשהם נאלצים להתמודד לא רק עם הצרכים של כל אחד מבני הזוג אלא גם עם הצרכים החדשים, הנוספים, של הצאצא. יש עדיין זוגיות במשפחה, אבל הזוגיות היא של האם והתינוק, ואילו האב "נשאר בחוץ".

 

בספרה "התעברות, הריון ולידה" אומרת ד"ר מרים סטופארד, כי בתחילת קשה יותר לאמהות לקבל את העול הכרוך בגידול תינוק, ועלולה להיווצר אצלן טינה בגלל הצורך לוותר על אובדן הכנסה הקשור לאובדן מקום העבודה ועל העדר סיפוק בעבודה תובענית, שביצעתן בצורה מושלמת, כאשר האם גם מקנאת בבן הזוג, על כך שסגנון החיים העצמאי שלו לא השתנה באותה מידה. בן הזוג, לעומת זאת, יתקשה להתמודד על הלחץ שנוצר כשהוא הפך למפרנס יחיד והוא גם עלול להרגיש מחוץ לתמונה של היחסים האינטימיים בין האם לתינוק. ד"ר סטופארד מייעצת לבני הזוג להמשיך לשוחח זה עם זו, בקביעות, ולהסביר את תחושותיהם ואת רגשותיהם ולהשתדל שאי-ההבנות לא יגרמו להם להתנכר זה לזו.

 

המפתח: עזרה מבחוץ

טיפול בתינוק הוא יותר ממשרה מלאה. הוא למעשה שלוש משרות מסביב לשעון. כאשר בני הזוג אמורים גם לחיות את החיים האישיים שלהם, השגחה על תינוק הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. בעבר, כאשר בני האדם חיו בחבורות, במשפחות גדולות, תמיד הייתה עזרה ליולדת על ידי בנות המשפחה, בעלות נסיון רב משלה. היום, כאשר כל זוג חי בנפרד בדירה משלו, בלי קשר למשפחה המורחבת, קשה להתמודד, אם לא מגייסים עזרה. אם היד משגת, אפשר להעסיק מטפלת בשכר, במשרה חלקית או מלאה, ואם המצב הכלכלי קשה, צריך לראות מי מבני המשפחה יוכל לסייע, אפילו במעט, ולמצוא דרך לחלוקת הנטל. המפתח הוא עזרה מבחוץ. זה לגיטימי. לכן, לא להתבייש, לבקש. ברוב המקרים רק ישמחו לעזור. 

תגובות הגולשים