יער שוויצרי?
פסגות מושלגות אין ביער שווייץ, וגם לא שעונים או עצי שוקולד. היער נקרא כך על שם ידידי קק"ל בשוויץ שתרמו את הכסף לנטיעתו ולפיתוחו.
הדרך אל היער מתפתלת במעלה ההר ומספקת הצצות נפלאות אל הנוף שנותר מאחור. היער נטוע בחלקו על מדרון – כתם ירוק המשתרע מפוריה ועד טבריה ומעניק המון פינות של שלוות נפש אמיתית. אפשר לעקוב אחר המסלול המוצע על השלט שבכניסה ליער, ואפשר ללכת לגלות פינות קסומות.
כנרת המושבה מעבדה חברתית
מהיער, אליו מגיע כביש הנשלף ישירות מטבריה, (ואפשר גם להגיע מכיוון דרום), יורדים לגדות האגם, אל כביש מספר 90. מכאן מדרימים לכיוון המושבה כנרת. במושבה זו, שהיתה מעין מעבדה חברתית חדשנית, נולדו בתחילת המאה שעברה כמה מהרעיונות והמוסדות החשובים ביותר: מושב העובדים הראשון (נהלל), הקיבוץ הראשון (עין חרוד) וארגונים כגון ה"הגנה", קופת חולים, המשביר המרכזי, ועוד.
פינוק על הדרך: "עוגתה" בקיבוץ כנרת היא מסעדה חלבית קטנה, נעימה ואינטימית המעוצבת בקפידה (04-6759687). נסו גם את "תמר בכפר" בכנרת המושבה - מרכז מבקרים וחנות למוצרי התמר, תבלינים ומעדנים (04-6709954).
במרחב השקט והמטופח של בית הקברות של כנרת, ליד האגם, יש חיוּת אדירה. אולי בזכות העובדה שלכאן נאספו חולמים רבים, אופטימיים שפעלו כנגד כל הסיכויים: ברל כצנלסון, משה הס, דב בורוכוב, נחמן סירקין, וכמובן, רחל המשוררת, שכתבה על הכנרת באהבה כמעט רומנטית. גם נעמי שמר קבורה כאן, ליד עצים עתיקים ופינות חבויות למחצה.
מכאן עוברים לגדתו המערבית של כביש 90 וממשיכים דרומה. מטעי תמרים בצד הדרך המובילה לבריכות דגים. בהמשך הדרך - גל אבנים מוזר שמאחוריו מיתוס מקומי בשם "קבר בובה": אנדרטה לכבודה של הפרידה "בובה", שבשנות העשרים והשלושים קמה בכל בוקר לעבודתה, והיתה לחביבת החלוצים. זה המקום למנוחה נכונה או אפילו לפיקניק מושקע ושלו בין העצים ובריכות המים הגדולות.
בית המשאבה
שביל ישראל (בסימון כחול-לבן-כתום) יוביל גם ל"בית המוטור" – בית משאבה שהוקם בשנת 1910 לידו ניטעו אקליפטוסים כדי לייבש את הביצה שהקיפה אותו. לקינוח יורדים לאתר "ירדנית" - אתר טבילה שהוקם עבור צליינים נוצרים. אפשר לחזור באותה הדרך ולגלות נופים שפספסתם, או לשוב עם שביל המסומן בכחול (הצטיידו במפה רלוונטית).
פינוק על הדרך: מתחם "רוב רוי" מספק, גם בחורף, חווית שיט רגועה על הירדן הדרומי באמצעות קאנו אינדיאני (לא קיאק, אלא חתירה בדרך ללא מוצא, שממנה חותרים חזרה לנקודת ההתחלה). השיט מתאים גם לפעוטות (www.robroy.co.il). פינוק נוסף מגיע בדמות "תמרים פלוס" - חנות התמרים הגדולה בישראל. יש פה גם מבחר רטבים וממרחים המבוססים על התמר וכן מוצרים מתנובת האזור: שמני זית, חליטות בריאות ויינות ארץ-ישראליים (04-6759678).
דגניה: רעיונות מתקדמים
חוזרים לרכב ומדרימים אל דגניה. חלוצים רבים, בעיקר בני העליות השנייה והשלישית, ראו בדגניה אבן שואבת לרעיונות רבים: חינוך משותף, מעמד האישה בקבוצה, עקרון שוויון ההזדמנויות ושאר מחשבות מתקדמות. אפילו א.ד. גורדון – פעיל ציוני כריזמטי - הצטרף לחברים, בשנת 1919.
כשתצעדו לצד המבנים הישנים המייצגים את רוח התקופה החלוצית, תוכלו לנסות לדמיין כיצד הכל פעם כאן בקצב אחר לפני כמאה שנים. על הדרך תיתקלו בברוש קשיש – מעין חרוט ירוק המתנשא אל-על, כזה שכבר ראה דבר או שניים בחייו הארוכים –זהו "עץ המדינה", שניטע עוד בשנת 1948, לכבוד המדינה שבדרך.
פינוק על הדרך: "חצר ראשונים" בדגניה א' היא משלבת סיור מודרך (בתיאום) לצד תחושה שהנה, חזרתם פתאום מאה שנים לאחור. אפילו בית הקפה הצמוד – "קפה ראשונים", גדוש באווירה חלוצית, עם כל העזרים הנכונים.
בדגניה ב', בבית אבן עתיק פועלת היום "גליתא" – חוות שוקולד שמציעה סדנאות לכל המשפחה (04-6755608).
גשר הישנה
ממשיכים דרומה על כביש 90 ועוזבים את הכנרת. מומלץ לעצור לסעודה הגונה במסעדת "צל תמר" בקיבוץ אשדות יעקב איחוד. זהו מתחם קולינרי פסטורלי המאכלס גן טרופי עשיר ונחל קטן החוצה אותו (04-6756688).
גשר הישנה
היעד הבא הוא גשר הישנה. כאן פועל אחד ממיצגי המולטימדיה המשוכללים ביותר באיזור. "חווית נהריים". צלילים, אורות, צבעים, זרימת מים וסכרים – כל אלו פועלים על כל החושים כדי לספר את סיפור המקום. כיום, "חווית נהריים" היא בעצם דגם עוצר נשימה של מפעל החשמל ההוא, עם המון אפקטים שילדים – וגם מבוגרים – יאהבו/
מחוץ לחלל זה, ישנה תצפית פנורמית מרחיבת אופקים לעבר ירדן (המדינה) ונהריים עצמה. גם רמזים עבים לרכבת העמק המיתולוגית תמצאו במתחם, שכל כולו מורשת רבת-רבדים, שמספרת סיפור היסטורי מרתק על נאמנות, ואחוות לוחמים, על עבודה קשה וחזונות שמתגשמים.
פינוק על הדרך: במתחם פועלת מזה חמש שנים מסעדת "רוטנברג" המצוינת (04-6752237).
