כך תסייעו לילד להיקלט בבית הספר

החופש הגדול הסתיים השבוע והילדים הולכים לגן או לבית הספר. הכניסה למסגרת שבה יש הרבה ילדים מביאה לחשיפה גדולה של כל בני המשפחה להרבה יותר מחלות, וצריך, וגם אפשר, להיערך למנוע את רובן, אם לא את כולן. אם לא נשכיל להימנע מהן, ייתכן מאוד שימים רבים בשנת הלימודים יהיו ימי מחלה שיעברו אותם בבית.

אבל עוד לפני ההיערכות מול חיידקי החורף, צריך לדאוג לנפשם של הילדים הרכים, הנכנסים למסגרות חינוך חדשות ובלתי מוכרות. על סדר היום עומד קודם כל הצורך לקנות חברים חדשים, להתגבר על אלימות ברמות שנות, ולעמוד בלחצים להישגיות בלימודים. 

לפי הערכות מומחים בתחום, הפחד מבית הספר או מהגן הוא תופעה מוכרת אצל 5% מהילדים בגילאי חינוך חובה. במקרים לא מעטים החשש מהמסגרת החינוכית החדשה בא בהמשך ללחצים בבית, בעיות אישית של חוסר ריכוז ובעיות קשב, שצריך ואפשר לטפל בהן. חוסר טיפול עלול לגרום להחמרת המצב בהמשך החיים, ולכן רצוי שלא להתעלם מן הבעיה. לילדים קשה לקבל שינוי, ומעבר למסגרת חדשה, או שינוי מסגרת של גן פרטי לגן עירוני, טרום-חובה לחובה, או גן חובה לבית ספר, הוא שינוי משמעותי, שאומר לילד, שרוב הילדים שהיו איתו במסגרת הקודמת, רוב החברים שלו, ממשיכים במקום אחר, ולמעשה, אין לו שם חברים.

בכל שלב של החיים הבוגרים רכישת חברים חדשים היא משימה לא קלה. בגיל הגן המשימה איננה קלה יותר. לעתים כל כך קשה להם, שהם אינם מוכנים ללכת לגן או לבית הספר כלל ועיקר כדי שלא להיות לבד, או לא להיות בלתי מקובל. לעתים ההורים אינם מסוגלים לעמוד בלחץ ומאפשרים לילד להישאר בבית פעם אחר פעם. אבל תגובה כזו עלולה להביא להסלמה של המצב, ולבריחה נרחבת יותר, ואז קשה יותר להחזיר את הילד למסגרת הלימודית.

הורים לילדים קטנים, הנכנסים למסגרת חדשה, כמו גן ילדים חדש או בית ספר, עומדים לעתים עם גרון משתנק, כשהם רואים את הצאצא עומד לקראת שלב חדש בחייו, שלב שעלול להיות לו קשה מאוד. לא משנה עד כמה הייתה להם בחירה מודעת במסגרת החדשה ועד כמה הם סומכים על סגל ההוראה, תמיד יש חשש, שהילד לא יהיה במקום הטוב ביותר עבורו. אבל ברוב המקרים אין ברירה: אין גן טוב יותר, או אין אפשרות לעבור לבית ספר אחר, כי הכל תלוי בעירייה, ואז מקבלים את הגזירה, אבל מרגישים לא שלמים עם ההחלטה על המסגרת החדשה. הילדים מרגישים את חוסר ההשלמה הזה אצל ההורים, ומנגנים על המיתר הכי רגיש אצלנו, אותו מיתר של אחריות מירבית, שאנו חשים כלפי ילדינו.

הם רואים שאנו לא מי-יודע-שמחים עם המסגרת, ומוצאים כל תירוץ מתקבל על הדעת שלא ללכת לשם. ואנו, שרק מחפשים תירוץ, מקבלים כל תלונה ולא מוחים, כי מחאה שלנו תאמר בעצם שאנו שלמים עם כל מה שקורה במסגרת הזו.  במצב כזה אנו נקבל את כל התירוצים: יש לי כאב ראש, כואבת לי הבטן, לא ישנתי בלילה ואני עייפה, ומה לא. הכל מתקבל.

אפשר להתגבר על הדו-שיח הפנימי הזה, המלא התלבטויות, אם כפיצוי על המסגרת הבלתי מושלמת נהיה מעורבים בנעשה בגן או בבית הספר. אם נתנדב לוועד, אם נדבר עם הסגל, אם נשאל בכל יום "מה למדת ומה עשית בגן / בבית-הספר" ונסייע למעורבות החברתית באמצעות יוזמות כמו הזמנת ילדים לשחק אחר הצהריים עם ילדינו, או לצאת לבילוי משותף, וכבר בתחילת השנה ולא לקראת פסח.

אפשר גם לסייע לילד להתגבר על החששות באמצעות שיתוף מלא שלו בהכנות לשנה החדשה. יוצאים יחד לקנות תיק חדש, או בגד חדש, שיוכל לרצות להתגאות בהם כבר ביום הראשון. תמיד אפשר לבדוק ולראות מי יהיה איתו במסגרת החדשה ולנסות לחבר ביניהם עוד לפני תחילת הלימודים, כדי שיוכל להתרגל לחברה החדשה ולראות פנים מוכרות ביום הראשון ללימודים. אם יש ילד שממשיך מהמסגרת הקודמת, כדאי לעודד פגישות עוד בזמן החופשה, כדי לחזק את  הקשר בינהם וגם לעשות את הילד שלנו ליותר מקובל בחברה.

אחרי שטיפלנו בבעיה החברתית, והגענו למצב שבו הילד שמח ללכת למסגרת החדשה, הגיע הזמן להתכונן לשלב הבא של המערכה: המלחמה במחלות החורף, שהילדים מביאים אותם בדרך כלל לכל המשפחה. יש דרכים קונבנציונליות, שעליהן תוכלו לקרוא בקישור זה, ויש דרכים מן הרפואה המשלימה בקישור זה. בחום של ספטמבא קשה אולי לחשוב על חורף ועל מחלות חורף, אבל בעניין הזה צריך להקדים תרופה למכה.

שיהיו לכולנו חורף קל ושנת לימודים פוריה ומהנה.