הנקה: סיפורים אישיים של חמש אמהות

כמה זמן מניקים, לחץ חברתי וחזרה לעבודה
|
הדפס
|
שמור

היום כבר אין ויכוח על חשיבות ההנקה, הן בקשר שנוצר בין האם לתינוק והן בהיבט הרפואי, של התועלת הרבה שיש למערכת החיסונית של התינוק מההנקה. יועצת ההנקה רוני טל, המנהלת את פורום הנקה בפורטל דולה, אומרת, כי היום בכל הספרות המקצועית ובמגזינים המקצועיים כבר לא מדברים רק על יתרונות של ההנקה, אלא איזה חסרונות בריאותיים וחיסוניים יש לאי הנקה.

 

עם זאת, יש לכבד את הרצון האישי של כל אם, כשהיא מחליטה להניק רק מעט זמן או לא להניק כלל. חשוב להבין שההטפה לא תשכנע ואף עלולה להרתיע. כמו כן חשוב שמי שכן רוצה להניק תוכל לעשות זאת ללא הפרעה ובנוחות מלאה. אחד החסמים הגדולים ביותר להנקה ממושכת הוא החוק המחייב חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה קצרה יחסית לרוב מדינות אירופה. לא כל אם עובדת נמצאת במקום עבודה המאפשר לה לשאוב חלב בפרטיות או אפילו לפגוש את התינוק ולהניקו במקום העבודה. כך נגזלת ממנה הזכות לבחור להמשיך את ההנקה גם לאחר החזרה לעבודה. נושא ההנקה עלה השבוע לחדשות, כאשר התברר, כי במשכן הכנסת נפתח חדר הנקה, לאחר ששתיים מעובדות המשכן חזרו לעבודה לאחר לידה ומעוניינות להמשיך את ההנקה. לא כל מקומות העבודה נוקטים צעד כזה. יש מעסיקים שלא רק שלא מעודדים, כאשר האשה דורשת לנצל את שעת ההנקה, הם מפנים אותה לשירותים במקום מתאים בעיניהם. לנו לא מובן הקשר בין הנקה או שאיבת חלב אם, לבין שירותים. האם המנהלים הללו היו מוכנים לבלות את הפסקת האוכל שלהם, וליהנות ממנת סושי או סטייק כשהם יושבים על האסלה? לכן קורה לא פעם, שאם שאיננה מוכנה להקריב את הקריירה שלה, או להילחם בממונים עליה ועל זכויותיה, נאלצת לוותר על ההנקה לפחות באופן חלקי.

 

אם המדינה תשכיל להאריך את חופשת הלידה לשישה חודשים לפחות, ותחייב מעסיקים להעמיד לרשות אשה המניקה מקום ראוי להנקה, או לשאיבת חלב, התמונה בוודאי תשתנה. באירופה המעסיקים כבר מבינים שההנקה משתלמת. מחקרים מראים שאמהות מניקות נעדרות פחות ממקום עבודתן, זאת מכיוון שתינוקות יונקים בדרך כלל חולים פחות ילדים שאינם יונקים.

 

בסקר שנערך בשבוע שעבר בפורטל דולה, בה נשאלו הגולשות "כמה זמן תניקי או הנקת את תינוקך?" ניתן היה לראות, שרוב הגולשות מניקות תקופה של שישה חודשים לפחות. התפלגות הסקר היתה כדלהלן: 5 אחוזים השיבו שאינן מעוניינות להניק כלל, כלומר, 95 אחוזים כן מניקות או מתכננות להניק. 6 אחוזים השיבו שהן יניקו מספר שבועות, 9 אחוזים שיניקו עד שתינוקן יהיה בן 3 חודשים, שזה עדין במסגרת הזמן של חופשת הלידה. 20 אחוזים יניקו עד 6 חודשים, הזמן בו מתחילים לשלב מוצקים בתפריט התינוק. 27 אחוזים השיבו שיניקו עד שימלאו לתינוק שנה. יש גם נשים לא מעטות שהחליטו להניק תקופה ארוכה יותר: 14 אחוזים השיבו כי יניקו עד שנתיים ועוד 3 אחוזים – גם מעל לשנתיים. 16 אחוזים השיבו כי יניקו עד שהתינוק יפסיק מעצמו.

צילום: סטודיו פרפרים בבטן, צילומי הריון

במקרים לא מעטים ההנקה נפסקת בגלל בעיות טכניות וחוסר ידע. לפי המחקר של משרד הבריאות, כשלון של הנקה נובע בדרך כלל מהעדר הדרכה להנקה נכונה. האמהות הטריות אינן יודעות לשבת בצורה נוחה להנקה, והתנוחה של התינוק והדרך בה מתחבר לשד אינם נכונים. הדבר גורם לגודש בשדיים, לסדקים ולפצעים בפטמות, ועקב כך נגרם סבל לאם ולתינוק. לפיכך המליץ המשרד לתת ייעוץ על עקרונות ההנקה לפני הלידה וגם לאחריה.

 

כבר ביולי 2003 חייב מינהל הרפואה במשרד הבריאות את בתי-החולים לנקוט עשרה צעדים על מנת להביא להנקה מוצלחת. בין היתר נקבע, כי יש להדריך אמהות כיצד להיניק וכיצד לשמר הנקה (באמצעות שאיבת חלב אם), גם כאשר עליהן להיפרד מתינוקן (לפרקי זמן קצובים). כמו כן נאמר , כי יש לתת לתינוק חלב אם בלבד ולמנוע כל מזון אחר או מים, אלא אם קיימת הוראה רפואית לכך. אין לקדם מתן תרכובות מזון לתינוקות ואין לתת מוצצים לתינוקות יונקים.

 

למרות שלא כל האחיות עברו הכשרה של ייעוץ הנקה, מספר מועט של בתי-חולים מעסיקים יועצות הנקה, ואף אלו המועסקות אינן נמצאות בבתי-החולים במשך כל היממה או במשרה מלאה, ולעתים אף לא במהלך סוף השבוע.

 

הנתונים על הנקה בישראל מבוססים על מחקר שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בשנת 2003. מן המחקר עולה כי 85 אחוזים מכלל האמהות היניקו את תינוקן (83% מן היהודיות ו-90% מן הערביות), כאשר בקרב הנשים היהודיות הנקה הייתה ההזנה הבלעדית של התינוק 12 שבועות בממוצע (הנקה מלאה). בקרב נשים ערביות הממוצע של הנקה בלבד עמד על 8 שבועות.. הנקה חלקית אצל נשים יהודיות עמדה על ממוצע של 26 שבועות, ואילו אצל נשים ערביות הנקה חלקית נמשכת בממוצע 37 שבועות.

 

משך ההנקה המלאה תואם את משך חופשת הלידה בישראל, העומד על 12 שבועות בממוצע. החוקרים מעריכים, כי ייתכן שלסיום חופשת הלידה יש חלק בהחלטה של האמהות להפסיק את ההנקה המלאה. עם זאת, לפי המחקר של משרד הבריאות, 53 אחוזים מבין האמהות שהיניקו וגם חזרו לעבודה עדיין היניקו את תינוקן לאחר החזרה לעבודה (לא צוין אופי ההנקה, חלקית או מלאה, לפני החזרה לעבודה ולאחריה). 29 אחוזים מן הנשים היהודיות ציינו, כי החזרה לעבודה השפיעה עליהן בהחלטתן להפסיק את ההנקה.

 

ליאת, 34, מניקה את בנה הבכור, בן 3 חודשים, ומתכוונת להניק כמה שאפשר, כנראה עד גיל שנה. היא מתכוונת לחזור לעבודה בתוך השנה הזו, ולגבי המשך ההנקה "עדיין לא מצאתי פתרון לזה".

 

חוק עבודת נשים קובע, כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה "מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה; ההיעדרות המותרת היא בנוסף על הפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, ואין מנכים אותה משכר עבודתה".

 

הסעיף בחוק המקורי, כפי שעבר בשנת 1954 (ללא התיקונים), קבע שעת היעדרות אחת ביום לעובדת לתקופה שהיא מיניקה את הילד. בדברי ההסבר לתיקון סעיף זה משנת 1999 נאמר, כי מאחר שלא כל עובדת מסוגלת להמציא אישור רפואי שהיא מיניקה, ונוצר פתח לעיוותים, מוצע התיקון "מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום – שעה אחת ביום". תקנות שירות המדינה מאפשרות לעובדת שהיא אם לתינוק להיעדר מעבודתה שעה אחת (בהמשך אחד או בשני המשכים) בכל יום (שבו היא מועסקת שש שעות רצופות), עד שהתינוק מגיע לגיל שנה.

 

יש נשים הממשיכות להניק תקופה ארוכה יותר. רונית, 44, בעלת תואר שלישי בביולוגיה, הניקה את בנה הבכור עד גיל 4 והפסיקה בגלל לחץ חברתי, "כי הוא הגיע לגן עירוני והתביישתי שיספר שהוא יונק וילעגו לו". הבת הקטנה, עכשיו בת שלוש, עדיין יונקת. "אני מאמינה שזה טוב לתינוקת, זה בריא לה ריגשית וגם בריאותית. כולם במשפחה חלו השנה בשפעת חוץ ממנה, כי היא קיבלה את הנוגדנים ממני, כשאני הייתי חולה. בקופת חולים כשאני יושבת בתור ומניקה, אומרים לי, שהיא כבר גדולה ולא צריכה את זה. לא מפרגנים. אני חושבת להיפך. אני גם מתרועעת עם נשים שיש להן תפיסה דומה לשלי. אני מסתכלת על עולם החי. אצל שיפנזים ההנקה נמשכת עד גיל 4 בממוצע, ונראה לי הגיוני הקשר הזה. היא עלי, באופן טבעי. קראתי מחקרים ואני מרגישה שזה בסדר. איתה אני מקווה שלא אכנע ללחץ החברתי".

 

חגית, 40, מניקה את ילדה השלישי כבר שנתיים ושלושה חודשים. "בלילה היא ישנה עלי והפכתי להיות מוצץ וכבר כואב לי מאוד. אין בזה צורך הזנתי. זה פינוק שלה וצורך אוראלי. מאוד נהניתי מההנקה . לא עשיתי החלטה עם עצמי. פשוט זרמתי עם העניין. נראה לי מאוד נוח ומאוד כייף עם הרגעים האלה. זו בת שחיכיתי לה הרבה זמן. גם נסעתי איתה לחו"ל והכל היה הרבה יותר נוח.

 

לעומתן יש נשים המעדיפות לא להניק בכלל. שני, 36, אם לשתי בנות, החליטה לא להניק את שתי בנותיה. "מבחינתי הנקה זה כמו פרה, ולא בא לי להרגיש כמו מחלבה. ההנקה לא גורמת לי לשום עניין של קשר. אצלי יש סלידה מכל העניין. אני לא מייחסת לזה יתרונות בריאותיים. כי את בעלי, למשל, הניקו עד גיל שנה וחודשיים, והוא מאוד חולני ותופס מייד כל מחלה. אני מכירה עוד אנשים שינקו והם חולניים. אותי ואת אחי לא הניקו ואנחנו בריאים. ההנקה גם מאוד מקשה. כשלא הנקתי, התינוקות וגם אנחנו יכולנו לישון לילה שלם. יכולתי לתת להן עוד 20 סמ"ק וזה הספיק לכל הלילה. כשאני לא מניקה, אני לא מוגבלת, והחופש הזה מאוד נוח לי. אני גם לא אוהבת לראות את אלה שמניקות בבית קפה ומרגישות עם זה הכי נוח שבעולם. בעיני זה לא אסתטי ולא יפה ואני לא מתחברת לזה בכלל".

 

עדי, 31, הניקה את שני ילדיה עד גיל שנה, אבל היא מבינה את הבעיה עם הלחץ החברתי המתגבר לגבי ההנקה. "הפסקתי כי הבכור לא הסכים לשום מזון אחר. ביום שהפסקתי להניק הוא התחיל לאכול. עם הקטנה הפסקתי בגיל שנה, כי הרגשתי שזהו. מספיק. אני מאמינה שהנקה צריכה לבוא מתוך הנקה, ולא סתם. אבל מי שלא מתחברת להנקה, שתיתן לפחות את הקולוסטרום (הנוזל הזהוב שקיים בימים הראשונים לאחר הלידה, לפני שהגוף מתחיל לייצר את החלב) אפילו בכפית. יש לזה חשיבות עצומה מבחינת התינוק".

 

תגובות הגולשים