האזנה למוסיקה בגיל צעיר מסייעת לפיתוח טעמו המוסיקלי של הילד

צלילי המוסיקה מציתים את הדמיון ומעוררים את הרגש
|
הדפס
|
שמור

 

האזנה ליצירות מוסיקליות מסוגים ומסגנונות שונים היא אחת הפעילויות התרבותיות המשמעותיות והנפוצות בחברה בת זמננו. אדם מוקף במוסיקה אשר מגיעה אליו דרך אמצעי התקשורת, אמצעי הקלטה אלקטרוניים, קונצרטים, פסטיבלים ועוד. צלילי המוסיקה הנקלטים על ידי החושים עשויים להצית את הדמיון, לעורר את הרגש ולקחת את המאזין למסע מרתק ומהנה בעולם שנוצר מכוח היצירה המוסיקלית וגם יכולים הצלילים לחלוף "ליד" השומע מבלי לגרום לו התרגשות כלשהי.

 

העובר בהיותו ברחם אמו, מסוגל לקלוט צלילים ואף להגיב אליהם. מרגע היוולדו נחשף התינוק לעולם של קולות. ככל שחולף הזמן, מתרחבת קשת ההתנסויות המוסיקליות של הילד. המפגשים עם המנגינות והשירים במהלך חיי היום יום הם בבחינת התנסויות מזדמנות, כדי לקרב את הילד אל עולם המוסיקה יש צורך בחינוך מוסיקלי שיטתי ועקבי.

 

לדברי המוסיקאי והמלחין ההונגרי זולטאן קודאי כדי למצות את מלוא הפוטנציאל המוסיקלי הטמון באדם, יש להתחיל את החינוך המוסיקלי של הילד מוקדם ככל האפשר ורצוי"תשעה חודשים לפני לידתו". להערכתו , ניתן להנהיג חינוך מוסיקלי כבר בגיל צעיר מאוד, כי מוסיקה היא תחום הקרוב ביותר ליכולתו של הילד ולצרכיו. קודאי מציין גם את תרומתו החשובה של החינוך המוסיקלי לתחומי התפתחות אחרים , כגון כושר תפיסת השפה וכושר ריכוז.

 

לפי מרווין גרינברג מוסיקה היא שפה ולכן יש להקדים ולהקנות שפה זו לילדים קטנים.

 

עולם הצלילים שתינוקות נולדים לתוכו, אינו מובן להם ובתוך שנות חייהם הראשונות הם לומדים את שפת הדיבור ושפת המוסיקה. גם גרינברג מדגיש את התרומה העצומה של החינוך המוסיקלי בגיל צעיר לתחומי התפתחות שונים כגון: פיתוח היצירתיות, פיתוח יכולת תגובה רגשית, פיתוח מושגים, העשרת השפה, פיתוח מוטורי וטיפוח הדימוי העצמי.

 

דעות אלה של המומחים לחינוך המוסיקלי, עולות בקנה אחד עם הדעה הרווחת היום בחינוך בכלל, הרואה בחינוך בגיל צעיר בסיס שעליו נבנה עולמו של האדם במהלך חייו. התנסויותיו של הילד בשנות חייו הראשונות משפיעות על עיצוב אישיותו, על רמת חשיבתו ועל יחסו אל העולם הסובב יותר מאשר בכל תקופה אחת בחייו ולכן כדי להפוך את המוסיקה לחלק משמעותי בחייו של הילד, יש, כאמור, לחשוף אותו מוקדם ככל האפשר להתנסויות מוסיקליות.

 

לדברי זולטאן קודאי, אין מוסיקה טובה מידי לילדים. הטעם המוסיקלי של הילד תלוי במידה רבה בהתנסות מוקדמת. חשיפה למוסיקה טובה תניח תשתית נאותה לפיתוח טעמו האישי של הילד. מיומנויותיו של הילד מתפתחות במסגרת מערכת יחסים חברתית הרבה לפני שהוא עושה שימוש במילים כדי לאותת על משמעות.

 

מאז שנות ה-60 קיימת התעניינות גוברת במיומנויות המוקדמות של התינוק המתפתח בצורה טובה, עם הרבה מחקים המתרכזים באינטראקציות המתפתחות בין אם וילד במיוחד. חוקר בשם טרווארת'ן ראה כיצד תינוקות מתקשרים בצורה יעילה מאוד עם אמהותיהם, ובצורה עקיפה עם חפצים, החל מגיל צעיר מאוד.

 

החל מהשליש השני להיריון ( שבועות 16-20) , מסוגל העובר שברחם לקלוט קולות וצלילים בצורה של ויברציות. העובר ברחם שומע את פעימות הלב של אמו, את פעילות מחזור הדם וצלילים קרובים אחרים,היוצרים רמה גבוהה של קול בעל צליל השפעה שולט.

 

האוזן התיכונה והפנימית של העובר מגיעות לגודל של כמעט מבוגר תוך חמישה חודשים לאחר ההפריה. מערכת השמיעה המושלמת הופכת להיות פונקציונלית לחלוטין בסביבות גיל 30 שבועות. חוש השמיעה של העובר הוא המפותח ביותר מבין חושיו ולכן דרכים רבות מתרכזות בגירוי חוש זה. חשיפה למוסיקה במקביל עם רעשי הנשימה של האם יכולה להוות בסיס לפיתוח יכולות של חשיבה והפשטה ויש אומרים להתפתחות מהירה יותר של תכונות מסוימות אצל העובר. החזרתיות והמבנה הקבוע של המוסיקה הם אלו שגורמים לכך.

 

מחקרים מלמדים כי לא זו בלבד שעוברים יכולים לשמוע צלילים ,אלא שהם אפילו זוכרים אותם ויודעים להגיב אליהם. במחקר שנערך באנגליה, הושמעו לעוברים מנגינות שונות באופן קבוע והתברר שמיד לאחר הלידה אותם תינוקות העדיפו לשמוע את המנגינות להן נחשפו בהיותם ברחם על פני מנגינות אחרות.

 

חשוב כי אותן מנגינות שמושמעות תהיינה מנגינות שאהובות על האם, כי כאשר האם מאזינה למוסיקה אהובה, היא נרגעת וקצב הלב שלה משתנה, מה שמעורר תחושות טובות המשפיעות באופן חיובי על העובר.

צילום: מאיה אהרוני

חינוך מוסיקלי לעוברים אף מפתח מיומנויות מוסיקליות מוקדמות ולכן חשוב לחשוף את העובר לצלילים סביבתיים, ריקוד לצלילי מוסיקה, שיחה והקראה.

 

קולה של האם הוא הגירוי השמיעתי החשוב ביותר לעובר היות והוא הכי ברור וצלול ותשומת ליבו של העובר מרותקת אליו יותר מכל. קיימים דיווחים של זמרות המדווחת על כך שתינוקיהן, שעדיין לא נולדו, שקטים יותר בשעה שהן שרות . דיווחים אלו הובילו לשימוש בהקלטות של פעימות לב ושל קולות רחם להרגעת תינוקות במצוקה.

 

 

השנה הראשונה

 

העוסקים בחינוך מוסיקלי מדגישים כי שנות חייהם המוקדמות הן השנים הקריטיות ללימוד מוסיקה ולקליטתה. לדעתם, הילדים בגיל זה זקוקים למידע ולגירויים שיינתנו בקצב מהיר יותר מכל תקופה אחרת בחייהם. הנחת היסוד של אנדרס (1986) אשר לה שותפים גדולי החוקרים בחינוך המוסיקלי,אומרת: "היום אנחנו מודעים לעובדה שהמוסיקה היא חלק מהניסיון המוקדם של הילד. המעורבות של הילד בנושא זה מאפשרת לו לגדול עם גישות חיוביות למוסיקה, עם הבנה טובה יותר ומיומנות גדולה יותר ביכולת הביטוי המוסיקלי."

 

כבר בתום השבוע הראשון לחייו, מבחין התינוק בקולה של אימו. התינוק רוכש יכולות בסיסיות בתחום השמיעה גם מבלי לספק לו גירויים מיוחדים, אולם על מנת שיפתח רגישות למוסיקה והבחנה שמיעתית טובה, זקוק התינוק לאימון ותרגול.

 

בסופו של דבר, התינוק ילמד להסב את תשומת ליבו לתכונות השונות של הגירויים המוסיקלים ואלו יאפשרו לו לפתח בהדרגה כשרים מוסיקלים אשר יגרמו לוללמוד ליהנות מן העולם העשיר של הצלילים.

 

קולות שונים יכולים לחולל מגוון רחב של תגובות אצל התינוק. לצלילים מסוימים יש השפעה מרגיעה על התינוק וצלילים אחרים עלולים לגרום לתגובה של רתיעה ובהלה. בדרך כלל הצלילים שיהיו נעימים לאוזני התינוקיהיו צלילים עדינים ומתונים ואילו צלילים רועשים וצורמים, אלו הם צלילים שעלולים לגרום לתגובה "שלילית" אצל התינוק.

 

בחודש הראשון לחייו ישים לב התינוק בייחוד לקולות גבוהים המדברים אליו ב"שפת תינוקות".

 

במחקרים שונים נמצא כי תינוקות מעדיפים קולות אנושיים על פני קולות מכניים. כמו כן תינוקות יעדיפו קולות נשיים בעלי טון גבוה, מאשר קולות גבריים עמוקים יותר.

 

תינוקות מסוגלים להבחין במספר גדול של צלילים וקולות. בניסוי שנערך בנושא, נמצא כי כאשר משמיעים צליל מוסיקאלי ליד אוזנו של תינוק יונק, הוא מייד מפסיק לינוק ומפנה את ראשו לעבר מקור הצליל ונראה מקשיב. כאשר אותו צליל מושמע כמה פעמים, התינוק מאבד בו עניין וממשיך לינוק. אם ישמע צליל חדש, שוב התינוק יפסיק לינוק ויפנה ראשו לכיוון מקור הצליל החדש וחוזר חלילה. באופן כזה, אפשר למעשה לדעת באילו צלילים מבחין התינוק. צלילים חדשים / שונים מקודמיהם יעוררו תגובה מיידית מצד התינוק.

 

קבוצת אנשים שעסקו בחקירת בכיים של תינוקות קטנים, הבחינו בדפוס קבוע בבכיית התינוק הדומה בצלילו ובמבנהו למוסיקה.

 

כאשר התינוק חש רעב, כאב או מצוקה בכיו עולה-יורד , גובה הצליל היה מקסימלי ומשך הזמן ארוך, כל אלו אלמנטים צליליים בסיסיים. ואילו קולות המהום והמיה שקטים יותר מצד התינוק מתקשרים לעיתים קרובות לאכילה וחוויות מהנות אחרות.

 

הפעם הראשונה בה התינוק מחייך את חיוכו הראשון אינה מעוררת רק אינטראקציה חברתית מצד המטפלים בתינוק, אלא גם הרבה אינטראקציה ווקאלית. רגש חברתית אמיתי נוצר בין התינוק למטפל שלו.

 

התינוק מתחיל לחקור מגוון קולות, תוך שהוא מתחיל עם תנועות כמו "אה" ו"אוּ". התינוק מגלה יותר ויותר עניין בצלילים סביבתיים ובצלילים המופקים על ידי הידיים, הרגליים ושאר איברי הגוף.

 

מומלץ להשמיע לתינוק מוסיקה מרגיעה במיוחד בחודשי חייו הראשונים אך יש להגביל את השמעתה למספר דקות רצופות ולא יותר מכיוון שהתינוק מסתגל לגירוי השמיעתי ולאחר מספר דקות לא מקשיב לו עוד.

 

כדאי לחזור על אותן מגינות פעמים רבות כדי שהתינוק ילמד להכירן. מוסיקה רגועה, חדגונית ומונוטונית מזכירה את קולות הרחם , קולות אלו מוכרים לתינוק הרך ומסייעים לו להסתגל לעולם שבחוץ. התברר כי השמעת צלילי פעימות לב או קולות של גלי הים הרגיעו את התינוק וריככו את המעבר החד שעשה בצאתו לאוויר העולם מן הרחם.

 

 

שירי ערש


ישנה חשיבות רבה לשירי ערש. שירי ערש יתאימו למטרת הרגעת התינוק לפני השינה. חשוב שהאם היא זו שתשיר את שיר הערש אפילו אם אינה שרה אותו באופן מדויק. הרגעים הללו, בו האם יושבת ליד תינוקה האהוב ושרה לו שיר באהבה ונעימות, מלטפת אותו ובעצם משדרת לו נינוחות ושלווה, אלו הם רגעים חשובים מאוד , רגעים אינטימים, מיוחדים, שנחרטים בזיכרונו של התינוק לכל חייו ונשארים כזיכרון מתוק, מרגיע ומנחם.

 

ניתן להרגיע את התינוק גם באמצעות צעצועים מנגנים כדוגמת מובייל, תיבות נגינה שונות המשמיעות מנגינות נעימות וכו'.

 

דרך נהדרת לאם שרוצה להרגיע את תינוקה על ידי שירי ערש ואינה מסוגלת/ רוצה להיות נוכחת בחדרו בזמן תהליך ההירדמות שלו כל ערב, יכולה להקליט את עצמה ולהשמיע לתינוק את ההקלטה של קולה השר. אומרים כי הקלטה של קולו של אדם מוכר עדיפה על השמעת קלטות של שירי ערש שנמכרות בחנויות השונות, אם כי הקלטות הקיימות בשוק כוללות שירי ערש רבים המותאמים לתינוקות הרכים.

 

יכולת ההבחנה השמיעתית הולכת ומתפתחת ככל שהתינוק גדל. במהלך השנה הראשונה לחייו ילמד התינוק לשייך את הצלילים שהוא שומע לאדם / לחפץ שמפיק אותם. מומלץ לחשוף את התינוק למוסיקה מסגנונות שונים: דיסקו, אתנית, ג'אז או כל סגנון אחר ולא להגביל את המוסיקה לסגנון אחד.

 

על מנת להעשיר לתינוק את חווית ההאזנה , מומלץ לשלב חושים נוספים כמו מגע או תנועה. תוך כדי שמיעת המוסיקה ,אפשר לקחת את התינוק ולרקוד איתו בקצב המנגינה המתנגנת, ללטף אותו או לנוע איתו בקצב מתאים. כל אלו ימחישו לתינוק את משמעות הצלילים.

 

גירויים שמיעתיים נוספים יכולים לבוא גם משירים ודקלומים. חשוב לשים לב שהמוסיקה, השירים או הדקלומים נעימים לאוזני התינוק, וכן חשוב להיות ערים לתגובת התינוק לאותו גירוי שמיעתי. התינוק יודע להגיב לצלילי המוסיקה ולשינוי בטמפו (מקצב) וזוהי תגובה מוסיקלית מוקדמת מאוד.

 

מגיל חצי שנה ואילך, ניתן להשמיע מגוון רחב יותר של גירויים שמיעתיים מבלי לחשוש שזה יותר מידי. מגיל חצי שנה, כאשר יכולת ההבחנה השמיעתית של התינוק מפותחת דיה, הוא יכול ליהנות ממוסיקה הבוקעת מהטלויזייה (היות וקיימת עלייה ניכרת בווקליזציה בתקופה הזו של המחצית השנייה של השנה הראשונה)וכך כאשר הוא שומע שירי ילדים וגם צופה בתמונות הממחיזות את מילות השיר , הוא מעשיר את חווייתו ולומד לקשר בין מה שהוא רואה לבין מה שהוא שומע. במצב שכזה, קרוב לודאי כי התינוק יתנועע לקצב המוסיקה. שלב זה בהתפתחות קשור גם להתפתחותו של חוש הקצב.

 

התגובה למוסיקה בתקופה זו של חיי התינוק באה לידי ביטוי גם במושג " לימלום מוסיקלי"- משמע קולות שמופקים על ידי התינוק ואינם מזכירים קולות דמויי דיבור. אלו הם קולות שמגיעים כאשר מוסיקה מושרת או מתנגנת, ל"לימלום המוסיקלי" יש מבנה ריתמי ומלודי, הקולות מופקים בגבהים שונים , בתנועה אחת , או במספר הברות .

 

בגיל 9 חודשים ניתן להבחין בסלקטיביות גדולה יותר, הן בהפניית הראש מפני צלילים מסוימים והן בהתמקדות בהיבטים הריתמיים של מילים.המודעות הגוברת של התינוק לקולות הדיבור ולהתעניינותו המתפתחת של הילד במה שמתרחש מעבר לאירועים חיצוניים, גורמים לכך.

 

בשלב הזה של חייהם, התינוקות מסוגלים ליצור תקשורת בלתי מילולית ע"י החוויות המוסיקליות, אך נסייג ונאמר שיתכן שהתינוק אינו מפגין ייחוס מוסיקלי לצלילים השונים אלא הוא מפגין מודעות גדלה לשינויים בסביבה השמיעתית, תוך שהוא בוחר לעצמו את הקולות המהנים ביותר עבורו.

 

התינוק בגיל זה לומד לייחס משמעות לקולות מסוימים : צליל קולה של האם, צלילים המצביעים על הכנת מזון וכו'.

לקראת סוף השנה הראשונה חלה התפתחות חשובה ביכולת ההבחנה השמיעתית של התינוק והיא מובילה להתקדמות מרשימה בתחום השפה.

 

מחקר שהתקיים במשך 7 שנים מצא שילדים שנחשפו לגירויים מוסיקלים רבים מצד הוריהם, המשיכו ופיתחו דיבור מאוד מאורגן ומנוסח היטב.

 

מעקב אחר קו הראיה וקיבוע המבט - אלו הן פעולות שבדרך כלל נמצאות בשליטתו של התינוק, פעולות ההופכות לאמצעי מוקדם להבעת תשומת לב. קשר עין- בעין – ישיר בין ילד למבוגר הוא מקור עשיר לתקשורת, והוא נותר כזה גם בבגרות. קשר שכזה, שלעיתים מלווה בהרבה חיוכים, מעשיר בצורה משמעותית את תהליך ההתחברות, כשהאימהות לעיתים קרובות פונות לילדיהן באופן טבעי "פנים מול פנים" – תנוחה שלעיתים קרובות מועדפת, כשהיא מתקבלת על ידי הילד .

 

לעיתים קשר עקיף יותר באמצעות כלי נגינה עשוי לגרום להרגשה טבעית יותר אצל הילד ואצל המבוגר. כלי הנגינה הוא נקודה משותפת של תשומת לב ויזואלית. לעיתים, אם מובלת על ידי תשומת ליבו הויזואלית של התינוק לחפץ מסוים, אחר כך היא תדבר עליו ותהפוך את הפעולה למשמעותית יותר עבור שניהם.

תגובות הגולשים