התפתחות התינוק - חינוך לעצמאות

עד כמה שקשה לנו להאמין, תינוקות בני כמה חודשים לעיתים מסוגלים לעשות הרבה יותר ממה שנדמה לנו. עד כמה אנחנו, ההורים, צריכים להעניק להם את יכולת ההתמודדות העצמית וללמוד לשחרר קצת בכדי שלא יהיו תלותיים ויתקשו בפיתוח עצמאות בגיל מאוחר יותר.

עד גיל שלושה חודשים זקוק התינוק למענה טוטאלי מצד הוריו כיוון שהוא חסר אונים לחלוטין. ועל כן צרכיו הבסיסיים ביותר כגון: אחיזה, אכילה, טיפול והגנה נעשים על ידי הוריו. זהו צורך שאין לזלזל בו מכיוון שהוא בונה את הקשר הראשוני בים ההורים לתינוק ומבסס מערכת יחסים תקינה.

כבר בחודש הרביעי לחייו, מגלה תינוק יכולות המעידות על ניצני עצמאותו. ככול שהיכולת הסנסו מוטורית של התינוק מפותחת יותר, כך הוא נעשה עצמאי יותר מבחינה תפקודית. כאן נכנס תפקיד מאד חשוב שלנו, ההורים, לשחרר קצת מהשליטה ולהעניק לתינוק את מרחב המחייה לו הוא זקוק על מנת להתפתח.

סימני עצמאות

תהליך העצמאות הוא הדרגתי ונמדד בניואנסים קטנים. כבר מגיל ארבעה חודשים התינוק מושיט ידיים לחפצים, שוכב על הגב או הבטן לצד אמו ולא עליה ומביט סביבו בכוחות עצמו. זה בדיוק הזמן שלנו, ההורים, לזהות את היכולות הסנסו מוטוריות, להיות קשובים ולהעניק לתינוק סביבה שתפתח את יכולותיו המוטוריות והחושיות אשר יביאו לקידום עצמאותו."

"ישנם מצבים בהם ההורים מתקשים להאמין שישנה מסוגלות כלשהי בגיל צעיר כל כך ואינם מזהים את יכולותיו המוטוריות של התינוק ובכך מעניקים לו פתרונות מיידיים כאשר הוא בוכה מבלי לאפשר לו להסתדר בעצמו. במצב זה התינוק לומד שכל קושי או אי נוחות נפתרים על-ידי בכי. לא פעם, יגלו ההורים שאם תהיה השהייה כלשהי בתגובתם התינוק ינסה לפתור לעצמו את חוסר הנוחות: לא נוח על הבטן, הוא ינסה להתהפך על הגב והרבה פעמים גם יצליח."

"חשוב שהורים יבינו שכאשר הם פותרים לתינוק כל קושי וחוסר נוחות על-ידי הרמה מהירה על הידיים, התינוק מפנים את העובדה הפשוטה שהוא לא צריך להתאמץ יותר מדי מלבד לבכות ומסגל לעצמו התנהגות תלותית. אם במקום לקחת את הילד ישר על הידיים כאשר הוא בוכה נשב לצידו, נלטף אותו כשהוא עדיין על המשטח/רצפה וניצור הפרדה פיזית המעבירה מסר: "אני כאן לצידך, אבל אתה לא עליי. אתה כבר לא תינוק בן שלושה חודשים, אתה כבר בן ארבעה חודשים". ברוב הפעמים התינוק ישתף פעולה בתהליך כיוון שמדובר בשלב מאד טבעי בתהליך ההתפתחות שלו. התינוק ילמד להעצים את עצמאותו מתוך תחושה של ביטחון בהדרגתיות המתאימה לו."

תהליך השחרור

לא פעם ההורים הם הגורם האקטיבי אשר לא מצליחים לשחרר את התינוק מהתלות בהם. יש הורים שהקשר ההדוק מאד עם התינוק עונה על צרכיהם, שהרי הילד במהותו מעניק הרבה חום, תשומת לב ותחושת חשיבות. גם אם הדבר נעשה באופן לא מודע, יש מספיק הורים שזקוקים לתחושה הזאת, ומבלי להרגיש משרישים בילד התנהגות ילדותית ההופכת אותו לתלותי בהם. זו הסיבה שאני תמיד מחדד להורים לשים לב ולהיות קשובים לא רק לרצונותיהם וצרכיהם, אלא יכולותיו של הילד. ברגע שמודעים לכך ניתן להתחיל תהליך של הבנה, לזהות מהלכים משפחתיים ולבדוק האם אפשר לנהוג ולהגיב אחרת, על מנת ליצור עבור הילד סביבה יותר עצמאית."

חוסר השחרור מגיע כבר מהמקום של אמהות המחליטות לעזוב הכל ברגע שנולד להן ילד ולהקדיש שנה שנתיים מהחיים למענה טוטלי לילד. הילד לומד שההורה נמצא שם כל הזמן ומספק את צרכיו ואין שום תהליך של פיתוח עצמאות.

"במצבים שבו יש להורה את כל הזמן שבעולם להיות לצד ילדו חשוב מאד להשהות מעט את התגובות בסיטואציות מסוימות על מנת לאפשר לילד התמודדות עצמאית. אפשר אפילו לייצר מטלות מלאכותיות ששוברות את התלות כגון: אם הוא לא נינוח על הגב, לא לקחת אותו ישר על הידיים, אלא לתת לו את האפשרות להתהפך ולהסתדר בעצמו."

לא סתם הילד השני הוא לרוב יותר עצמאי, כבר אין להורה את היכולת לענות על כל צרכיו, גם אם הוא מאד רוצה, דבר המעמיד את הילד במצב של התמודדות עם מצבים והסתגלות לעצמאות וכך הוא לומד להסתדר לבד.

ההורים חושבים שבעזרה שלהם הם מסייעים לילד, אם זה לאכול, ללכת להושיב אותו וכו', אך אם התינוק מסוגל לעשות את אותן פעולות לבד, חשוב מאד שההורה יהיה קשוב וייתן לו את יכולת ההתמודדות במיוחד במצבים בו הילד מאותת ומגלה סימנים של רצון להתנסות לבד.

"יש לשים לב שפינוק הילד והפגנת חום וחיבה אינם פוגעים בתהליך העצמאות. כחלק מתהליך ההוריות מתפתחות ההבנה והיכולת לאזן בין הענקת חום וחיבה, שחשובים מאד לקשר בין הילד להורה, לבין ההבנה שלנו שתגובות מסוימות בסיטואציות מסוימות יתרמו הן לילד והן למערכת המשפחתית בעתיד."

"כאשר ההורה עובר עם הילד תהליך של צמיחה הדדית, הוא לומד איך לאזן בין היכולת לאפשר לילד לגלות עצמאות מתוך סביבה בטוחה ותומכת, לבין חיבה מפנקת יותר. חשוב שכל הורה ידע למצוא את הדרך האישית שטובה ומתאימה לו ולילדו ולתא המשפחתי הכולל.