אחרי תקופה ארוכה של התמודדות בה האמון והאמונה התקטנו למדדים נמוכים ההיריון הנכסף והיקר הגיע!!! זה בד
איילת (בדוי) - האחות התקשרה לבשר לי "מזל טוב קבלנו את תוצאות בדיקת הדם - בשעה טובה אתם בהריון", איזה רגע מאושר זה היה. אני זוכרת את הרגע הזה כאילו זה היה אתמול. לא הייתה מאושרת ממני. מרוב התרגשות ובכי לא הצלחתי לחייג לבעלי ולספר לו.
זה היה בעבודה אני זוכרת, המשכתי לשבת, לא הבנתי מה קורה, לא האמנתי למשמע אוזניי. כל כך הרבה זמן אני מחכה לבשורות הללו וכעת כשזה סוף סוף הגיע לא ידעתי איך להגיב. וואו, אני בהריון!
כמה פחדים הציפו אותי בחודשים האחרונים: פחדתי שלעולם לא אצליח להרות ושהזוגיות שלי תתמוטט. התחלתי לחלום חלומות מפחידים. היום אני יודעת שזה שיקף את הפחדים שלי באותה תקופה.
היום אני כבר בשבועות מתקדמים של ההריון וממש לא מזמן התחילו פחדים מסוג אחר: פחדים שקשורים בפחד לאבד את העובר, לאבד את ההריון היקר מכל. חששתי שאני לא אוכלת מספיק, לא שותה, ושבגללי ייגרם נזק לעובר.
אני חיה בפחד מתמשך, פוחדת לעשות תנועות שאצטער עליהן, ופעילות ספורטיבית מזמן מחוץ לתחום. כל דבר קטן מקפיץ אותי, והרופא שלי כבר לא יכול לראות אותי; אחת לשבוע אני מתעקשת לבצע בדיקות ואולטרסאונד ולוודא שהכול בסדר. וכשהעובר כמה שעות לא זז, אני היסטרית!
אך למרות כל הפחדים והחששות מהתפתחות ההריון והלידה, אין מאושרת ממני, סבלתי הרבה וזה היה שווה הכול!
רני (שם בדוי) - תחילת תהליך המחשבה על כניסה להריון היה בגיל 32. תהליך זה לקח לי כשנתיים, במהלכם שקלתי ובדקתי מהי הדרך המתאימה לי ביותר, שותף מלא, שותף פסיבי, בנק הזרע ובמהלכם גם התמודדתי עם השאלות הרבות והפחדים שעלו בנוגע להורות מחוץ למסגרת משפחתית "נורמטיבית". לבסוף בחרתי בהורות יחידנית באמצעות תורם אנונימי מבנק הזרע.
בגיל 34 התחלתי בתהליך עצמו שכלל רישום לבנק הזרע בתל השומר (5 חודשים המתנה בתור), בדיקות דם, גנטיקה וכדומה. חשוב גם לציין ,שלאורך השנים, עד לסיום השלב הזה, בחרתי לא לשתף אף אחד בהחלטתי, מתוך רצון לברר לעצמי בעצמי מהם רצונותי וצרכי, ולא להיות מושפעת מדעותיהם ומרגשותיהם של אחרים.
במאי 2009 סיפרתי להורי ולכמה חברים קרובים על המתרחש וביוני 2009 עברתי את הטיפול הראשון.
דניאל (שם בדוי) - לאחר כמעט שלוש שנים של נסיונות כולל ארבע הזרעות ושתי הפריות נכנסתי להריון בהפרייה השלישית – יש לי תאומים!!
האם זהו הריונך הראשון? השני? יותר.. ,האם זהו הריון IVF או IUI ?
- איילת - בשעה טובה הריון ראשון, לאחר שלוש וחצי שנים (מתוכם כשנתיים ניסינו טבעי עם הפסקות) להריון הנוכחי נכנסתי בהזרעה החמישית (הזרעה שלישית עברתי גרידה - לא היה דופק)
- רני - אני כרגע במהלכו של ההריון הראשון שלי (טפו טפו טפו) ומתכננת בעתיד להרות בשנית. סה"כ עברתי במשך שנתיים 8 טיפולי IUI ו-3 טיפולי IVF כאשר רק בטיפול IVF האחרון נקלטתי (לא היו הריונות כימיים או הריונות שהסתיימו בהפלה)
- דניאל- הריון ראשון, בטיפולIVF שלישי נקלטתי.
האם טופלת ברפואה משלימה במקביל לטיפולים?
- איילת - בהחלט! טופלתי ברפלקסולוגיה והילינג – אני עדיין מטופלת גם בהריון. לא יכולה בלי זה. הטיפול מקל עליי מאוד מבחינת הצרבות והפחדים בהריון.
- רני - אני אישית מאמינה גדולה בטיפולים משלימים ואף עברתי פעמיים סדרות של טיפולי דיקור סיני לחיזוק הגוף, פעם אחת לאחר תאונת דרכים לחיזוק הגוף ופעם שניה לפתרון בעיה רפואית שהיתה לי. שני מחזורי הטיפול היו מוצלחים ביותר בתוצאותיהם אולם היו לי קשים מאוד פיסית ונפשית במהלך הטיפול עצמו. מכיוון שאני סובלת משחלות פוליציסטיות ופחדתי מסיבוכים מיותרים. בחרתי לא לשלב דיקור סיני בטיפולי הפוריות. לעומת זאת עשיתי לי מנהג קבוע לפני כל תחילת מחזור טיפול - לקבל עיסוי' מקצועי או טיפול שיאצו - גם על מנת להתפנק וגם על מנת להכין את הגוף למאמץ הפיסי והנפשי. את העיסוי שלפני טיפול ה IVF ממנו נכנסתי להריון עשתה לי אישה שאת כל שלושת ילדיה ילדה לאחר טיפולי פוריות.
- דניאל- ניסיתי דיקור ולא התחברתי, אני אדם מאוד לחוץ והרופא שלי שגם מטפל ברפואה משלימה המליץ לנסות דמיון מודרך בשילוב עם נטורופתיה כי יש לי גם בעיית משקל, לדמיון מודרך מאוד התחברתי זה הרגיע אותי המון בתקופת הטיפולים ודרך הטיפול בתזונה גם ירדתי קצת במשקל.
את מי שיתפת כשנודע לך שאת בהריון
- איילת- בעלי והמטפלת שלי ברפלקסולוגיה. לא סיפרתי לאף אחד מלבדם אני מאמינה בעין הרע
- רני- ראשונים, מייד עם קבלת תוצאות בדיקות הדם סיפרתי לאמא ואבא ובהמשך גם לכל המשפחה הקרובה והחברים והחברות שידעו על הטיפולים ותמיד התעניינו במה שקורה. אני לא מאלו שמאמינים בלשמור בסוד 12 שבועות...
- דניאל- בעלי היה נוכח איתי כשהתבשרתי על ההריון ושנינו יחד סיפרנו להורים שלו ושלי.
האם יש לך חששות/פחדים מסוימים בהריון הנוכחי
- איילת- המון!! אני היסטרית, מפחדת מכל דבר, פוחדת לזוז, לא עושה ספורט מהפחד- וזה חסר לי מאוד.
- רני- חששות ופחדים במהלך תקופת הריון הם דבר נורמאלי בהחלט אבל אני חיה באמונה שברגע זה הכל טוב ותקין ולכן חשוב לשמור על חיוך גדול על השפתיים ובטח ובטח חיוך ענק בלב ורק אם וכאשר מתגלה בעיה צריך וכדאי להשקיע אנרגיה כדי להתמודד ולפתור אותה.
לפני ההריון חששתי שיהיה לי קשה להתמודד עם בעיות פיסיות כגון טחורים ופיפי בלתי פוסק אבל התברר לי שזה לא כל כך נורא והכדורים של היום הם הרבה פחות אגרסיביים ממה שחשבתי. - דניאל- עד שהילדים שלי (יש לי בן ובת תאומים) לא יוולדו אני לא אהיה רגועה, עברתי כל כך הרבה סבל בשביל להגיע לרגע הזה אני מבועתת מהמחשבה שמשהו רע יקרה להם חלילה, יש לי חלומות נוראיים על הלידה שמשהו יסתבך חלילה וכל האמונות הטפלות של הדודות מסביב מטריפות ומפחידות, אני מנסה לא להקשיב לרוב מצליחה אבל עדיין קיים בי חלק שמאמין להן.
מה הכי חשוב לך בבחירת הרופא המטפל?
- איילת- שיגלה סבלנות כלפיי, אני לא אדם קל אני מודעת לכך אבל חשוב לי שיקשיב לי עד הסוף שיבין את צורכיי ושישלוט במידע הרופאי שלי
- רני- בחירת הרופא המטפל היא בהחלט החלטה לא פשוטה. כמבוטחת קופת חולים מסויימת היתה לי את הזכות לבחור בין מספר רופאים מצויינים ואני בחרתי. אני חושבת שהכי חשוב היה לי במהלך הטיפולים שהרופא יהיה רהוט בהסבריו ויהיה מוכן לחזור עליהם שנית כי תמיד היה לי קשה להתמודד עם שטף המידע בכל פגישת פרוטוקול. דבר נוסף שהיה בעיניי חשוב מאוד היה שהרופא יתייחס לפאן הרגשי הספציפי שלי במהלך הטיפול ויהיה מוכן לשנות או להגמיש קצת את דעתו על מנת לאפשר לי להרגיש נוח עם הטיפול.
בטיפול ה IVF האחרון שלי, ביקשתי מהרופא לרשום לי כחלק מהפרוטוקול טבליות מיקרופירין 75 (סוג של מדלל דם) כי האמנתי שזה יעזור לי להיקלט. הרופא הדגיש בפני כי לדעתו המקצועתי זהו רק פלסיבו (תרופת דמה) וכי זה לא יעזור אבל היה מוכן ללכת לקראתי. - דניאל- עברתי כמה רופאים עד שהגעתי לרופא שלי, אומנם צריך לנסוע אליו (חצי שעה) הוא לא מקבל באזור מגוריי אבל לא אכפת לי. בשביל רופא טוב אני מוכנה לנסוע עד הקצה השני של העולם, הוא רגיש אליי מאוד, מבין אותי, שואל לשלומי בכל פעם שאני מגיעה (בעלי אפילו קצת מקנא..) יחס אישי אין מה להגיד וכמובן מקצועיות.
מהמקום שאת נמצאת בו היום - מה היית אומרת על ההתמודדות שלך עם המצב? איך הרגשת שם ? מי היית שם?
- איילת - אני גאה בעצמי שהחלטתי לא להיות לבד, להיות מוקפת תמיד באנשים ולשתף, לא הייתי אני תקופה מאוד ארוכה. הפחדים אומנם עדיין מציפים אותי אך אני דואגת לטפל בעצמי . הרפלקסולוגיה עוזרת לי המון גם פיזית וגם נפשית.
- רני - רק אחרי שנכנסתי להריון הבנתי תחת איזה לחץ נפשי אדיר הייתי נתונה. במהלך הטיפולים הייתי כל כך רגועה וקולית, אפילו בזמן זריקות ההורמונים, בקושי בכיתי אפילו כאשר תוצאות הבטא השליליות הגיעו וניחמתי את עצמי שזה חלק מהתהליך ושהכל יהיה בסדר. אם מישהו מהסביבה הקרובה שלי היה אומר לי שאני לא כמו תמיד פשוט לא הייתי מבינה על מה מדובר, לא הבעתי התעניינות בקבוצות תמיכה לנשים בטיפולים ובכלל הרגשתי שהכל די קטן עלי. היום אני מבינה שהייתי קצת בהדחקה ויכולתי להקל על עצמי המון אם הייתי יותר פתוחה לעזרה מסביבה שמתמודדת עם אותם הדברים שאני חווה.
- דניאל- אני יותר מבינה, סבלנית, פחות בוכה – בהתחלה כשניסינו להרות הייתי חזקה , החזקתי את בעלי על הכתפיים, עם הזמן התחלתי להישבר כבר לא היה לי כוח להחזיק את עצמי, איבדתי את האמונה בעצמי, מזלי שבעלי תמך בי ובעזרת התמיכה שקבלתי ממנו ומהקבוצה שהשתתפתי בה וכמובן מהטיפולים בדמיון מודרך שעברתי חזרתי לעצמי ולשפיות שלי.
יש נשים רבות שמתמודדות עם מצב זה , איזה טיפ את נותנת להן כדי לעבור את התקופה אחרת ?
- איילת - אל תעברו את התקופה הזו לבדכן! תמצאו מישהו שיעבור איתכן את התקופה הלא פשוטה הזו ביחד, תטפלו בעצמכן, ותשתפו המון!
- רני - הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לאישה שעוברת טיפולי פוריות הוא - תהיי אנוכית !!!
- אם בא לך להישען בכל כובד המשקל על בן הזוג/חברה/\משפחה - תרגישי בנוח לעשות את זה. אם מתאים לך לעדכן את סביבתך מתי את מזריקה, מה התופעות, כמה את עצבנית, שאת מתרגשת לקראת הטיפול אבל לא בא לך לעדכן אם הוא הצליח או לא - תגידי להם שתודיע להם כשתוכלי, בניגוד אליך, להם יש מספיק אנרגיה להתמודד עם ההמתנה ואי הידיעה.
אם בא לך להיות עצובה ובלחץ - אז אחלה - בכל מקרה את לא ממש יכולה לשלוט בזה. אז לדעתי עדיף לתת לזה ביטוי ולא להדחיק.
אם יש משהו שאת צריכה לשמוע או לא צריכה לשמוע - ידעי את האנשים סביבך. אין לאף אחד בעיה שיסריטו לו בדיוק מה להגיד לפני או אחרי טיפול, לפעמים זה אפילו יותר קל. בקיצור - תהיי אנוכית ואת וכל סביבתך תרוויח מהמצב ! - דניאל - קבוצת תמיכה, פתיחות, שיתוף מילולי עם בן הזוג והמשפחה. מותר לבכות זה מרגיע
תודות רבות לנשים המדהימות והאמיצות שהסכימו לשתף אותנו בדרך שלהן , אנחנו מכאן מאחלות לכן המשך הריון תקין בריא ולידה קלה.
הכותבות אורית הלפגוט ונעמי בן זקן מנהלות פורום מנסים להרות –תמיכה בפורטל דולה
אורית הלפגוט - מלווה ותומכת בנשים המתמודדות עם טיפולי פוריות ותומכת בהריון ולידה , מטפלת מוסמכת ברפואה משלימה- בהתמחות בפריון ולידה. מנהלת גם את פורום הריון לאחר טיפולים בפורטל דולה
נעמי בן זקן - מאמנת אישית, מטפלת ב-NLP. מלווה ותומכת בזוגות/נשים המתמודדים עם טיפולי פוריות
