ברוב המקרים של כאב בקיום יחסי מין מופיע טונוס מוגבר (=כיווץ ייתר) בשרירי רצפת האגן. הטונוס המוגבר יכול להיות תוצאה של הכאב, אך ייתכן גם שהוא הגורם לכאב בכך שהוא מעלה את הלחץ בדפנות הנרתיק ומשחרר חומרים מעוררי כאב. טונוס שרירי מוגבר יכול להופיע בעקבות כל בעיה שעוררה כאב באזור ולהישאר גם לאחר שהבעיה המקורית חלפה.
מכיוון שברוב המקרים לא ידוע מדוע החלה הבעיה, לא ברור האם מדובר בכאב הגורם לטונוס שרירי מוגבר, או שמא טונוס שרירי מוגבר הגורם לכאב. מרכיב חשוב נוסף הנו הפחד המלווה לכאב.
גם כאן לא תמיד ברור האם הפחד, הרתיעה או הסלידה מהמגע או החדירה, מעוררים את הכאב, או ההיפך: הכאב הוא שמעורר את הרגשות השליליים. נשאלת השאלה, האם הכאב הוא סקסואלי או שהסקס כואב. זאת אומרת: האם מדובר בהפרעה בתפקוד מיני בעלת רקע של בעיות בקשר הזוגי, טראומה או תהליכים מחשבתיים ורגשיים הגורמים להתנגדות וכאב, או שמדובר בבעיית כאב ממקור גופני, הגורמת לפגיעה בתפקוד המיני.
התשובה על כך לא תמיד ברורה,שכן כמעט בכל מקרה של כאב בקיום יחסי מין מופיעים שלושת המרכיבים – כאב, רתיעה וטונוס שרירי מוגבר, כאשר האחד מזין את האחרים ונוצר מעגל המשמר ומגביר את עצמו. בחלק מהמקרים שבהם מופיע כאב בקיום יחסי מין ניתן להצביע על גורם רפואי ברור – מחלת עור, דלקת או זיהום, את אלו כמובן חשוב לאבחן ולטפל בהתאם.
מקרים שבהם לא ניתן להצביע על בעיה רפואית ברורה נהוג להגדיר במונחים הבאים –
Vulvodynia– וולוודיניה
Vulva – פירושו פות, dynia – פירושו כאב. במצב זה, מסיבה כלשהי יש כאב בפות, ללא שום ממצא רפואי ברור.
Vaginismus– ווגיניזמוס
טונוס מוגבר בשרירי רצפת האגן אשר מפריע בקיום יחסי מין. ההגדרה כפי שהיא מופיעה בספר ההגדרות של הפסיכולוגיה (IV-DSM1994) מעוררת הרבה מחלוקת ומתעוררות טענות שההגדרה אינה מתארת במדויק את הבעיה. על פי ההגדרה אין כלל התייחסות לכאב, אם כי ברוב המקרים של ווגיניזמוס מופיע גם כאב בכל ניסיון של מגע או חדירה לפתח הנרתיק (Wijma B. 2000).
בנוסף, בניגוד למה שמתארת ההגדרה, במקרים רבים של ווגיניזמוס אין כלל טונוס מוגבר בשרירי רצפת האגן והחדירה לא מתאפשרת בגלל תגובת רתיעה כללית וסגירת רגליים.
נשים הסובלות מווגיניזמוס יימנעו, במידה זו או אחרת, מניסיונות של חדירה או מגע בפתח הנרתיק, כולל שימוש בטמפונים, בדיקה אצל רופא נשים וכמובן קיום יחסי מין, כאשר ההימנעות יכולה להתרחב לכדי הימנעות מכל קשר אינטימי זוגי.
Vestibulitis– ווסטיבוליטיס
כאב מקומי המופיע בפתח הנרתיק ומתעורר בעקבות מגע או לחץ. ניתן להפיק את הכאב במגע מקומי קל ולכן הוא יכול להופיע בכל פעולה הכרוכה במגע בפתח הנרתיק, כגון הכנסת טמפון, בדיקה ווגינלית, לבישת בגד הדוק או רכיבה על אופניים, וכמובן – בקיום יחסי מין. ברוב המקרים המגבלה העיקרית היא הכאב המופיע בקיום יחסי מין. אופי הכאב הוא לרוב – צריבה, שריפה והוא יכול להמשך שעות וימים מרגע שהתעורר.
חשוב להבין שההגדרות אינן מספקות הסבר לבעיה ואינן מתארות את הגורם שנשאר לרוב עלום. במציאות קיימת חפיפה רבה בין המצבים השונים והאבחנה לא תמיד מייצגת את הבעיה בפועל.
הריון ולידה
יש המשייכים את הכאב והרתיעה מקיום יחסי מין לפחד להיכנס להריון, אולם אין לכך שום ביסוס עובדתי. מה שכן, הכאב בהחלט משמש מעין "אמצעי מניעה", כאשר הוא גורם להימנעות מקיום יחסי מין. חלק מהתרופות המשמשות לשיכוך הכאב עלולות לגרום למומים לעובר ויש להפסיק ליטול אותן בתקופה של הניסיון להרות, כמובן לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. בתקופת ההריון שליש מהנשים הסובלות מכאב בקיום יחסי מין מדווחות על ירידה בכאב, שליש מהנשים מדווחות על החמרה בכאב והשליש האחר על שום שינוי (Marinoff SC).
את ההחמרה בכאב ניתן לייחס ללחץ על ה-Pudendal nerve, ואת ההקלה בכאב ניתן לייחס לעלייה ברמות ההורמונים אסטרוגן וקורטיזול, הפועלים כנוגדי דלקת. השערות אלו עדיין לא עברו תהליך מחקר מבוסס.
אצל חלק מהנשים הבעיה החלה לאחר הלידה. כאב בפות לאחר לידה ווגינלית מופיע כתוצאה מקרעים ותפרים וכן בעקבות ירידה באסטרוגן בתקופת ההנקה אשר עשויה לגרום ליובש נרתיקי. כאשר הכאב אינו חולף, או מחמיר, לאחר מספר חודשים מומלץ לפנות לטיפול.
הטיפול
טיפול מיטבי בבעיה יהיה טיפול נפשי וגופני משולב. הטיפול הגופני מבוצע ע"י פיזיותרפיסטית בעלת מומחיות בשיקום רצפת האגן והוא עדין, נינוח, הדרגתי ומותאם למצבה הכולל של האישה בכל רגע נתון. בהתאם לאופי הבעיה, על סמך בדיקה מקיפה ובתהליך של שיתוף פעולה מלא עם האישה נבחרת הדרך הטיפולית המיטבית.
הטיפול משלב בין טכניקות הרפיה לבין טכניקות חיזוק ושיפור השליטה והביטחון העצמי, בין טכניקות נשימה לבין שיטות מגע מגוונות הלקוחות הן מתחום הפיזיותרפיה הקלאסית והן מתחום הרפואה המשלימה (עיסוי רקמות עמוק, עיסוי לאברים פנימיים, רפלקסולוגיה, שיאצו, טאי-צ'י, צ'י-קונג, יוגה ועוד). אמצעי עזר כוללים את מכשיר הביופידבק, עזרים לאימון ווגינלי, ושמנים טיפוליים.
הטיפול פונה בעיקר להיבט הגופני של הבעיה אך עוסק כמובן גם בשאלות רגשיות, מחשבתיות, התנהגותיות וזוגיות המתעוררות תוך כדי התהליך. נשים שעברו טיפול בבעיית הכאב בקיום יחסי מין ע"י פיזיותרפיסטית מומחית בתחום מדווחות על שיפור משמעותי הן בכאב ואי הנוחות, הן בתחושות הביטחון העצמי והשליטה והן ברמות החשק, ההנאה והסיפוק המיני (Bergeron S. 2002).
יש לך שאלות בנושא? היכנסי עכשיו לפורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים להתייעצות עם הפיזיותרפיסטית ושאר המומחים של הפורום
