מחלות ילדים - דרמטיטיס אטופית

דרמטיטיס אטופית: מחלת העור הכרונית השכיחה ביותר בילדים
|
הדפס
|
שמור

מהי דרמטיטיס אטופית?   

דרמטיטיס אטופית הינה מחלת עור שכיחה מאד, הפוגעת בכ 2- 10% מכלל התינוקות והילדים. דרמטיטיס אטופית הינה מחלת העור הכרונית השכיחה ביותר בילדים. המחלה מתאפיינת במגוון הסתמנויות עם חומרה משתנה בין ילד וילד. המאפיין את המחלה הוא הופעת פריחה מגרדת, עור יבש ולעיתים קשקשת באיזורי גוף נרחבים, ותקופות של עליות ומורדות בחומרת המחלה. סיבתה המדויקת עדיין לא ברורה, אם כי היא נובעת משילוב של נטייה משפחתית לדרמטיטיס אטופית ותנאים סביבתיים המעוררים את הגרד, האודם והפריחה. המחלה הינה מחלה דלקתית של העור הקורית בילדים עם נטיה גנטית לכך. ילדים החולים במחלה עלולים לפתח בעתיד או במקביל מחלות "אלרגיות" נוספות כגון אסתמה או נזלת אלרגית. 

צילום: Chance

כיצד אוכל לקבוע האם זו דרמטיטיס אטופית?   

ישנם מספר מאפיינים למחלה, המסייעים לקבוע האם מדובר בדרמטיטיס אטופית: 

  • הזמן בו המחלה מופיעה - אקזמה בילדים מתפרצת בדרך כלל בשנת החיים הראשונה (60% מהילדים החולים מראים סימנים עד גיל שנה) וכמעט תמיד (90%    ) בתוך חמש השנים הראשונות לחייו של הילד. רק לעיתים נדירות קיימת תפרחת כבר בלידה, אך לעיתים קרובות מופיעה תפרחת כבר תוך חודש- חדשיים מאז הלידה. התקופה שלאחר הלידה מתאפיינת במגוון סוגי תפרחת, כך שהדבר עלול לעיתים לבלבל, אולם רוב הפריחות נעלמות בתוך ימים עד שבועות. אקזמה נוטה להיות מחלה כרונית וממושכת, כך שגם לאחר תקופות רגיעה היא נוטה לחזור.
  • גרד – אקזמה גורמת לגרד, וזהו הסימן העיקרי לכך שהתפרחת נובעת מגירוי עורי. רוב הנזק לעור נגרם עקב הגרוד והשפשוף בעור, עליו אין הילדים יכולים לשלוט.
  • המיקום של תפרחת דרמטיטיס אטופית הינו אופייני  – בתינוקות, מופיעה בדרך    כלל הפריחה בפנים או במרפקים ובברכיים, מקומות בהם ניתן לגרד בקלות. לאחר מכן יכולה הפריחה להתפשט לשאר אזורי הגוף, אם כי אזור המפשעות מוגן בדרך כלל על ידי החיתולים הלחים. רק בשלב מאוחר יותר של הילדות מתמקמת הפריחה האופיינית בקפלי גוף כפי שאפייני למחלה, עם נטיה להימצא במרפקים ובקפלי הברך. לעיתים פוגעת התפרחת רק בכפות ידיים - לפחות 70% מהילדים שהייתה להם אקזמה בשלב כלשהו בחייהם סבלו מאקזמה בידיים. פריחה ברגליים, בקרקפת או מאחורי האוזניים, אף היא אופיינית לאקזמה.
  • מראה העור והתפרחת – לא תמיד ניתן לקבוע האם זו אקזמה על סמך מראה העור, שכן המחלה הינה ווריאבילית מאד ובעלת פנים רבות. כמו כן, שונה המראה מאדם לאדם בהתאם לאופי הבסיסי של עורו. עם זאת, ישנם מספר קוים אפייניים למראה העור. סימני גרד הנראים לעיתים קרובות על פני העור היבש הינם סימנים  אפייניים למחלה ויביאו את הרופא לחשוד שמדובר אכן בדרמטיטיס אטופית. הפריחה בשלביה החריפים נוטה להיות אדמדמה עם מרכיבים של יובש, הנראים כ"קשקשים" על פני העור האדום. העור עצמו עלול לעיתים להראות סימנים נוספים כגון קרומים צהבהבים או שלפוחיות ממוגלות. כאשר נמשכת המחלה זמן רב, נוצר עיבוי של העור עקב גירוד ממושך ושפשוף, ומתקבלת תמונה של עור יבש, עם סימני גרד מפושטים וקשקשת.
  • תורשה – אם בן משפחה אחר סובל מאקזמה, אסתמה או קדחת השחת, הדבר מהווה גורם סיכון לילד לפתח מחלה זו, ובמידה והדבר קיים - תורם לאבחנה וודאית יותר של אקזמה.

 

האם דרמטיטיס אטופית הינה נטייה משפחתית?  

דרמטיטיס אטופית נוטה להופיע במשפחות אם כי הדרך המדויקת בה היא מועברת מדור לדור אינה ברורה. במידה ואחד ההורים סבל או סובל מדרמטיטיס אטופית, או מחלה "קרובה" כגון אסתמה או קדחת השחת, קיים סיכוי של כ 50% שהילד יחלה באחת מן המחלות הללו. אם שני ההורים חולים באקזמה, אסתמה או קדחת השחת, הסיכון גדל. עם זאת, הקשר אינו חד משמעי. כ 30% מהילדים של הורים חולים אינם מפתחים אחת מהמחלות שהוזכרו. 


מה גורם לאקזמה?  

דרמטיטיס אטופית הינה מחלה דלקתית כרונית של העור. היא איננה מחלה זיהומית ואיננה מידבקת. סימני המחלה נובעים מתגובה לא תקינה ("רגישות יתר") של תאי העור לגירוי סביבתי. למעשה, מדובר בתמונה אלרגית של העור בחשיפה לגירוי סביבתי, שטיבו אינו ברור תמיד. בכל אדם הנחשף לגירוי סביבתי מופעלת מערכת החיסון לניטרול הגירוי, ע"י קריאה למרכיבים שונים בגוף ויצירת "איזור לוחמה" בה נלחמים מרכיבי מערכת החיסון בגירוי – התמונה המתקבלת היא של דלקת – אודם, נפיחות, חום מקומי כאב ועוד. במידה וישנם אנשים בהם תגובת מערכת החיסון ויצירת הדלקת היא תגובת יתר, הרי שכל גירוי סביבתי זניח יגרום ליצירת דלקת ע"י מרכיבי מערכת החיסון, ומכאן הנטיה של העור ליצירת מרכיבי פריחה ואודם עם גרד אצל אנשים אלו. החוקרים עדיין  מחפשים מענה לשאלה מדוע קיימת אצל חלק מהאנשים תגובת יתר. ישנן מחלות בעלות רקע אלרגי דומה, והידועות שבהן הן מחלת האסתמה, ומחלת "קדחת השחת", הגורמת לנזלת ותופעות אלרגיות אחרות. אנשים הסובלים מאקזמה, אסתמה או קדחת השחת נולדים עם נטיה לתגובת יתר של התאים. כאשר קיים גירוי כלשהו של העור, יגיבו תאי העור בתגובת "רגישות יתר" התתבטא ביצירת מרכיבים של דלקת בעור מעבר למצופה. מכאן גם מובן הטיפול בדרמטיטיס - הנטייה היא לשלוט בסימנים על ידי מניעת הגורמים המגרים את תאי העור הגורמים לפריחה, או על ידי דיכוי הסימנים עם תרופות נוגדות דלקת. 

 
האם ישנם גורמים המאיצים תגובת יתר של העור במחלה?  

הגורמים המעוררים תגובת רגישות יתר משתנים מאדם לאדם. אצל רוב הילדים ישנה החמרה בתגובת העור בזמן מחלה לא ספציפית, כגון מחלות וויראליות פשוטות של דרכי הנשימה. אצל רוב האנשים התגובה קשה יותר בחורף, אבל חלק מהחולים אינם יכולים לסבול את ההזעה בקיץ החם והלח. בין הגורמים המאיצים הופעת סימנים נוטים לכך ניתן למנות:

 

  • עור יבש – תפקידו העיקרי של העור הוא למנוע חדירת זיהומים לגוף. אנחנו לא שמים לב לעורנו, עד שהוא לא נעשה יבש, ואז עלול להיסדק, להתחספס ולהימתח. עור יבש נוטה להיסדק בעוד שעור לח הינו רך וגמיש. עור יבש ייגרם כאשר מידת לחות העור ירודה. הדבר חמור במיוחד בחורף כאשר אנו מחממים את הבתים וגורמים לירידה בלחות. גם רחיצה תכופה מבלי למרוח קרם לחות מתאים עלול להביא ליובש בעור באנשים עם נטיה לכך. מאחר ועור יבש עלול לגרום להחמרת סימני המחלה באלו הנוטים לדרמטיטיס, הרי שהעלאת רמת לחות העור ע"י שימוש בחומרי שימון מתאימים הינה אחת מדרכי הטיפול הבסיסיים ביותר במחלה.
  • חומרים הגורמים לגירוי העור – ישנם חומרים רבים העלולים לגרום לגירוי העור, והעלולים לגרום להופעת סימני מחלה באלו הנוטים לפתח דרמטיטיס אטופית.    מחרי קוסמטיקה, סבונים או משחות המכילים חמרים להם העור רגיש לא יגרמו לכל תופעה באנשים ללא נטיה, אך באלו עם נטיה לדרמטיטיס עלולים חמרים אלו להביא להחמרת סימני המחלה. הרגישות לחמרים שונים שונה מאדם לאדם, אך ניתן להמליץ באופן כללי על הימנעות עד כמה שניתן מחומרים הגורמים לעור לתחושת שריפה, לאודם, לגרד וליובש בעור.
  • לחץ – לחץ נפשי נגרם מסיבות רבות. כפי שלעיתים קיים גם במחלות בעלות גוון אלרגי אחר, גם במחלה זו ייתכן וקיים מרכיב נפשי. אנשים עם אקזמה מגיבים לעיתים קרובות למצבי לחץ בהתפרצות של המחלה המלווה בפריחה ובגרד. בעיות מיוחדות בילדים עם דרמטיטיס אטופית כוללות תסכול, כעס או פחד, וכן הטיפול עצמו שגם הוא גורם ללחץ. המניעה במקרים אלו, בהם הגורם הנפשי אכן נצפה ומקובל כגורם מעורר, הינה הכרת מצבי הלחץ והפחתתם במידת הצורך.
  • זיהומים – ילדים עם נטיה לדרמטיטיס עלולים להגיב בצורה קשה יחסית לזיהומים עוריים שונים. גם הזיהום עצמו עלול להיות חריף יותר בילדים אלו, וגם הופעת הפריחה המגרדת עלולה לסבך זיהומי עור פשוטים יחסית. זיהומים חיידקיים של העור הם השכיחים ביותר, במיוחד בזרועות וברגליים. זיהומים אלה הם חשודים במיוחד אם מתפתחים קרומים כמו קשקשים על העור או שלפוחיות ממוגלות. זיהום ע"י ווירוסים (כגון ווירוס ההרפס) וזיהומים הנגרמים עקב פטריות (כמו זה שמופיע באיזורים לחים כגון בין אצבעות הרגליים) יכולים גם הם להיות מאיצים להופעת דרמטיטיס. אם הפריחה האקזמטוטית נראית שונה מהרגיל ייתכן ומדובר במרכיב זיהומי בפריחה, ויש במקרים אלו להתייעץ עם הרופא. במידה והופך העור להיות מזוהם, הרי שיש לטפל ע"י טיפול אנטיביוטי.
  • מחוללי אלרגיה – "אלרגנים" – אלרגנים הינם חומרים הגורמים לתגובת יתר של מערכת החיסון במידה ונחשף אליהם. אין צורך למגע ישיר עם העור על מנת לפתח תגובת רגישות יתר לאלרגן. אלרגנים נפוצים וידועים כוללים אבקת פרחים, תאי עור של בעלי חיים, מאכלים מסוימים או אבק והם עלולים לגרום לתגובה אלרגית. גרד ופריחה מופיעים אחרי חשיפה לאלרגנים שנישאים באוויר והם נמשכים פרק זמן קצר. באקזמה האיטית והכרונית קשה יותר לקשור אלרגנים מסוימים. באופן כללי, אלרגיה הנגרמת ממזון מאיצה אקזמה רק בילדים, בעיקר אלו עם מחלה קשה. אבקת פרחים, קרדית אבק הבית, ותגובה למרכיבים שונים בעור או שיער בעלי חיים גורמים רק לעיתים רחוקות להופעת דרמטיטיס אטופית.

 

רוב הילדים שסובלים מאקזמה יוכלו להפחית את התחלואה אם ימנעו מהגורמים שהוזכרו. אולם חלקם עלולים להגיב על גורמים אחרים, ולכן חשוב להיות ערניים לגורמים אלה. הם עשויים להיות פחות שכיחים, אולם עלולים להזיק לילד. חשוב לזהות את הגורמים ולהימנע מהם.


כיצד ניתן להימנע מגורמים המאיצים דרמטיטיס אטופית?  

חשוב ביותר למנוע עד כמה שניתן גירוד העור, המביא להתגברות סימני המחלה ולגירוי העור. כמעט ולא ניתן לשלוט בסימני המחלה בתקופת הילדות ללא שליטה נאותה בגרד. על כן, ישנה חשיבות ושליטה בגירוי העור המביא לגרד.

 

  • יש לגזור ציפרניים על מנת למנוע גירוד של העור. לעיתים יש צורך במניעה פיסית של הגעת הידיים לאיזורי הדלקת כגון הפנים והזרועות, וזאת על ידי שימוש באמצעים פיסיים (במיקרים קשים נעזרים גם בסדים).
  • יש לשמור על העור – להקפיד שיהיה תמיד לח.
  • כדאי להלביש הילדים בבגדים רכים ואוריריים. רצוי להימנע מלבישת בגדי צמר, ניילון או חומרים נוקשים הגורמים לגרד.
  • הזעה גורמת לגרד ומביאה להתפתחות מעגל קסמים של גירוד- גירוי העור- גירוד נוסף. וכדאי לנסות למצא דרכים להיות בסביבה קרירה: הפחתת פעילות, במיוחד במצב בו יש התלקחות של אקזמה, לבוש מתאים לשינויים בטמפרטורה, ושימוש בכלי מיטה קלים.
  • טיפול מוקדם בסימני דלקת חשוב למניעת התלקחות חמורה.
  • לעיתים עולה חשד בתגובה אלרגית למזון כלשה. הדברים אינם ברורים דיים בעניין זה, אך עדויות קיימות על תגובת יתר לביצים, חלב, אגוזים, סויה, חיטה, מאכלי דגים. כל מזון עלול לגרום לתגובה אלרגית. במידה ועולה חשד ברור לרגישות יתר למזון, ניתן לנסות להוציא את המזון החשוד מהתפריט לשבוע ולהשתמש בתחליפים. באותו שבוע יש לשים לב לסימפטומים. רצוי שלא להוציא קבוצות מזון רבות מתפריט הילד בעת ובעונה אחת –נדיר שתהיה יותר מאלרגיה אחת או שתיים למזון. כמו כן, ילדים עלולים לסבול מתזונה לקויה עקב הימנעות מסוגי מזון מסוימים. במידה ואכן הוכח כי ילד רגיש למזון כלשהו ניתן להימנע ממנו ולנסות מזון נוסף אליו נראה שישנה אלרגיה.
  • ילדים הסובלים מאלרגיות צריכים להימנע מקרבת בעלי חיים עם פרווה. אם לא ניתן להימנע מגידול חיית מחמד, יש להחזיקה מחוץ לבית, או לפחות לא לתת לה לעלות על המיטות, השטיחים והרהיטים כאשר הילד בסביבה. קרדית אבק הבית מתרכזת בשטיחים ובכלי המיטה. אמצעי זהירות פשוטים כולל כיסוי הכרים והמזרנים, סילוק שטיחי חדר השינה וכביסת כלי המיטה לעיתים קרובות מועילים. 
  • חשיפה לשמש ומי ים יכולה לסייע לחלק מהילדים.

 אילו תרופות או טיפולים מסייעים לשלוט בסימני המחלה?  

משחות המכילות חמרים המעודדים לחות העור כגון וזלין יעילות בתנאי שאינן סמיכות מדי וגורמות לאי נוחות בשימוש. יש להשתמש בקרמים המכילים לחות לעור יבש באורח בינוני או במזג אויר חם ולח. תפקיד משחות אלו הוא למנוע בריחת לחות מהעור החשוף וע"י כך להביא להעלאת רמת הלחות בעור יבש ומגרד. מומלץ למרוח את העור כאשר הוא לח, מיד לאחר הרחצה. יש להימנע עד כמה שניתן משימוש בסבונים ודטרגנטים הגורמים לירידה בכמות השמן בעור. תחליבים ושמנים אינם עשירים מספיק בלחות ולעיתים יש להם השפעה מייבשת על העור. ניתן להשתמש בשמני אמבט, שנועדו למנוע בריחת לחות מהעור. כדאי להוסיף שמן לאמבט לאחר שהיית הילד בו לתקופה קצרה ולא לפני הכנסת הילד לאמבט.

 

משחות המכילות סטרואידים מהוות עיקר הטיפול התרופתי בהתלקחויות חריפות של מחלת העור הדלקתית, וכן בתקופות רגיעה לצורך מניעה. תרופות אלו נועדו לטפל בדלקת המהווה הבסיס למחלת העור. תרופות אלה יעילות מאד. לעיתים הן הטיפול היחיד שמרגיע את העור המגורה. עם זאת, השימוש בתרופות אלה צריך להיעשות בזהירות ותוך השגחה רפואית.התרופות הללו קיימות בריכוזים שונים במשחות ובקרם -  מריכוז נמוך מאד ועד ריכוז גבוה. התרופות המרוכזות ביותר עלולות לגרום לעור דק, סימני מתיחה ובעיות אחרות, בשימוש ממושך על אותם איזורים בגוף. יש צורך, לכן, לבדוק אצל ילדים את השפעת התרופות לטווח ארוך. מומלץ לשאול את הרופא בדבר ריכוז הסטרואידים בתרופה ואם יש לה השפעות לוואי. חשוב להבין, עם זאת, שספיגת החמרים הללו דרך העור אינה גורמת לרמות חומר בגוף כפי שקורה עם סטרואידים הניטלים דרך הפה. שימוש בסטרואידים בשתיה כמעט ואינו נחוץ לטיפול במחלה זו ורצוי להימנע עד כמה שניתן משימוש מופרז בסטרואידים בשתיה על מנת שלא להביא לתופעות לוואי האפייניות לתרופות אלו.
השימוש בסטרואידים בתקופות רגיעה צריך להיות בזהירות ובריכוזים הנמוכים ביותר האפשריים לשליטה בתסמיני המחלה.

 

תרופות אנטיביוטיות – טיפול מקומי באנטיביוטיקה או אנטיביוטיקה דרך הפה יעילים במקרה של זיהום שנגרם מחיידק, תופעה שעלולה להתלוות להתלקחות האקזמה.


תרופות אנטיהיסטמיניות – לעיתים קרובות מומלצות להפחתת הגרד. תרופות אלו
עלולות לגרום לנטייה לנמנום אולם מסייעות לרוב הילדים.


כיום קיימות תרופות חדשות במישחה המאפשרות שליטה טובה בתסמיני המחלה ללא
צורך בסטרואידים – כדאי להיוועץ עם הרופא לגבי הצורך בשימוש בתרופות אלו,
שנועדו לשלוט בתסמיני הדלקת.


מתי יבריא הילד מדרמטיטיס אטופית?  

ברוב המקרים קשה מאד לנבא. רוב התינוקות שסובלים מדרמטיטיס אטופית בילדותם לא יסבלו מרוב הבעיות עם הגיעם לבגרות.  מספר קטן ימשיך לסבול מהתופעות בתקופת הבגרות. לחולים רבים יש תקופות רמיסיה שנמשכות שנים, בהן אין הם סובלים מדרמטיטיס אטופית כלל. עם זאת, הנטייה ליובש בעור נשארת. רוב האנשים לומדים להשתמש בחומרים המכילים לחות לשמירה על העור. התפרצויות נדירות של דרמטיטיס אטופית עלולות לקרות בתקופות של לחץ או בעבודה שחושפת את העור לחומרים מעוררי תגובה ועבודה בסביבה לחה. 

 

© כל הזכויות שמורות למחבר. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי, לשנות, לעבד, ליצור יצירות נגזרות, למכור או להשכיר כל חלק מן הנ"ל, בין על ידך ובין באמצעות או בשיתוף צד שלישי, בכל דרך או אמצעי בלא קבלת הסכמה בכתב ומראש מהמחבר

תגובות הגולשים
1. ורד 26/02/2017, 17:21:53

ממש ממש חסר תמונות להמחשה והשוואה

+ השב