הפרעות קשב אצל ילדים - תהליך הטיפול

הפרעות קשב אצל ילדים - ADHD. הבנה, ליווי וסבלנות, הם הבסיס להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים כאחד. הפסיכולוגית ריקי מרקביץ יעקבס, מומחית להפרעת קשב וריכוז, מעניקה טיפים יעילים להתמודדות עם קשיי התארגנות, דחיינות, וקשיים נוספים הנפוצים אצל ילדים עם הפרעות קשב

ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז הוא ילד שיש לו מהפכה בתוך הראש. לא סתם נראה לכם שהכל סביבו מתנהל במהפכה. הילד פשוט מתקשה להשתלט על הכאוס מתחולל בתוכו ולייצר סדר בסביבתו. אצל ילד המתמודד עם הפרעת קשב, יש פער בין המחשבות, ההתנהגות, הרגשות, לבין התוצאות, מה שבאמת קורה בפועל. יש אצלו פער בין מה שרצוי לבין מה שמצוי באופן שמאוד מתסכל אותו וגם את הסובבים אותו.

כהורים לילדים עם הפרעת קשב, חשוב שתבינו שהילדים מתמודדים עם חווית חיים אחרת לגמרי מזו של ילדים ללא הפרעת קשב. שוני זה בא לידי ביטוי בכל אחד מתחומי החיים: בלימודים, בחיי החברה, בדפוסי השינה, בדפוסי האכילה, ועוד.

כשמצליחים להכיר בשוני הזה ומפסיקים להתבייש בו, אפשר להתמודד עם ההפרעה ולנהל אותה, במקום שהיא תנהל את חייהם של הילדים.

טיפול רגשי לילדים הסובלים מהפרעת קשב, מתמקד בשלושה יסודות:
1. הבנה - חשוב להכיר בהפרעת הקשב ולהבין אותה. להבין שהיא מלווה את הילדים והמשפחה בכל תחומי החיים ולהיפרד מהבושה ומהאשמה למצב. כאשר יש הבנה, אפשר להתחיל לעבוד על צמצום הפערים לעבוד על צמצום הפער בין מה שצריך לבין מה שיש.

2. ליווי - אחד הדברים הבולטים אצל ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב הוא הקושי להתארגן. הם מתקשים לנהל את הזמן, להתמודד עם מטלות שונות בבית הספר, בבית ובכל מקום אחר. מה שלילדים רגילים נראה פשוט וקל להם נראה קשה ומורכב. כאן בדיוק נכנס לתמונה הליווי. חשוב מאוד שאיש מקצוע ילווה את הילדים ואתכם, יעזור לילדים להתארגן, ייתן להם כלים, יסייע להם להתמקד וידריך גם אתכם.

3. סבלנות - מאפיין בולט של ילדים עם הפרעת קשב, בעלי מרכיב ה-H (בהתייחס ל-Hyperactive), היא אותה נטייה לפעול מדחפים, בצורה תזזיתית והיפראקטיבית. אותו איש מקצוע שילווה אותם, יעזור להם גם לווסת את הדחפים וההיפראקטיביות בצורה נבונה ויכוון אותם בחזרה אל המטרה בסבלנות.

האם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם עצלנים?
ממש לא. דחיינות היא תופעה מאוד נפוצה אצל ילדים עם הפרעת קשב. למרות מה שההורים והסביבה נוהגים פעמים רבות לחשוב - דחיינות לא בהכרח נובעת מעצלנות או מרצון להרגיז.

לילד עם הפרעת קשב וריכוז קשה  מאוד להתחיל משימה, בוודאי שיותר מאשר לילד שאינו מתמודד עם ההפרעה. מבחינת ילדים עם הפרעת קשב, שלב ההנעה לפעולה הוא שלב מורכב ומסובך, גם אם מדובר במשימה פשוטה. ביצוע משימות קלות, שלנו נראות פשוטות מאוד, דורש מאמץ מאוד גדול מילדים עם הפרעת קשב.

איך תעזרו לילדים להתמודד עם משימות?

בשלב הזה ההורים צריכים פשוט לסייע לילדים להתמודד, לתת להם תמיכה, עידוד וכלים:
הניעו את הילדים לפעולה על ידי ביצוע פעולה אחרת, כזו שתעניין אותם. לדוגמה: אם ביקשתם מהילד לסדר את החדר והוא לא סידר, אתם יכולים לבצע את הפעולה איתו, אבל נסו לעשות זאת בדרך שתהיה מעניינת עבורו. אפשר להציע לו לבצע תחרות, לראות מי הראשון שיסדר את המיטה שלו בספירה עד 20.
חשוב לא לבצע עבור הילדים את הפעולה. הרעיון הוא לבצע אותה ביחד איתם, כשאתם מעודדים, מלווים אותם והופכים את המשימה ליותר מעניינת.

איך תעזרו לילדים להתארגן ללמידה טוב יותר?
לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, קשה להתמודד עם משימות שלילדים אחרים ובמיוחד להורים, נראות בסיסיות.
• הם מתקשים לארגן את התיק לבית הספר וגם את חומר הלימוד.
• לארגן את חומר הלימוד למבחן.
• הם מאבדים סיכומים, דפים.
• וכמובן מתקשים עם תהליך הלמידה עצמו (מאבדים ריכוז מהר, לא מוצאים את מה שהם צריכים לדעת, ועוד).

חשוב להבין שהילדים חווים קושי אמיתי, הנובע מכך שמוחו מחווט אחרת מבחינה נוירולוגית. אז זכרו תמיד להכיל אותם, לעזור להם, לתת להם כלים ולהקפיד לסייע להם להתארגן.

דרך יעילה, היא לקחת המשימה גדולה שהילדים לא מצליחים לבצע ולפרק אותה למספר משימות קלות וקטנות, כדי שיהיה להם קל להתמודד עמן. לדוגמה:
• הציעו לילדים לבקש מחבר שישלח להם את החומר למבחן.
• לאחר שיקבלו את החומר, תבקשו מהם לרכז אותו במקום אחד מסודר (קלסר/ניילונית/, מגירה - העיקר שלא יאבדו אותו ויידעו היכן למצוא אותו).
• חשוב לתת להם חיזוק חיובי לאחר כל פעולה שהם מבצעים ומסיימים אותה במלואה. כך הם יחושו טוב עם עצמם ויראו בכל פעולה הצלחה.

איך מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז בבית הספר בגילאים צעירים?
ילדים בעלי הפרעות קשב בכתות א-ב', מצויים עדיין בתהליך הסתגלות למערכת. לכן בשנים הללו פחות מקובל לשלוח אותם לבצע אבחונים למיניהם. במקרים רבים גם פחות מומלץ, מאחר ואותם הקשיים של הקשב יקשו עליהם לבצע את האבחון במלוא הפוטנציאל (לדוגמה: הם יתקשו למלא את המשימות וגם כשימלאו אותן יעשו זאת כלאחר יד). האופן שבו הם חווים את האבחון (אפילו עם גורם פסיכולוגי רגשי) עלול להיות לא מיטיב.

בשנתיים הללו, הדגש יהיה לעזור לצוות הבית ספרי לסייע לילד/ה בעלי הפרעת הקשב בהסתגלות ובהתארגנות. הדרך לעשות זאת היא על ידי מתן הנחיות למחנכי הכיתות, ללמד אותם איך להתמודד עם הילדים בעלי הפרעת הקשב אד הוק במצב "אונליין" ובהמשך במצב "אופליין".

מצב "אונליין" מתייחס להתמודדות במהלך סיטואציה קונפליקטואלית עם הילד. מצב "אופליין" מתייחס להמשך ההתמודדות עם הילד, כאשר "הרוחות שקטו". לדוגמה: בשיחות אישיות פרטניות ואף קצרות ביותר, של אותם המחנכים עם אותם הילדים. העבודה המתמשכת ב"אונליין" וב"אופליין" כעבודה המשכית ורציפה - מטרתה ליצור אצל הילדים חוויה של גורם חינוכי 'טוב דיו' (מונח השאול מהמונח של וויניקוט 'אם טובה דיה'). משמע - חוויה של החזקה והכלה בדרך של נראות, אכפתיות, שייכות, תמיכה ואף סמכות.

החל מכיתה ג', יש קפיצה משמעותית בהתפתחות הלימודית (קוגניטיבית), רגשית וחברתית של הילדים. לעיתים קרובות הורים רבים ו/או גורמים חינוכיים שהצליחו עד אז "להסתדר" עם הקשיים של הילדים בעלי הפרעת הקשב - בכיתה ג' כבר אינם צולחים משימה זו לבדם. לכן הם פונים לקבלת סיוע בטיפול רגשי ו/או ביצוע אבחון דידקטי לאיתור קשיים.

לאבחון בשלב זה, בפן הלימודי, קוראים אבחון דידקטי (בשונה מאבחון פסיכודידקטי, המתייחס גם לפן הרגשי. אבחון המומלץ במקרים בהם הדבר נדרש ו/או מומלץ לביצוע בכיתה ז', מאחר שרק המלצות של אבחון פסיכודידקטי תקפות גם להקלות בבגרויות ולזמן מוגבל של שנים). האבחון הדידקטי עוזר לאתר, ברזולוציה מדויקת יותר, את אופי הקשיים של הילד בעל הפרעת הקשב ובהתאם לספק את העזרה ההולמת. פעמים רבות יומלץ על קבלת הוראה מתקנת, שמשמעה לימוד אסטרטגיות למידה מוכוונות לקשיים אלו.

חשוב לציין, כי גם ילדים מחוננים ו/או בעלי ציונים גבוהים, יכולים לקבל המלצה לבצע לאבחונים כאלה ו/או לקבל סיוע וטיפול. כך קורה מכיוון והקשיים של הקשב מביאים לחוסר מיצוי הפוטנציאל שלהם, הגורם לפער בין המצוי לרצוי (גם בנפשו של הילד). פער שבאופן על מצטבר משפיע על הפן הרגשי ולעיתים גם כפועל יוצא על הפן ההתנהגותי של הילד.
אם נסכם בצמד מילים את העבודה המשמעותית, היעילה והאפקטיבית של הצוות החינוכי עם ילדים בעלי הפרעת הקשב - מדובר בעבודה מערכתית - וכשמה כן היא: עבודה הכוללת את העבודה של שלושת הצירים המרכזיים במשולש- הורים-מורים-ילד. מדובר ביצירת שפה משותפת בין שלושת הגורמים ותוכנית עבודה אחת.

הגורם הטיפולי בא לעזור בחיבור בין שלושת הגורמים ומסייע למקד את גזירת המטרות והפיכתם ליעדים קטנים יותר. כאמור, מטעם בית הספר מעורבים בתהליך היועצת, המנהלת והמחנכ/ת, כאשר המטפל הוא זה שמחזיק את התוכנית ועוקב אחריה. במידת הצורך ובהתאם לקשיים העולים עבור כל ילד (שהרי כל ילד הוא עולם ומלואו), מחליטים אם על העזרה הפרטנית- לימודית, הטיפול הרגשי במסגרת בי"ס ובמקרים מסוימים על סיוע מיוחד (כמו סייעת צמודה במסגרת החינוכית - בסבסוד בית הספר).

דברים נוספים הנכללים במסגרת העבודה המערכתית בבית הספר היסודי:
• הנחיות למחנכים מטעם המטפל - עבודת המחנכים קשה מלכתחילה. זה לא פשוט ללמד כיתה של 30 תלמידים, אז כמובן שקשה לתת תשומת לב מיוחדת לילד או ילדה הזקוקים לה. במסגרת ההנחיות למחנכים, הם מקבלים טיפים העוזרים להם להבין טוב יותר את הילד או הילדה. בין הדברים שהם לומדים: איך לנהל איתם שיח ברור, לעבוד איתם באופן יעיל (לדוגמה, טבלת חיזוקים להתנהגות טובה, סימן משותף שלכם או מילה משותפת שהחלטתם עליה כאשר ילד זקוק להתאווררות וכדומה), איך להציב גבולות ולהתמודד עם קונפליקטים (רעיונות טובים לקוחים גם מגישת ה'סמכות החדשה' של פרופסור עומר). חשוב מאוד שהמורה יבין וידע שהוא לא לבד ושהוא יקבל תמיכה מערכתית לכל אורך הדרך.

• פערים לימודיים - ילדים עם הפרעת קשב וריכוז יכולים להיעזר בעבודה פרטנית עם המורים בבית הספר. לעיתים, יהיה עליהם לבצע השלמות בבית בעזרתם של ההורים.

• איך מקבלים הקלות? ניתן לבצע אבחון דידקטי כבר מכיתה א' עם זאת מומלץ לבצעו החל מכיתה ג'. מטרתו של האבחון תחילה לאתר את אופי הקשים הלימודיים (כגון, בתחום הקשב, השיום, השליפה, יתכן שמדובר בלקויות למידה ועוד) ובהתאם ליישם את ההמלצות שיינתנו באבחון כגון זמן נוסף במבחנים, הקראה או כל סיוע אחר שהוא יכול לקבל במסגרת בית הספר.

נכתב ע"י צוות אתר Experts – ייעוץ פסיכולוגי אונליין, בשיתוף עם ריקי מרקביץ יעקבס, פסיכולוגית קלינית מומחית