מנהל בנק הזרע באסותא: הסלולר פוגע באיכות הזרע

פוריות הגבר הישראלי הולכת ופוחתת, ככל הנראה בגלל השפעת השימוש בטלפון סלולרי. כך אומר מנהל בנק הזרע של בית החוילם אסתא, ד"ר יעקב רונן. 

בדיון משותף של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת והוועדה לקידום מעמד האישה, תיאר ד"ר רונן מצב שבו מגיעים "גברים יפים וחסונים" אולם איכות הזרע שלהם אינה מאפשרת שימוש בתרומת הזרע. הוא ציין כי כיום רק תורם אחד מכל 20 תורמים נמצא ראוי לתרומת זרע. לשאלת יו"ר הועדה, ח"כ רונית תירוש על הגורם האפשרי לתופעה זו, ענה, בזהירות רבה, כי ייתכן שהקרינה הסלולרית משפיעה על איכות הזרע. ח"כ תירוש הבטיחה כי יתקיים דיון מעמיק נוסף בנושא.

ד"ר רונית קוכמן, מנהלת היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים הדסה בהר הצופים, הציגה מצגת בה הראתה עד כמה לעיתים, נשים משכילות, אינן מודעות ל"תקתוק" השעון הביולוגי שלהן בכל הנוגע לפוריותן. הדבר נובע, בין השאר, מכך שהורות מאוחרת הפכה לנורמה חברתית. ואולם, באופן עובדתי, לאחר גיל 35 קיימת ירידה משמעותית באיכות הביציות ובכמותן. כמו כן הריון בגיל מבוגר מסכן את הנשים. בנוסף, שיעור אי הפריון מעל גיל 35 הוא 30% ומעל גיל 40, יותר ממחצית הנשים סובלות מאי פריון. כמו כן מעל גיל 40 קיימים 40% סיכויים להפלת העובר.

הפרעות כרומוזומליות

הסבירות להפרעות כרומוזומליות (בעיקר תסמונת דאון), עולה ל- 1/20 אצל נשים בנות 45 בהשוואה ל- 1/500 אצל נשים מתחת לגיל 30. העולה מכל הנתונים הללו הוא שפוריות האישה הולכת ונפגעת ככל שהיא מתבגרת. במחקר שערכה ד"ר קוכמן אצל סטודנטים היא גילתה בורות וחוסר הבנה למונחי אי-הפריון. ד"ר קוכמן הסיקה כי קיים מיתוס שניתן להאריך את פרק הזמן לכניסה להריון וסיכמה כי ברור שהסוגיה היא פוליטית-חברתית. בארה"ב ניסו לעודד פוריות בקרב הגילאים הצעירים. ד"ר קוכמן אמרה כי היא ממליצה על קמפיין לאומי שיציג את פוטנציאל הפיריון המוגבל בגיל ובכך להעצים נשים ולאפשר להן, לאור המידע לקבל החלטות לגבי גיל ההריון הרצוי. ד"ר קוכמן ציינה, כי עד כה החלה החברה הישראלית לחקר הפריון לחלק חוברות שעוסקות בשאלת הפוריות המאוחרת.

מאחר שפורמט החוברת אינו "מזמין", העלתה ח"כ תירוש את האפשרות לקיים קמפיין ממוקד יותר במועדונים ופאבים. בעקבות הערת היועצת המשפטית לועדה, עו"ד נירה לאמעי, הדגישה ד"ר קוכמן כי היא אינה בעד קמפיין שאיבת ביציות. היא הסבירה כי מדובר בתהליך מורכב מבחינה הורמונלית עם סיכונים לדימום בחלל הבטן בעת שאיבת הביציות המתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה מלאה.

ח"כ ד"ר רחל אדטו הדגישה כי הנושא הינו בעיקר חברתי וצריך לשקול עד כמה המדינה חודרת לפרטיותם של האזרחים. היא הציעה כי דווקא ראוי שהרופאים יקבלו הדרכה מפורטת על מנת שיוכלו להדריך את הפציינטים. ח"כ שלמה מולה הציע כי הקמפיין יותאם לאוכלוסיות שונות. ד"ר קוכמן הסכימה עם גישה זו ואמרה כי אכן מדינת ישראל הינה רב-תרבותית וכי יש להתאים את ההדרכה לכל מטופל על פי תרבותו. עפרה בלבן, מעמותת חן לפריון, הציעה כי האחיות יהיו המבצעות העיקריות של קמפיין ההסברה.

"מכונת לידה"

ד"ר חנה קהת, מנכ"ל "קולך" טענה כי יש צורך בקמפיין הפוך שיופנה לנשים דתיות ויאפשר מידע באשר לתכנון ילודה. "האישה הדתית הפכה להיות מכונת לידה" אמרה קהת. היא הדגישה כי קיימות עבודות המראות כי איכות חייהן של נשים שלהם יש יותר מ- 5 ילדים יורדת. ד"ר אושרית יקנה, היסטוריונית של המדע, שכתבה עבודת ד"ר על "ההיסטוריה של הגלולה למניעת הריון בישראל מאז שנות ה- 60" סיפרה עד כמה בשנות ה- 60 עידוד הילודה היה דווקא עקרון חשוב והאוטונומיה של הנשים הייתה מוגבלת. המדינה אף עודדה "ילודה איכותית".

"הדיון הזה מעלה את השאלות: האם האישה שותפה לשיח המקצועי הרפואי הדן בגופה? האם קולה נשמע? האם דעותיה והשקפותיה נלקחות בחשבון בדיון הרפואי? מהו היחס אל גוף האישה? האם גוף האישה הישראלית משמש מקור פריון לאינטרסים מדיניים? האם נלקחים בחשבון כל ההשלכות העתידיות על כמות ההורמונים שניתנות לנשים הן לפריון והן למניעתו? מדוע עד היום גופו של הגבר לא היווה אתר למניפולציות רפואיות בנושא הפריון? מדוע עד היום לא נמצאה גלולת מניעה לגבר?", אמרה ד"ר יקנה. ד"ר יעקב סגל, מנהל תחום רפואת נשים במכבי, הראה כי כל לידה בהפריה חוץ גופית, אצל נשים מעל גיל 43 עולה למדינה 49,000 ₪. ד"ר בלה קויפמן, מנהלת היחידה לבריאות לב האישה בבית החולים איכילוב, אמרה כי את האחריות למידע על פוריות האישה יש להטיל על הצוות הרפואי והוא אינו מתאים לנערות המצויות עדיין בבית הספר. ד"ר קוכמן סיכמה ואמרה כי הגברת המודעות אולי תחסוך בתרומת ביציות בגיל מבוגר. היא הסכימה כי הקמפיין מתאים לגילאי ה- 25 הלומדים באוניברסיטאות. "איננו רוצים 'פרו ורבו' אלא העצמה נשית", אמרה ד"ר קוכמן.

בסיכום הדיון אמרה ח"כ רונית תירוש כי הנושא רגיש ומורכב ויש להציגו בפני אוכלוסיות שונות בצורה שונה. היא ביקשה מד"ר קוכמן להגיש לוועדה הצעה לדפי מידע שונים, כולל לנשים הבדואיות, היא ציינה כי צריך להסביר שני עקרונות: א. שפוריות האישה יורדת עם העלייה בגיל. ב. שקיימות טכנולוגיות המאפשרות שאיבת ביציות להפריה בגיל מאוחר יותר.
לאור הממצאים המפתיעים על הירידה באיכות זרע הגבר הישראלי, הועדה תקיים דיון מקביל על פוריות הגבר.