עיצוב בית אידאלי לפי כללי פנג שואי

למרות שכל בית הוא אינדיבידואלי, ישנם כללים בסיסיים בפנג שואי אשר יכולים לעזור בעיצוב הבית מבחינה אנרגטית. זיכרו שפנג שואי לא בא להחליף אדריכל או מעצב פנים טובים.

הכניסה

פנג שואי מתחיל מהכניסה לבית. הכניסה, על פי פנג שואי, משולה לפה בגוף האדם. כפי שדרך הפה נכנס אוכל, ואוכל נותן אנרגיה לחיים, כך דרך הכניסה לבית נכנסת האנרגיה - אנרגית הצ'י. לכן, הכניסה לבית הנה חשובה מאוד, בהתאם לסוג האנרגיה שנכנסת קורים ונקבעים דברים, כמוה אם האנשים שגרים בבית זה יהיו בריאים, שמחים, מצליחים וכולי. הכניסה לבית הנה מקור משמעותי לכניסת אנרגיית צ'י. על הכניסה להיות מזמינה, מוארת ורחבה מספיק. הדלת צריכה להיות רחבה, נקייה, יפה ומסודרת. 

אם הכניסה יפה, היא מושכת אנרגיית Sheng Qi ("הצ'י הטוב" - הצ'י של הלידה, השמחה וההצלחה) ומזמינה אותו. אם הכניסה מוזנחת ולא יפה, היא מזמינה אנרגיית Sha Qi ("הצ'י הרע" - הצ'י של התסכול, המחלות, הכעס). כניסה לא יפה, על פי פנג שואי, הנה כניסה עם זבל (כל מה ש"מחכה" שיזרקו אותו) עם לכלוך, אופניים שמונחים בכניסה ומקשים על המעבר ומהווים חסימה של אנרגיה. גם עציץ בכניסה מפריע למעבר של האנרגיה (אלא אם הכניסה רחבה מאוד).

אנחנו נעדיף את חלל הכניסה גדול כמה שיותר. גם חדר המדרגות צריך להיות יפה, נקי ומטופח.

בבית פרטי טוב כדאי ליצור שביל שמוביל לדלת הכניסה, ואם יש דרך ארוכה, על השביל להיות מפותל ולא ישר. אם הדרך קצרה, השביל יכול להיות ישר. מומלץ לשים פרחים בצדדים, דשא ירוק, מטופח ומסודר.

חשוב שיהיה מספר על הבית, כדי שאנשים לא יפספסו את הבית וגם לא את האנרגיה. אם אין מספרים, אז שלט ברור וגדול עם השם (שם משפחה יספיק). האידאל יהיה מספר בית ושלט עם שם, כדי להבטיח שהאנרגיה תגיע ותתמקד.

העצים מסביב צריכים להיות רקע ולא סבך בכניסה לבית (על הכניסה להיות ברורה ומוגדרת). מומלץ לשים שטיח בכניסה.
דלת מזכוכית פחות טובה מדלת מאסיבית היות שדלת הכניסה מסמלת בטחון ועליה להקנות הרגשת ביטחון. החלל של הכניסה חשוב מאוד בפנג שואי, כדי שהאנרגייה שנכנסת דרך הדלת תיאסף/תצטבר, כמו באגם, ורק אז תיכנס לתוך הבית. 

בבנייה המודרנית בהרבה מקרים נכנסים לבית, ישר לסלון ולחלל המטבח, ואין שום חלל מקדים לבית. באירופה מקובל מאוד שיש "הול" בכניסה לבית, בו יש ארון שנועד לתליית מעילים, כובעים ומטריות ורק אחריו "מתחיל" הבית. מתכונת זו הינה מומלצת מאוד.

גם ביפן מקובל "הול" כזה, בו אף משאירים את הנעליים בכניסה, עולים מדרגה אחת ונכנסים אל תוך נעלי הבית ליתר חלקי הבית, זוהי המתכונת האידאלית.

מדוע משאירים נעליים בכניסה?

ראשית, בגלל שזה פשוט לא נקי. במהלך היום אנו דורכים ברחוב על הרבה זוהמה, דם, צואה, אותם אחר כך מכניסים הביתה. אך לא רק בשל הניקיון הפיזי, אלא גם בשל הניקיון האנרגטי. את הנעליים עדיף לשמור בארון סגור, ואם אפשר גם כן בכניסה לבית ולא בחדר השינה לדוגמא. 

אם הכניסה לבית קטנה, עדיף לא לשים בה כלום! מאוד לא מומלץ, ווי תלייה בכניסה לבית ובמיוחד כאלה המקשים על פתיחת דלת הכניסה בשל עומס המעילים התלויים בו, כאמור, את המעילים, נעליים, מטריות, כובעים וכדומה רצוי לאחסן בארון סגור המיועד לכך. 

שלא כפי שמקובל לחשוב, האנרגיה לא יכולה "לברוח" מהבית בגלל המראה הניצבת מול דלת הכניסה. אנרגיה לא בורחת. מה שכן, כאשר המרחק בין דלת הכניסה למראה קטן (לדוגמא, קיר קרוב ממול לדלת), יכולה להיגרם אי נעימות בכל פעם שנכנסים הביתה ורואים דמות שמשתקפת מולנו. כאשר מגיעים הביתה, לפני שמדליקים את האור, הדבר הראשון שרואים הוא בבואה של עצמנו במראה, וזה לא נעים ולעיתים אף מבהיל, וזאת הסיבה שלפעמים לא מומלץ לשים מראה מול דלת הכניסה.

אם המרחק בין הכניסה למראה מרווח, זה בסדר, אך אם הוא קרוב מדי, נניח כחצי מטר, זה בעייתי. במקרה כזה עדיף להניח תמונה יפה וחיובית, או משהו קטן אחר, כזה שלא יחסום את האנרגיה. 

יאנג בסלון

המקום הכי יאנגי בבית. באופן אינטואיטיבי, אנשים נוטים לעשות בסלון חלונות מאוד גדולים. בדרך כלל זה יהיה המקום הרועש יותר בבית ולכן בוחרים בו כסלון ולא כחדר שינה לדוגמא. סלון טוב על פי פנג שואי, הוא כזה עם נוף פתוח. בשל העובדה שהסלון הינו יאנגי, זהו מקום חברתי שבו המשפחה והחברים נפגשים. זהו מקום מאוד פעיל ועל כן יש לשים לב שיהיה איזון של אנרגיית היין והיאנג.

איזון כזה ניתן ליצור בכמה דרכים:

• ראשית, בצבעים:

צבעי יאנג: צבעים בהירים וצבעים אדומים. צבעי יין - צבעים כהים.

האיזון: לא בהיר מדי ולא כהה מדי. תמיד אפשר לשחק עם פרטי הסלון כמו עם השטיח והכריות ש"ישברו" את הצבע הדומיננטי של הספות. 

• שנית, צורות:

צורות יאנג - צורות עגולות/מעוגלות, שולחן עגול לדוגמא, בפינת האוכל או במרכז הסלון. שולחן סלוני ייצור תנועה. אם אנשים יושבים לייד שולחן עגול, ישנה יותר תנועה. צורות יין- צורות מרובעות, שולחן מרובע לדוגמא או סלון מרובע ולא מעוגל בפינותיו. רהיטי הענתיקה נבנו באופן אינטואיטיבי על פי פנג שואי, הם נבנו מעוגלים. השידות, הארונות, הכסאות, כולם נבנו עם גימור מעוגל ומפותל. בני אדם מרגישים טוב יותר באנרגיית יאנג. אנחנו אוהבים הרבה אור ושמש, וילונות בהירים וכו'.

ספות - קיים "חוק אחד", והוא לא למקם את הספה באמצע החדר כשאנשים יושבים עם הגב לדלת. 

חלון מול דלת  - שוב, חשוב לציין, שהאנרגייה לא בורחת, אנרגייה לא יכולה "לברוח", כפי שסבורים לא מעט אנשים. עם זאת, אם יושבים בין דלת לחלון, האדם מתרוקן מאנרגיה ומרגיש לא בנוח. זה בסדר להציב ספות ליד חלון, לספות יש "גב" - משענת. הספה גם לא מסתירה את הנוף היות שהיא איננה גבוהה מספיק. 
אם אין קיר בין הסלון לחדר האוכל, אפשר להציב את הספה כהפרדה בין החללים. כלל חשוב - סלון ריק ופתוח עדיף על סלון עמוס. כדי שבית לא ייראה ריק, עדיף להניח שטיחים והרבה תמונות ולא להעמיס ריהוט. ריהוט יתר גורם לזרימה אנרגטית לא טובה.

תמונות - אין דבר כזה "יותר מדי תמונות". יש פחות מדי תמונות. מה שחשוב הוא, איזה תמונות. תמונה טובה, על פי פאנג שואי, הינה תמונה אופטימית, חיובית וחברתית, כזו שגורמת לנו לחייך ולהרגיש טוב, זו נחשבת לתמונה טובה. לא משנה על איזה נושא התמונה: נוף/ פורטרט, העיקר שתהיה חיובית וטובה ושתעורר חיות ולא אגרסיה או עצב. תמונה לא טובה הינה תמונה בעלת תוכן עצוב או אגרסיבי.
על צבעי התמונות להיות עליזים ובצבעים בהירים ולא שחורים וחומים, על המסגרות להיות יפות ומתאימות. קירות ריקים יוצרים תחושה של בית ריק.

תאורה  - בסלון, התאורה צריכה להיות חזקה וחגיגית. כמובן שאין צורך להשתמש במלוא עוצמתה כל הזמן אך כדאי שתהיה קיימת. תמיד אפשר להשתמש בתאורות נוספות ורכות יותר, או בדימר (מעמעם). תאורה טובה, על פי פנג שואי, מוסיפה הרבה אנרגיית Sheng Qi (אנרגייה טובה). מנורות שאנדליר/מנורות מקריסטלים - מנורות שחזרו לאופנה, יוצרות אווירה חגיגית. בתקרה גבוהה או בחדר גדול נעדיף אהיל גדול ולהיפך. תמיד נעדיף יותר תאורה מאשר פחות תאורה. מומלץ אור מפוזר ולא נקודתי, אור שווה ולא מצל. אור אשר יורד כלפי מטה או ממנורה אחת בלבד יוצר הצללה ולא יורד באופן שווה בכל החדר.

על האור להיות צהוב (ולא לבן-כמו פלורסנט), כך הוא דומה יותר לאור הטבעי של השמש. הפלורסנט משפיע לרעה על העצבים, הוא לא טוב לעיניים ולראייה ואנשים הופכים לעצבניים יותר. גם התאורה בסופרמרקט חשובה מאוד. אנשים יגיעו יותר ויישארו יותר בתאורה צהובה ועליזה. אנחנו גם ניראה יותר טוב בתאורה צהובה מאשר בתאורת פלורוסנט/לבנה. 

נרות - מטרות: מנקה אנרגיות. נמצא נרות בכנסיות, בבתי כנסת ובמקדשים. נרות שבת, יוצרים ניקוי אנרגטי בבית. אש באופן כללי מנקה אנרגיות. באמצעות נר, מטהרים אנרגיה בבית. יש לעבור כל פינה ופינה בבית עם הנר. היכן שהנר מוציא עשן שחור, יש להישאר עם הנר באותה נקודה עד שהעשן השחור ייעלם. מומלץ, לאחר שאורחים הולכים, לעשות ניקוי אנרגטי עם הנר.

ניקוי אנרגטי עם נר עדיף לעשותו באור יום ולא בלילה, היות שביום רואים טוב יותר את העשן. לאחר הטיהור יש לפתוח את החלונות ולתת לשמש ולאוויר טרי להיכנס. הטיהור הכי טוב נעשה על ידי פתיחת חלון וכניסתם של אוויר טרי ושמש. הטיהור עם הנר ייעשה עד שהעשן השחור יעלם. אם אין עשן שחור עוברים לפינות אחרות. 

בעלי חיים - על פי פנג שואי, ובכלל, בעלי חיים בבית זה טוב וזה מפעיל את האנרגייה בבית, במיוחד את אנרגיית היאנג כאשר היא חסרה. התנאי לבעלי חיים בבית הוא שהם יהיו בריאים, מטופחים, נקיים ובעלי אופי טוב. בעל חיים תוקפני, רועש (נבחן וכו'), מביא Sha Qi.

בעל חיים טוב הינו בעל חיים שמשדר אהבה לא רק לבעלי הבית אלא גם לאורחים ולכולם. החתולים מאוד טובים לבית. באופן כללי, על פי הפנג שוואי, בית צריך להיות יאנגי. היות ואנשים רוב הזמן לא בבית, הבית הופך לייני. בעל חיים בבית מפעיל את האנרגיה היאנגית בבית וזה מצויין. 

פינת האוכל כשנכנסים לבית מסויים, אפשר לדעת אם משתמשים בפינת האוכל שבו.
כללים לפינת אוכל על פי פנג שואי:

• על השולחן להיות עם מעבר חופשי ולא צמוד לקיר, כדי שיזמין לשבת בו.
• את פינת האוכל לא נמקם בכניסה לבית.
• פינת אוכל בכניסה לבית גורמת לאורחים תחושה, בתת המודע, שהם צריכים ללכת הביתה.
• ילדים יאכלו בפינת אוכל כזו כמה שיותר מהר ומייד "יברחו" מהשולחן.
• זה מגביל את זמן השהות בפינת האוכל וכך קשה לפתח שיחה משפחתית.
• גם המנורה שמעל פינת האוכל  משפיעה. כאן יש מקום למנורה חגיגית המאירה את כל החלל בפיזור רחב, ואם היא גם עשוייה מקריסטלים, מה טוב. התמונות שמסביב לפינת האוכל: לפעמים תמונות לא מתאימות עם תוכן שלילי, או ללא תמונות כלל, גורמות לכך שלא ישבו בפינת אוכל כזו. לעומת זו, תמונות עליזות ממגנטות לשם. כאשר יש נוף המשתקף מפינת האוכל, של הגינה, הבריכה וכו'. מומלץ להציב מראה כך שגם הסועד עם הגב לנוף, יוכל ליהנות ממנו. בכל מקרה, אם רוצים להציב מראה בפינת האוכל, כדאי שהמראה תשקף משהו יפה. מראות על המראה לשקף משהו יפה. אם היא תשקף משהו לא יפה, היא תכפיל את ה- Sha Qi.
• בגב של ארון עם כלים יפים, דקורטיביים, מומלץ להניח מראה, שתשקף ו"תכפיל" את הכלים היפים.
• מראה ליד פינת האוכל "מגדילה" את כמות האנשים שמסביב לשולחן וגם את האוכל, זה יוצר תחושה של שפע. על המראות להיות נקיות. מראה צריכה להיות בחתיכה אחת ולא מורכבת מחלקים קטנים החותכים את הגוף או את הפנים. על המראה להיות מספיק גבוהה ולשקף את הגוף כולו. והעיקר שלא תחתוך את הראש. לגבי נקודה זו, יש לשים דגש מיוחד למראה בחדר הילדים. יש לזכור תמיד להגביה את גובה המראה בהתאם לגדילתו וגובהו של הילד.
• מראה בסופו של פרוזדור ארוך מכפילה אותו ומכפילה את 'החץ המורעל' (ראו הסבר בהמשך) הקיים בכל מקרה בשל אורכו של המסדרון. 

מזרקות ואקווריומים

מים הם מקור לאנרגיה מאוד חזקה. מים יכולים לשנות את המולקולות שלהם על פי האנרגיה. אנרגיה חיובית למים משנה את המולקולות לטובה. למים יש "זיכרון" ויש תגובה. כפי שכשאדם מדוכא יש לומר לו דברים חיוביים כדי לעודדו, האדם מורכב מ- 80% מים. 
על פי פנג שואי, כל האנרגיות היאנגיות הנכנסות דרך דלת או חלון, אוהבות מים. כשהן רואות את המים הן כאילו עושות אמבטיה. מים מחזקים אנרגיה, גם חיובית וגם שלילית. 

• אקווריום: הוא דבר מצויין, בתנאי שהוא נקי והמים נקיים. יש להקפיד שהמים יהיו בזרימה, ולא מים עומדים. הזרימה מתאפשרת באמצעות פילטרים היוצרים בועות ובאמצעות הדגים עצמם הגורמים לזרימה ולתנועה. על המים להיות מוארים. אקווריום חשוך לא מומלץ. את האקווריום יש להניח באיזור של השפע, את האיזור הזה קובעים על ידי חישוב. על האקווריום להיות פתוח ולא סגור!! או לפחות חלק ממנו. (למי שיש חתול בבית...היזהרו...). 
• מזרקה: אקווריום או מזרקה יוצרים את אותו אפקט. את המזרקה אפשר להניח גם בחדר השינה, אך בתנאי שהיא לא מופעלת בזמן השינה. המזרקה צריכה להיות עם זרימה לכיוון פנים הבית, (מבחוץ לפנים), ובסיס הצלחת רחב וגדול, ואז הזרימה כלפי מטה, טובה. אסור שהמזרקה תשפריץ החוצה או כלפי חוץ.

חדר השינה

חדר השינה הוא המקום הכי חשוב בבית. אפילו יותר חשוב מהסלון. האדם מבלה הרבה שעות בחדר השינה. על פי פנג, חדר השינה הנו מקום ייני, ועל כן עדיף לבחור למקם את חדר השינה במקום השקט יותר בבית, עם החלונות הקטנים ועם הרבה תריסים ווילונות.

הצ'י שבגוף האדם כשהוא ישן היא יינית. בזמן השינה החלק היאנגי יוצא מהגוף, החלק הייני נשאר בגוף ושומר על האדם בחיים ובריא. (אם גם החלק היאנגי היה יוצא - האדם הנו פגר מת - ללא נשמה). על כן, אווירה יינית בחדר השינה גורמת לשינה טובה יותר. החלק היאנגי יוצא כדי שהאדם יוכל להטעין את האנרגיות שלו. מאותה סיבה, חלון מול דלת בחדר שינה או שינה עם רגליים מול הדלת לא מומלצת משום שזה גורם לכך שהאדם מתרוקן מאנרגיה.

• אם אין ברירה אלא למקם את המיטה כך שהרגליים כלפי הדלת, יש להקפיד ולסגור את דלת החדר בזמן השינה. (זה בסדר להציב את המיטה מול הדלת אך שהרגליים לא תהיינה מול הכניסה של הדלת). כאשר הדלת פתוחה, האנרגיה היאנגית גבוהה בחדר וכך אנרגית היין שבגוף האדם לא מקבלת כמות יין מספקת ויותר יאנג. כנ"ל לגבי שינה מתחת לחלון - הכוונה שינה כשהראש מתחת לחלון. האדם לא נח כמו שצריך כשהוא ישן מתחת לחלון.

• מראה בחדר השינה - עדיף שלא תהיה בכלל מראה בחדר השינה. במיוחד אם היא משקפת את האנשים ששוכבים במיטה. אם אין ברירה, עדיף שהמראה תהיה בצד. 

קיימים לכך הרבה הסברים, ביניהם:

בזמן השינה, כשהחלק היאנגי יוצא מהגוף, הוא רואה את עצמו במראה וחוזר לגוף מבוהל, וכך האדם מתעורר מבולבל. כשאדם שוכב, המראה משקפת כאילו ישנה עוד דמות של אדם מלבד עצמו. אומרים שלמראה יש "זיכרון", אם רבים בנוכחותה, היא מזכירה את המריבות. אם מנקים את המראה אז "היא מאבדת זיכרון" אך בעיקר, לעיתים יוצא שקמים באמצע השינה ונתקלים במראה, עלולים להיבהל מההשתקפות! בחדר השינה הכל צריך להיות ייני. המיטה צריכה להיות צמודה לקיר ועם משענת. עדיף שתהיה למיטה כניסה משני הצדדים. אם למיטה אין משענת, התיקון הוא - לקחת חתיכת עץ ולהדביק לקיר. (אם מדובר במיטת ילדים, אפשר להצמידה לקיר).

• המשענת מסמלת תמיכה וביטחון, ועליה להיות מקשה אחת שלמה. (זה כמו שזוג שהוא מאוד אוהב יישן עם שמיכה אחת, אם יש איזשהו נתק, כל אחד יישן עם שמיכה משלו). עדיף שסביב המזרון תהיה מסגרת, ושיהיה קצת שקוע בפנים.
• ארגז מתחת למיטה אינו טוב, במיוחד אם הוא נועד לאחסן דברים. אם כבר יש ארגז כזה אז להשתמש בו רק לצורך אחסון כלי מיטה שימושיים. התמונות בחדר השינה כדאי שיהיו בנושא של זוגות וזוגיות והן יכולות לשקף אירוטיקה.
• נעליים לא רצויות בכלל בחדר השינה! להוציא אותן החוצה ואם אין ברירה אז לאחסן בתוך ארון סגור! בגדים מלוכלכים, לא לאוורר בחדר שינה ובטח שלא לשים ארגז כביסה מלוכלכת! חדר השינה אינו מחסן ועליו להיות תמיד אוורירי ונעים, עם ריח טוב של סבון או פרחים, חדר השינה נועד לשינה ולזוגיות ויש להשקיע במצעים יפים ואיכותיים, שמיכות טובות וכריות יפות, נרות ושמנים רומנטיים, פרחים (זר קטן ועדיף מפרחים חיים) וכו'. 

חדר הילדים

יש להבחין בין חדר ילדים גדולים לחדר ילדים קטנים. 

• בחדר ילדים קטנים, גילאי 5-7 כל הרהיטים צריכים להיות קטנים ונמוכים. הוכח שילדים קטנים עם רהיטים גדולים, מרגישים עוד יותר קטנים ולא חשובים והם "הולכים לאיבוד". עם רהיטים המתאימים לגודלם הם מרגישים בנוח, מאושרים יותר ובעלי ביטחון רב יותר. צבעים בהירים בחדר הילדים גם כן טובים ומומלצים. בארץ מקובל להתאים כחול לבן וורוד לבת, אין עם כך בעיה, רק יש לקחת בחשבון שעל הכחול להיות במידה, היות שהוא צבע מדכא. על ילד בכיין לדוגמא, צבע זה ישפיע באופן כזה שהוא יבכה עוד יותר. צבעים עליזים וחמים לעומת זאת, מומלצים מאוד. צבעים כמו ורוד, צהוב, לימון בננה, אפרסק וכדומה. אלה משפיעים לטובה על מצב הרוח גם של ילדים וגם של מבוגרים, אך בגלל שילדים רגישים יותר, עליהם זה משפיע באופן משמעותי יותר. בעזרת צבעים חמים אלה, הילד יקום מהר יותר מהמיטה, ישמח וירגיש טוב. בנוסף, צבעים אלה יוצרים אווירה חמה יותר מבחינת טמפרטורה. בקיץ, יתאימו יותר הצבעים הלבנים, האפור הבהיר-פסטלי, תכלת, אלו הם צבעים המקררים את האווירה. 

צבע כהה וחזק מדי יכול להשפיע מאוד על הילד ולכן יש להיזהר במינון. גם אם מדובר רק בקיר אחד, השפעתו חזקה מאוד. אם זה כחול כהה, הילד יכול להפוך לאגרסיבי. אדום - עצבני, ירוק - צבע מרגיע וכו' (פרוט מאמר על צבעים). ילד שיש לו בעיות ריכוז, ירוק במינון יסייע לו. ירוק בגווני פסטל ולא ירוק כהה. (גם ירוק זית פסטלי, הוא טוב). חץ מורעלבמיוחד בחדר של ילד קטן, יש לשים לכך לב, כלומר שלא יהיו רהיטים חדים עם פינות חדות וכדומה. על המנורות להיות בגודל המתאים ובגובה המתאים. על המנורה להיות "חברותית וידידותית", לא גדולה מדי, שלא תאיים על הילד. תמונות בחדר הילדים צריכות להיות אופטימיות ונעימות. אם בתמונה יש דמות שבוכה, גם הילד יבכה, דמות עליזה ומחייכת - גם הילד יחייך ויהיה עליז.
חשוב לא לפספס, כאשר הילד גדל, יש לשנות לו את האווירה של החדר, כזו שתתאים לו ולגילו. אם החדר יישאר ילדותי, הילד לא יתבגר.

• בגיל העשרה - גיל ההתבגרות, יש ללכת לפי האופי והתחביבים של הילד. ילד שאוהב מוזיקה, תמונות ופוסטרים של זמרים וכו'. ילד שאוהב ספורט, תמונות ופוסטרים בהתאם. הסיבה - החדר של הילד צריך לשדר ולשקף את העולם שלו.

חשוב מאוד בכל חדרי הילדים ובכל הגילאים, לעשות לילד פינה עם לוח גדול, ובו תמונות של הילד עם החברים שלו בארועים שונים וחיוביים, עם המורים שהוא אוהב, עם משהו שהוא נמצא בו וגאה בו, ולעדכן כל הזמן את התמונות, שיהיו עדכניות. זה נותן לילד בטחון עצמי ולהיות מקובל. 

בפינה זו אפשר גם לתלות תעודות על הישגים של הילד, מדליות, תמונה של הילד עם המורה או המנהל, עם שחקן מפורסם וכו'.
תמונות שנותנות לילד גאווה ומפתחות את הביטחון העצמי שלו. ושוב, כל הזמן להחליף את התמונות ולשמור עליהן עדכניות, להגדיל ולמסגר אותן יפה, ולתלות. כך הילד יודע שההורים שלו דואגים לו ותומכים בו. אם ילד מצייר, לתלות את הציורים שלו, וגם כאן חשוב לעדכן בחדשות ביותר. לא לתלות תמונות מעל לראש של הילד ומעל המיטה בכלל.