אנחנו כבר הורים 2 - הופ הופ טרללה אנחנו כבר הורים

מרגע הלידה התינוק וההורים עסוקים בהסתגלות למצב החדש. התינוק אל החיים מחוץ לרחם, שהרבה פחות חמים ומוגנים, וההורים למציאות החדשה שדי תפסה אותם בהפתעה למרות שגם החברים וגם המדריכה בקורס ההכנה ללידה ניסו להכין אותם למה שיבוא. מי יכול בכלל להבין את המציאות שמעבר לחומה הגבוהה הנקראת "הלידה" כשגם היא עצמה נתפסת לרוב כמשהו קצת מפחיד ולא ברור.

כמדריכת קורסי הכנה ללידה, אני יודעת שבמפגש החמישי, כשאנחנו משוחחים על ה"אחרי", רוב הזוגות די תוהים, מה כבר יכול להיות כל כך קשה בגידול תינוק ורדרד ומתוק, שרק אוכל וישן כל היום וכל הלילה. אז זהו שלא. הוא לא ישן כל היום וכל הלילה, הוא לרוב גם מתבלבל בין יום ולילה. כשאתם מתים לישון, הוא רק מתחיל את מסיבת הפיג'מות שלו מוכן שישירו לו, ירקדו איתו ישעשעו אותו במופע בידור רב משתתפים (למה רק אמא או רק אבא?) עד לאור הבוקר.

לפני שמגיעים למקום הזה שנקרא "הורות", אנחנו חושבים שהחברים שמספרים על התקופה הראשונה שלאחר הלידה פשוט מגזימים, או סתם בכיינים ובכלל לא מתארים מצב מציאותי. אולי קצת חוסר בשינה הפך אותם ללא עמידים בכמה אתגרים חדשים שההורות מציבה בפינהם.

כשאני מספרת בקורס על כך שרוב הנשים בקושי מספיקות לאכול, לשתות וללכת לשירותים ושהעייפות בתקופה הראשונה, מרוב חוסר שינה וחוסר אפשרות להתאושש מהלידה, רוב הזוגות מביטים בי במבט של "על מה את מדברת?" וממתינים שאמשיך לדבר על הדברים המעשיים יותר, כמו ההכנה להנקה, הטיפול בתינוק, ביקורים בטיפת חלב,  חיסונים, טיפים נגד גזים ועוד. אבל אחרי הלידה, כשהם נכנסים לתקופה הזו בעצמם, במפגש האחרון של הקורס עם התינוקות, תמיד יש זוג אחד לפחות שאומר "למה לא מכינים אותנו לכמה שהחודש הראשון אחרי הלידה קשה?" ואז, למרות שלא נעים לי, אני מזכירה להם שכן דיברנו על זה ושלמרות הניסיון להכין לבאות, לרוב קשה להפנים דברים כל כך רחוקים לפני שחווים אותם. חלקם אומרים שמזל שדיברתי איתם על הכל כי כך הם יודעים שמה שעובר עליהם נורמלי וקורה אצל ברוב המשפחות הטריות.

לפני שהפכנו להורים היה ממש פשוט להחליט שיוצאים למשהו ספונטני מחוץ לבית, כמו טיול או ארוחה במסעדה. עם תינוק קטן בבית הכל הופך פתאום לפרויקט שדורש תכנון והערכות מראש ואמהות רבות מוותרות על התענוג בגלל שנראה להן קשה ומסורבל לצאת או לנהוג לבד עם התינוק. מניסיון, אני ממליצה כן לצאת עם התינוק, כבר מההתחלה. בשבוע הראשון, לאחר ההתאוששות הראשונית מהלידה, לצאת לגיחות קצרות לגינה הציבורית ולמקומות פתוחים קרוב לבית, כשהתינוק כמובן לבוש בהתאם למזג האוויר ומוגן מקרני השמש המזיקים.

נכון שלפעמים רק היציאה מהבית לוקחת חצי שעה, כי עד שסיימנו את ההנקה והתכוננו לצאת הוא מחליט שזה זמן מצוין לקקי בדיוק כשאנחנו כבר ליד המעלית שוב עם סיום ההחלפה הוא פתאום נזכר שהוא רעב והכל חוזר חלילה. ולמרות זאת, מומלץ וחשוב למצוא מעגל אמהות ותינוקות אליו בו אפשר לפרוק את כל הרגשות, לשתף במה שקורה ולשמוע שכולן עוברות דברים דומים אחרי הלידה.