מחלות ילדים - זיהומי דרכי הנשימה העליונות

הקדמה  

ברוב המקרים בהם נבדק תינוק או ילד עם ממצאי זיהום פתאומי כגון חום, שיעול או נזלת, ניתנת ע"י רופא/ת הילדים הבודק/ת האבחנה של "וירוס". לעיתים אמירה זו מרגיעה – מדובר, אם כך "בילד בריא", אך לעיתים היא מביאה דווקא לשאלות נוספות מצד ההורה – מדוע בכל פעם חולה הילד ב”סתם ווירוס"? מדוע עלינו להמתין בסבלנות ולא לחסל את התופעה ע"י טיפול תרופתי? מדוע הילד חולה שוב ושוב במחלות אלו?

מהו ה"ווירוס"?  

ווירוסים הינם מחוללי מחלה קטנטנים השונים ממחוללי המחלה ה"ידועים" האחרים -  החיידקים. הווירוס קטן ביחס לחיידק, מחזור החיים שלו שונה (ווירוסים אינם יכולים להתרבות בעצמם ודורשים תא "מאכסן"- למשל - תא בגוף האדם, אליו חודר הווירוס ונעזר בו על מנת להתרבות) ובעיקר - בחוסר יכולת להיפטר מהם ע"י טיפול באנטיביוטיקה (המסייעת, כידוע, ללוחמה בחיידקים בלבד). ישנן משפחות רבות של וירוסים, ובכל משפחה זנים ומינים רבים, כך שזיהומים וויראליים נפוצים ביותר ומלווים אותנו לאורך כל החיים.

חלק מהווירוסים ידוע בשם ספציפי או בתסמיני מחלה אפיניים: חצבת, חזרת, אדמת, שפעת, וירוס "מחלת הנשיקה", אביבית, אבעבועות רוח, פוליו, הרפס – שמות אלו מכוונים לווירוסים הידועים כגורמים למחלה הניתנת להגדרה אפיינית ומכאן "מפורסמים" יותר. חלק מהווירוסים שמם עלום לציבור, אך אכן מוגדרים במשפחות וזנים: רינוווירוס, קורונוירוס, אדנווירוס, אנטרווירוס ועוד – שמות ווירוסים הגורמים למחלה ובד"כ לא מוגדר שמם ספציפית בזמן ההערכה הרפואית. הסיבה לכך פשוטה. ווירוסים אלו הם הגורמים למירב התסמינים בדרכי הנשימה העליונות, ולמירב התחלואה בילדים ומבוגרים.

מאחר שמרבית הסימנים הנגרמים מווירוסים אלו אינם ספציפיים לווירוס מסוים, הרי שלא מוגדר ווירוס ספציפי בזמן מחלה "פשוטה" של דרכי הנשימה העליונות והרופאים מסתפקים במתן הכותרת "ווירוס" למחלה זו. הווירוסים הגורמים לתחלואה כזו ידועים ובמידת הצורך אכן יכולים להיות מאופיינים בשיטות מעבדה שונות. בד"כ אין צורך לנסות לאבחן ווירוס ספציפי, כאמור. 

אלו מחלות וויראליות נפוצות בילדים?  

המחלות האפייניות לדרכי הנשימה העליונות מערבות מערכות שונות כולל הלוע, הגרון, האף, הסינוסים, והאוזן התיכונה. זיהומים באיזורים אלו נגרמים רובם ככולם ע"י ווירוסים שונים. ישנם ווירוסים רבים העלולים לגרום לתסמינים של מחלת דרכי הנשימה העליונות. על כן, בניגוד ל"מחלות הילדות" הרגילות כגון חצבת או חזרת, בהן נדבקים פעם אחת ודי (הגוף מפתח חיסון כנגד הווירוס ומונע את תקיפתו בשנית), הרי שכאן ניתן להידבק שוב ושוב בווירוסים שונים הנותנים את אותם התסמינים, וע"כ אנו חולים מדי שנה ולעיתים קרובות מספר פעמים בשנה, בד"כ בעונת החורף. הילדים, המחוסנים כנגד מגוון קטן יותר של ווירוסים, ייחלו בכמות רבה יותר. מצב שבו תינוק בן מספר חודשים שזה אך החל לבקר במעון חולה שוב ושוב בתסמינים האפייניים לזיהום בדרכי הנשימה אינו נדיר.

לווירוסים השונים הגורמים לזיהום בדרכי הנשימה ישנם שמות כאמור, אולם המפורסם מכולם הוא ווירוס השפעת. עד כדי כך מפורסם הוא, עד שלכל מחלת דרכי נשימה עליונות נוטים משום מה לקרא "שפעת" ומתכוונים לאותם תסמינים עליהם נרחיב בהמשך. מחלת השפעת ה"אמיתית", חשוב לציין, עלולה להיות גם מחלה קשה יותר ממחלות דרכי הנשימה הנגרמים ע"י ווירוסים אחרים, בעיקר אם מדובר בילדים קטנים, מבוגרים או חולים במחלות כרוניות. בתחילת המאה ה-20' חיסלה מגיפת השפעת רבבות בני אדם ברחבי העולם.

מחלה חשובה שיש לציינה במיוחד היא מחלת הברונכיוליטיס – דלקת הסימפוניות. מחלה זו, הנגרמת ע"י מספר ווירוסים אך בעיקר ווירוס בשם RSV, פוגעת בילדים קטנים בשנה הראשונה או השניה לחייהם. מחלה זו היא אחת הסיבות העיקריות לאשפוז תינוקות בבתי חולים בעונת החורף. המחלה מדבקת מאד, ועוברת כל חורף כמגיפה על פני אוכלוסית התינוקות שלא נחשפו עד עתה. נהוג לומר שכמחצית האוכלוסית התינוקות נדבקת בווירוס זה בכל עונה, כך שעד גיל שנתיים למעשה כל האוכלוסיה כבר נחשפה לווירוס. ברוב התינוקות הנדבקים בווירוס זה לא ניתן לראות סימנים מיוחדים השונים מ"הצטננות" רגילה, אך בחלק מהתינוקות עלולה להתפתח מחלה קשה עם סימני קושי ניכר בנשימה בדמות דלקת ריאות. חשופים בעיקר למחלה זו הם פגים קטנים שאך זה עתה השתחררו מבית החולים, לאחר מהלך קשה במחלקת פגים, או ילדים אחרים עם מחלות ריאה כרוניות.
   
האם גם חיידקים גורמים לזיהום בדרכי הנשימה העליונות?  

בוודאי. לא רק ווירוסים גורמים לתסמינים בדרכי הנשימה העליונות. החשוב במזהמי הלוע הינו חיידק הסטרפטוקוקוס, הגורם אף הוא לדלקת גרון חיידקית, השונה באופייה מהמחלות הוויראליות. חיידק נוסף המהווה מזהם חשוב של דרכי הנשימה העליונות, האוזן וכן הריאה הינו חיידק הפנאומוקוקוס. חיידק זה עלול לגרום לתסמינים רבים ולתחלואה רבה.

קיימים חיידקים רבים נוספים העלולים לחקות זיהום "פשוט" בדרכי הנשימה. על מנת "לסבך" מעט את העניינים יש לציין כי לעיתים זיהום וויראלי מפנה מקומו לזיהום חיידקי משני במהלך אותה המחלה. מחלות וויראליות של דרכי הנשימה העליונות חושפות את הגוף לזיהומים נוספים. בזמן שווירוסים פוגעים בדרכי הנשימה העליונות, נוצר קושי של מערכות הגוף להתמודד עם פולשים, וע"כ לעיתים עלולים להתפתח זיהומים חידקיים משניים. חיידקים עלולים לזהם את דרכי הנשימה העליונות אך גם התחתונות ולגרום לדלקת ריאות. בצורה דומה עלולים החיידקים לטפס במעלה תעלת האוזן התיכונה, וליצור דלקת אזניים. מחלות אלו נפוצות בזמן מחלה של דרכי הנשימה העליונות, אך יכולות להופיע גם מעצמן, ללא "הצטננות" לפני כן. חיידקים עלולים לזהם אף חללים נוספים במערכות הנשימה העליונות כדוגמת חללי מערות האף – ה"סינוסים", ולגרום לסינוסיטיס.החשיבות באבחון נכון בין מחלה וויראלית פשוטה בדרכי הנשימה העליונות לבין מחלה חיידקית חשוב, שכן יש צורך בטיפול אנטיביוטי בזמן זיהום בדלקת גרון חיידקית. האבחנה בין מחלות חיידקיות וויראליות איננה פשוטה תמיד, ולעיתים יש צורך במעקב ובדיקות עזר על מנת להגיע לאבחנה נכונה.
 
מדוע חולים יותר ב"ווירוסים" דווקא בחורף?  

רוב מחלות החורף נגרמות ע"י ווירוסים השכיחים יותר בעונות החורף. מאז ומתמיד ייחסו לקור את הסיבה להידבקות במחלות החורף ומכאן השמות המקובלים למחלות אלו – "הצטננות" בעברית או "common cold" באנגלית. למעשה, חשיפה לקור, בין אם קור בחוץ או קירור ע"י מזגן,  אינה גורם למחלת דרכי נשימה עליונות. הסיבות לשכיחות יתר מחלות בחורף נובעת ממספר סיבות. ישנן מחלות וויראליות המתפשטות כמגיפה בעונות החורף כגון מחלת השפעת או ווירוסים נוספים. גורם חשוב הוא הסיכוי הרב יותר להידבק מאדם חולה בחורף, שכן בחורף החלונות סגורים, החדרים אינם מאווררים, והאנשים שוהים במקומות סגורים, כך שהסיכוי להעביר ווירוס מאדם אחד למשנהו דרך האוויר, ע"י שיעול או התעטשות, גדול יותר. ילדים יחלו יותר ממבוגרים, שכן מערכת החיסון שלהם לא הספיקה עדיין "להכיר" ולהתחסן כנגד מחלות אלו, כך שניתן לראות ילדים בריאים לחלוטין החולים במספר מחלות חורף בזה אחר זה, במיוחד אם הם שוהים במעון בו יש מגע הדוק עם מספר רב של ילדים בגילם.  
 
אלו תופעות אפייניות למחלות דרכי הנשימה העליונות?  

לתסמינים של מחלות דרכי הנשימה העליונות נתנו שמות עממיים עם השנים, בכל שפה. בארץ משתמשים בביטויים כגון "דלקת גרון", "אנגינה", "גריפה", "שפעת" או "הצטננות" כדי לתאר למעשה תמונה מאד אפיינית למכלול הווירוסים. מומחים יכולים לאפיין לעיתים מהו הווירוס הגורם למחלה מסויימת ע"פ הבדלים דקים בהסתמנות המחלה, אך למעשה התסמינים דומים יחסית ברוב המחלות הוויראליות, למעט מספר יוצאים מן הכלל, ולעיתים קרובות לא ניתן לאבחן מהו הווירוס המסוים הגורם למחלה נתונה בילד. חום, עייפות, כאב גרון, נזלת, שיעול יבש או ליחתי, עיניים דומעות, תחושת "מלאות" בפנים ובאף, כאב ראש, כאב אזניים, כאב בטן, חוסר תיאבון, בחילות, כאבי שרירים ופרקים מאפיינים מחלות וויראליות של דרכי האוויר העליונות והסימנים מוכרים לכולנו ברמה זו או אחרת. כמובן, בכל אדם יכול להיות מגוון מהסימנים הללו. מחלות החום הללו נמשכות בד"כ מספר ימים עד שבוע, וחולפים מאליהן. בחלק מהמחלות ישנה חולשה ניכרת בזמן המחלה עד כדי צורך לנוח בבית ולהתכרבל במיטה, וחלקן חולפות ללא הפרעה תפקודית כלשהו.

חלק ממחלות דרכי הנשימה מאופיינות בהתנהגות ביפאזית, דהיינו משתפרות ושוב מחמירות למשך עוד יום יומיים. בחלק מהמחלות הוויראליות מופיעה פריחה בזמן או אחרי החום. בד"כ דבר זה מבהיל מעט, אך דווקא פריחה וויראלית אפיינית עשויה להרגיע ולהצביע על מחלה בנאלית פשוטה שאינה דורשת כל טיפול ותחלוף מאליה. בילדים היכולים לבטא את עצמם נראה תמונה דומה למחלת מבוגרים. אך בילדים קטנים שאינם יכולים להתלונן על מצבם אין המחלה מתבטאת תמיד כך. רוב הילדים מראים חוסר תיאבון ואוכלים פחות מהרגיל. דבר זה נובע גם מחסימת דרכי האוויר באף ע"י נזלת הגורמת לקושי רב בעיקר בילדים היונקים או שותים מבקבוק. השתיה אינה נפגעת בד"כ, להיפך – הילדים שותים יותר מהרגיל עקב חומם. ילדים חולים עלולים להתנהג באי שקט, או להיות "עייפים" מאד ושקועים. ילדים אינם מתלוננים תמיד על כאב, והדבר יתבטא באי שקט, בכי רב, רצון להיות "על הידיים", שינה מרובה וחסור תיאבון. כאב אזניים עלול להיות מטריד במיוחד. בחלק מהילדים, במיוחד אלו עם חום גבוה עלולות להופיע מספר הקאות, אך נדיר שהקאות אלו מרובות עד כדי חשש להתייבשות.

הנזלת היא בד"כ מימית רבה, אך גם נזלת ירוקה (הנקראת בפי כולם "מוגלתית") יכולה להיות חלק ממחלה וויראלית של דרכי נשימה. חלק ניכר (אך לא כל!) ממחלות דרכי הנשימה בילדים מלווים בחום. בניגוד לאמונה הרווחת, אין קשר ממשי בין גובה החום וחומרת המחלה. גם מחלות

חיידקיות קשות כגון דלקת ריאות חיידקית עלולה להופיע עם חום נמוך יחסית. מאידך גיסא, חום עד 40 מעלות מלווה רבות מהמחלות הוויראליות הפשוטות של דרכי הנשימה. בזמן חום נוטים הילדים להיראות סמוקים וחולים יותר. ישנם ילדים הנראים ממש "שפוכים" בזמן חום גבוה, רק כדי להתאושש בירידת החום. חלק מהילדים נראים מצויין גם בזמן חום גבוה ולא מראים כל סימני מצוקה.

שיעול בזמן המחלה נובע משילוב של גירוי דרכי הנשימה ישירות ע"י המחלה וירידת נזלת מדרכי הנשימה לתוך קנה הנשימה. שיעול עלול להצביע גם על מעורבות הריאה עצמה במחלה כמו בדלקת ריאות. "חרחורים" הנשמעים בזמן הנשימה אינם ממקור ריאתי בד"כ אלא מהווים רעש הנובע מנשימה דרך דרכי אוויר עליונות המלאות בליחה. לעיתים המחלה קשה יותר, ויכולה להתבטא בקושי בנשימה, שינוי צבע או אפאטיה, ואף חוסר תגובה. מחלות ריאה כגון ברונכיוליטיס או דלקת ריאות יופיעו לעיתים עם קוצר נשימה, נשימה מהירה , ושיעול.
 
 
אלו סימנים צריכים להדאיג אם הילד חולה?  

רוב הילדים עוברים את המחלה הוויראלית ללא בעיות, ולאחר מספר ימי חום, שיעול ונזלת חוזרים למוטב. חשוב להיות קשובים לשינוי במצב ילדכם בזמן מחלת החום ע"מ לאתר מצבים הדורשים התייחסות .

כל תינוק מתחת לגיל 3 חדשים עם חום מעל 38 מעלות חייב להיבדק ע"י רופא. באם היילוד בן פחות מחודש על הורים לפנות לייעוץ רפואי ללא דיחוי. ילדים בהם החום נמשך מעל מספר ימים ללא כל סימן נוסף למחלה כגון נזלת, כדאי לפנות לייעוץ רפואי שכן ייתכן שמחלת החום מקורה ממקור שאינו מחלה וויראלית פשוטה של דרכי הנשימה העליונות.

ילדים יכולים להיראות עייפים וחולים בזמן עליית החום. ילד הנראה "שפוך", או לא מתעניין בסביבתו גם כשחום גופו יורד – דורש התייחסות ועל כן כדאי לפנות לרופא הילדים לבדיקה.

ילדים המקיאים יתר על המידה עלולים להתייבש. אם הילד אינו יכול לשתות – כדאי להתייעץ עם רופא.

מחלת דרכי נשימה עליונות עלולות להסתבך במחלות חיידקיות, שהשכיחות בהן הן דלקת ריאות או דלקות אזניים. כל שינוי לרעה במצבו של הילד עלול להיות סימן לסיבוך שכזה ויש להיות במעקב רופא הילדים בזמן תחלואה במחלות וויראליות.

מעבר לאמור – יש להשתמש במעט הגיון בריא. כל דבר המדאיג אתכם  - הביאו לידיעת רופאכם.
 
 
איך נעבור את ה"ווירוס" בשלום?  

כבכל מחלה, יש צורך להקפיד על מנוחה ושתיה מרובה (במיוחד אם יש חום גבוה), וניתן להקל על סימני המחלה בעזרת תכשירים מורידי חום, נוגדי גודש או שיעול. תרופות אלו אינן ניתנות באופן אוטומאטי לילדים ובוודאי שלא לתינוקות קטנים, ויש צורך להתייעץ עם רופא הילדים לפני מתן "סירופ" לילד. השימוש בתרופות כגון אנטיביוטיקה אינן מסייעות להכחדת הווירוס מדרכי הנשימה ואינו מומלץ כטיפול בילדים אלו.

מספר תרופות הסבתא הקיימות ל"שפעת" כמוהו כמספר הסבתות במשך שנות ההסטוריה. למרק העוף המפורסם של האמא היהודיה מיוחסות תכונות מאגיות המאפשרות לעבור את המחלה בשלום. לזה צריך להוסיף תה עם לימון, מיץ תפוזים, דבש ועוד ועוד. אין ספק ששתייה חמה ומתוקה, או נוזל טעים עם מעט מלח (כגון מרק העוף) מסייעים רבות לתחושת ההרגשה הכללית הטובה, מחזירים נוזלים ומינרלים לגוף, מרגיעים את תחושת הצריבה בגרון ומאפשרים לעבור את הימים המעצבנים הללו בשלום. היכולת שלהם לקצר את משך המחלה מוטלת בספק. אך כדברי המשורר- אם לא יועיל, זה בטח לא יזיק.

בנוסף על תרופות מסורתיות המסייעות לתחושה הכללית הטובה קיימות תרופות שנועדו לטפל או למנוע את ההידבקות במחלה, או לקצר את משך המחלה. הידוע מבין החמרים שנועדו לסייע במחלת דרכי הנשימה העליונות הוא. בבתי המרקחת ורשתות הפארם לרכוש וויטמין C. התכונות המיוחסות לוויטמין C מסייעות לריפוי מחלות דרכי נשימה עליונות, אך הדבר לא הוכח באופן חדמשמעי, על אף מחקרים רבים שנעשו בנושא. בנותנכם וויטמין C לילדכם זיכרו שגם מתן חומר תמים זה דורש מינון נכון ללא מינון יתר. עודף וויטמין C יכול לגרום אף הוא לתופעות לא רצויות.

בשנים האחרונות נפוצו בבתי המרקחת חמרים להם מייחסים תכונות המסייעות או "מחזקות" את מערכת החיסון וככאלה, מונעים ואף מרפאים תהליכי מחלה, כדוגמת תכשירים המבוססים על צמח האכיניציאה. אין כיום מחקרים חד-משמעיים המוכיחים שנטילת אכיניציאה תמנע הופעת מחלות ויראליות בדרכי הנשימה, או שנטילתה בזמן מחלה תקצר או תקל על מהלך המחלה.  
 
טיפול אנטיביוטי במחלות של דרכי הנשימה העליונות  

לפי כל האמור לעיל, ברור שאין צורך לטפל במחלות ויראליות של דרכי הנשימה העליונות באנטיביוטיקה. מחלות וויראליות אלו אינן מגיבות לטיפול אנטיביוטי, ויחלפו מעצמן. הטיפול המקובל הינו תומך בלבד.

מתי כן לטפל אנטיביוטית? כאשר ישנו חשד להופעת מחלה חיידקית כזיהום משני למחלה וויראלית, כגון דלקת ריאות או דלקת אזניים. במצבים אלו, על אף שבחלקן הסיבה למחלה היא עדיין מחלה וויראלית המזהמת את האוזן או הריאה, נהוג לטפל אנטיביוטית במידה שהילד מראה סימני מצוקה שכן הסיכון בזיהום חיידקי לא מטופל הינו גבוה יחסית במקרים אלו. זו תהיה הסיבה לבקשת הרופא להיות בקשר עימו ואף להגיע לביקורת במידה והמחלה הוויראלית ה"פשוטה" אינה חולפת תוך יומיים שלשה.

דלקות גרון בילדים, בד"כ מעל גיל שלוש ואם ישנם ממצאים תומכים בבדיקת הלוע והשקדים, חשודה לדלקת גרון חיידקית הנגרמת ע"י חיידק הסטרפטוקוקוס. מחלה זו דורשת טיפול באנטיביוטיקה, ע"מ לחסל את החיידק ולמנוע תופעות גופניות מאוחרות הקשורות לזיהום. במקרה וחושד הרופא במחלה זו, תינתן בד"כ אנטיביוטיקה תוך כדי לקיחת משטח לתרבית מהגרון כדי לזהות את קיומו של החיידק.

בכל שאר המקרים, אין צורך לטפל באנטיביוטיקה. כבכל דבר, לעיתים אין המצב ברור דיו וישנו מקום רב לשיקול הדעת של הרופא.
 
 האם ישנו חיסון כנגד ה"ווירוס"?  

שני חיסונים חשובים בהקשר לזיהומים וויראליים של דרכי הנשימה: 

החיסון כנגד וירוס השפעת -  השפעת מופיעה כמגיפה עונתית כל חורף, ועוברת סביב העולם ממזרח למערב. כל שנה יש צורך לחסן מפני זן חדש של שפעת האפייני לאותה שנה. כיום המלצות לחיסון כוללות ילדים בעלי סיכון גבוה לחלות במחלה קשה, כגון ילדים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות, חסר חיסוני ועוד. לאחרונה יצאו מחקרים המראים שגם ילדים מתחת לגיל שנתיים חשופים לתחלואה קשה יחסית מווירוס השפעת, וייתכן שכדאי לחסן גם אותם. את החיסון ניתן להשיג דרך קופות החולים.

החיסון כנגד וירוס ה- RSV, הגורם לברונכיוליטיס -  כאמור, פגים קטנים עם מהלך נשימתי מורכב בפגיה חשופים למחלת ריאות קשה יותר ביחס לכלל האוכלוסיה. ניתן לחסן פגים אלו בחדשי החורף ע"י חיסון סביל הניתן לאורך חדשי החורף למשך שנה או שנתיים - בהתאם למצבם. החיסון ניתן כיום רק במסגרת הפגיות בארץ או במסגרת מרפאות ההמשך לפגים, בהתאם לקריטיריונים ספציפיים לחומרת מחלת הפג.   

© כל הזכויות שמורות למחבר. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי, לשנות, לעבד, ליצור יצירות נגזרות, למכור או להשכיר כל חלק מן הנ"ל, בין על ידך ובין באמצעות או בשיתוף צד שלישי, בכל דרך או אמצעי בלא קבלת הסכמה בכתב ומראש מהמחבר.