סיפור הלידה של עדו של נתלי ואמיר

ב-27 ביוני הגעתי לביקורת אצל הרופא שלי מכיוון שעברתי את התל"מ, בבדיקה של הרופא הוא גילה מיעוט מי שפיר ושלח אותי למיון להיבדק.

הרופא בחדר המיון הסביר לי שזהו מיעוט יחסי ובגלל שעברתי את התל"מ והתינוק נמצא כבר בתנוחה ובמיקום הנכונים הוא יזרז קצת את העניינים וביצע סטריפינג. הוא הסביר שתוך 24 ש' הצירים אמורים להתחיל ובכל מקרה שאגיע למוניטור למחרת בבוקר.

בשעה 4:00 לפנות בוקר התחילו הצירים ואני התחלתי למדוד זמנים, לשבת על כדור הפיזיו ולחכות, אחרי שעה וחצי כשהצירים היו כבר כל 3 ד' התקלחתי הערתי את החצי ונסענו לתל השומר (החצי עוד טרח להסתרק, לסגור את כל החלונות… כשאני עומדת בלחץ ליד הדלת).

הגענו למיון בסביבות השעה 6:00 חיברו אותי למוניטור וחיכינו, מכיון שלא נראתי סובלת מכאבים המיילדת חשבה שאני נמצאת בפתיחה של 2 ס"מ לכל היותר והיתה מאד מופתעת שבבדיקה התגלה שאני כבר עם פתיחה של 5.

העלו אותי לחדר הלידה ושם שוב יושבים על הכדור ומשתדלים לנשום נכון. למרות שרציתי ללדת ללא אפידורל כשהתחילו הכאבים התקפלתי וביקשתי בכ"ז אפידורל. אבל…

כשהמרדים הגיע הרגשתי פתאום ציר חזק המיילדת בדקה וגילתה שאני כבר בפתיחה מלאה, המרדים אמר לי יפה שלום והתחלנו בלידה. חצי בצד אחד תומך ברגליים שלי ואמא שלי בצד השני מעודדת אותי ולוחצים. באיזשהו שלב החצי התחיל לראות ראש ואמא שלי הלכה לקרוא למיילדת ו ב9:45 נולד עדו, והדבר הראשון שהוא עשה היה לחרבן על אמא שלו (נקווה שזה לא מלמד על המשך החיים המשותפים)

לידה קצרה, בלי אפידורל ועם קצת תפרים פנימיים. המיילדות הודיעו לחצי שהוא מוזמן להצטרף אליהן לצוות מתי שרק ירצה. אני רוצה לציין שכל הצוות שטיפל בי בתל השומר היה מקסים ואפילו המשפחה שלי נדהמה שכשהעבירו אותי למחלקה, כולם ברכו אותנו במזל טוב.

שליחת סיפור לידה