סיפור הלידה של זיו

משבוע 29 אני הייתי בשמירת הריון עם צירים מוקדמים. בכל אותה תקופה בעלי ואני התכוננו בכל דרך אפשרית ללידה טבעית- נשימות, תנוחות עם כריות, כדור פיזיו, שמנים, עיסויים כי לי היה ברור שכך אלד. בשבוע 36 הרגשתי כבר ממש בטוחה לחזור ולהסתובב אחרי ששבעה שבועות נחתי בבית (אחת התקופות הכי יפות ורגועות שהיו לי). בשבוע 36+5 זה היה מוצאי שבת החלטנו ללכת לסרט. לאורך כל היום היו לי יותר הפרשות ואמרתי לבעלי שמחר אתקשר לרופאה לשאול מה קרה (בדיעבד זה היה טיפטופי מי שפיר).

הלכנו לסרט ואח"כ עצרנו לקנות סוכריות גומי שרציתי שיהיו ללידה. חזרנו הביתה התקלחתי והלכתי לישון. פתאום הרגשתי בעיטה, אבל ממש חזקה, אני זוכרת שאמרתי לעצמי שהקטן החליט לבעוט בי כמו שצריך. אחרי כמה דקות עוד פעם אותה בעיטה ואז הבנתי שזה כנראה ה"צירים". ניסיתי להעיר את בן זוגי היקר שישן עמוק ואמר לי "זה טבעי, זה טבעי, תחזרי לישון" (אני כבר לא נשמתי מכאבים). אחרי שהוצאתי אותו כמעט בבעיטה נסענו לנו לתל השומר (לאיטנו) ואני באוטו עם צירים מאוד מאוד חזקים מנסה לעשות תנועות אגן ורק מחכה לרגע שאוכל להתהלך בחוץ בשביל להקל על הכאב.

כשהגענו לתל השומר כבר לא יכולתי לעמוד בשקט, בבדיקה התגלה שיש לי פתיחה של 7 ותוך כדי הבדיקה אני מודיעה לאחות שאני צריכה ללחוץ. תוך 10 דקות הייתי בפתיחה מלאה ובגדול רצתי לחדר לידה והתחלתי ללחוץ. בעלי שהבין שאני יולדת רץ לאוטו הביא את כדור הפיזיו, השמנים, הכרית המיוחדת, הוא נכנס לחדר לידה והמיילדת כמעט נפלה מצחוק ואמרה לו שאני עוד שנייה יולדת ושהוא יכול להניח הכל בצד.

אחרי שעה וחצי של צירים זיו יצא והוא פשוט מדהים !!! הלידה הייתה מדהימה, בחיים שלי לא חשבתי שכל כך אהנה בלידה. ולכל מי שנמצאת בשמירת הריון עם צירים מוקדמים, תתעודדי ותנצלי כל רגע על מנת להכין עצמך ללידה בעיקר נפשית כי אני חושבת שהעבודה שעשיתי בשמירה עזרה לי לעבור לידה כל כך קלה.

שליחת סיפור לידה