מדוע בחרת במקצוע זה?
עברתי הסבה ממקצוע אחר (כלכלה וניהול). בחדר התאוששות, אחרי לידת הבן הבכור שלי, החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
מה החלק שהכי מרגש אותך בעבודתך?
להיות שותפה ברגעים מאוד מיוחדים, קסומים, אינטימיים. זה נשמע בנאלי, אבל זה כל כך נכון.
מה את פחות אוהבת בעבודתך?
לפעמים אני נתקלת במצבים שבהם אני רוצה לעזור, ולצד השני קשה או שאינו מעוניין לקבל עזרה. אני חושבת שזה תהליך של הבשלה מקצועית. שאני יכולה להציע אבל לא להיות אחראית לביצוע, כי הקבלה תלויה במי שצריך לקבל. זה קשה וגם עצוב.
איך בני המשפחה רואים את העבודה שלך?
מצד אחד מאוד גאים ומאוד מפרגנים. אבל מודעים לקשיים הפיזיים והרגשיים. זו עבודה במשמרות וזה משפיע על המשפחה. אני עסוקה בעבודה גם בבית, והבית "חי" את זה. יש גם חוויות מאוד קשות, מצבים עצובים, וזה מאוד סוחט רגשית ומשפיע גם על בני המשפחה.
איך נראית משמרת טיפוסית שלך?
היום הייתה לי אחת כזו. מגיעים לחדר לידה. במיתחם של חדרי הלידה יש כמה אזורים ובכל משמרת מיילדת מופקדת על איזור אחד. יש תהליך של העברת משמרת ומסירת פרטים על ידי המיילדת שטיפלה קודם, ואז יש היכרות יותר לעומק וטיפול ביולדות שאני מופקדת עליהן וגם בבני משפחה ובמלווים אחרים. נוצרים קשרים מיוחדים ומשמעותיים. הטיפול כולל מעקב, מתן סיוע, תמיכה וטיפול פיזי. לא בכל משמרת אני מיילדת. ייתכן שיש משמרת שבה אני מטפלת ביולדות אבל לא מיילדת, והן יולדות רק במשמרת הבאה (ש"קוצרת את הפירות"). היום היו לי שתי לידות מקסימות, ויש הרבה סיפוק.
מה הלידה הכי מרגשת שהייתה לך?
של אחותי הצעירה. יילדתי אותה כבר פעמיים. בהתחלה עבדתי כמו אוטומט עד שהחזקתי את התינוקת ואז הרגשות הגיעו. התרגשות עצומה. תחושה של חמלה לאחותי ולתינוקת שלה.
מה התינוק הכי גדול שיילדת?
4.7 ק"ג. בלידה רגילה. בלי תפרים אפילו. הערכת המשקל היתה נמוכה יותר ולמזלה של היולדת היא לא נותחה, והוכיחה שיכלה ללדת תינוק גדול מאוד. אילו היינו יודעים מראש שזה המשקל, היה מומלץ ניתוח.
אילו יכולת לשנות את נהלי חדר הלידה, מה הדבר הראשון שהיית משנה?
הייתי משנה את המדיניות של שהייה עם התינוק אחרי הלידה. כדי שהשהות תהיה רציפה בלי הפרדה. היום, אם הכל תקין, התינוק יכול להישאר עם הוריו עד שעה לאחר הלידה. אז האב הולך איתו לתינוקיה. האם נפרדת ממנו עד שתקום מהמיטה ותוכל ללכת אליו בעצמה. האב יכול לשהות אתו כל הזמן הזה. ההנחיה היא של מחלקת ילודים. ההנמקה – רוצים שהתינוקות יהיו בהשגחה אצלם. אני מאמינה בפתרון הדרגתי ומקוה שבעתיד הנהלים ישתנו.
מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?
לקרוא. המון. ספרות מקצועית וגם סיפורת. המון דברים. הספר האחרון שקראתי "מיליון רסיסים קטנים" של ג`יימס פריי. במקביל אני קוראת את "זעקת האמהות" של מורטון תומפסון. ספר מאוד ישן על רופא, דר' זמלוייס, שגילה, שבעזרת היגיינה פשוטה אפשר למנוע מוות של נשים בלידה ושינה את פני המיילדות.
איך אנשים בעבודה מגדירים אותך: חגית נופר היא מיילדת...
שאלה קשה. אני רוצה לחשוב שאני מיילדת מסורה ואמפטית. היות שבמקרים רבים מבקשים ממני לטפל ביולדות בעלות קשיים רגשיים מיוחדים, אני מאמינה, כי רואים בי מיילדת, היודעת להגיע אל אנשים שונים.
מהי הלידה האידאלית מבחינתך האישית?
הלידה הכי קרובה למה שהאשה מפנטזת.
מה החלום הכי גדול שלך בחיים?
לראות את הילדים שלי גדלים בריאים, מאושרים ובטוחים בעצמם.
