שלבי הלידה הפיזיולוגית - שלב הלחיצות (כתבה שנייה בסידרה)

השלב השני של הלידה מתחיל כאשר צוואר הרחם כבר במחיקה מלאה ובפתיחה של 10 סנטימטר. שלב זה מוכר גם כ"שלב הלחיצות". זה הזמן של ההברגות הסופית של תינוקך באגן ושל יציאת התינוק. לפעמים יש שלב נוסף של השהייה בין הפתיחה המלאה לבין שלב הלחיצות. פתאום דוממים הצירים, וגופך במנוחה מלאה – שלב זה נקרא "שלב המנוחה" ומתרחש רק אצל חלק מהנשים. אצל רוב הנשים שלב הלחיצות מגיע מייד עם הפתיחה המלאה. הצירים משתנים. יש יותר הפסקה ביניהם והם נעשים אינטנסיביים יותר, אך לא בהכרח כואבים יותר.

אם העובר שלך כבר יושב נמוך באגן שלך, את תרגישי את רפלקס הלחיצה (לפעמים אפילו קצת לפני שהשלב השני מתחיל, ואז יש להמתין עד לפתיחה מלאה, לפני שלוחצים). אם תהיי קשובה לגופך, הוא יאותת לך בדיוק כיצד ללחוץ, ומתי לעשות זאת. בשלב הזה רצוי להיות ללא אפידורל, כדי שיהיה קל יותר להבין ולהרגיש כיצד ללחוץ נכון. יש נשים שאומרות ששלב הלחיצות הוא הקלה עבורן, כי סוף סוף יש להן אפשרות להשפיע על התקדמות הלידה. אחרות חשות אי נוחות מהלחץ שנוצר באזור הפרינאום ובפי הטבעת, ככל שהראש של התינוק יורד יותר נמוך בתוך תעלת הלידה. אם את לא חשה עדיין את רפלקס הלחץ (תחושה שאת חייבת ללחוץ ולא יכולה לעצור בשום פנים ואופן), נצלי את הזמן כדי לנוח קצת לפני הנשימות והלחיצות המתונות.

מומלץ למצוא תנוחה שתאפשר לך לנצל את כוח הכבידה ושתפתח היטב את האגן שלך לקראת יציאתו של התינוק. כמה תנוחות מומלצות: 

• כריעה (אם אינך סובלת מטחורים או בעיות ברצפת האגן)
• עמידה על הברכיים
• עמידה על הברכיים והישענות קדימה על גב המיטה המורם או על כדור לידה.
• עמידת שש
• שכיבה על הצד

מומלץ להימנע מתנוחת השכיבה על הגב. בתנוחה זו יש לחץ עצום על עצם הזנב, דבר שעלול להזיק לגב שלך בהמשך. כמו כן, יש פחות שליטה בלחיצות ובנשימות בתנוחה זו, ואין לך כל עזרה מכוח הכבידה, להיפך.

גם נשים עם אפידורל יכולות לבקש מהמלווה שלהן ומהמיילדת שלהן לעזור בשינוי תנוחה, לתנוחה טובה ואנכית. כך יהיה לתינוקך קל יותר לצאת, גם אם את תתקשי להרגיש את האגן, את צירי הלחץ שאמורים להנחות אותך כיצד ומתי ללחוץ ואת הראש של תינוקך שעובר באגן.

על מנת להימנע מראש התינוק להתקדם במהלך הציר ולסגת בזמן המנוחה בין הצירים, עליך לנשוף או ללחוץ באופן ממוקד וארוך ולחדש את האוויר ואת הלחיצה באופן רציף, עד סוף הציר.

נשים רבות מוצאות שהשימוש במראה, והתבוננות בהתקדמות התינוק נותן להן "בוּסט" של אנרגיות שמסייעות להן לסיים את השלב הזה במהירות רבה יותר.

כשהראש כבר מגיע לפתח הנרתיק, את תחושי תחושה של צריבה או כאב ככל שהרקמות ימתחו יותר. הראש של תינוקך יוצא אט אט, קרקפת, מצח, עיניים עצומות, אף, פה וסנטר. ברגע שראש התינוק כבר בחוץ, סביר להניח שיבקשו ממך לעצור את הלחיצה ולנשום ולנשוף עד הציר הבא. זאת על מנת שהיציאה תהיה רכה גם עבור תינוקך וגם עבור הפרינאום שלך. כעת התינוק יסתובב עד שהוא יהיה על הצד, ועכשיו ייצאו כתפיו, אחת לאחר השניה. קודם העליונה ולאחר מכן התחתונה – ומייד לאחר יציאת הכתפיים, כל התינוק יוצא בבת אחת ובקלות.

המיילדת תקבל את התינוק שלך או תאפשר לך לקבל אותו לתוך ידיך אם תבקשי להשתתף. לאחר מספר דקות (דבר שמשתנה בהתאם לנהלים של בית החולים) יחתכו את חבל הטבור או יבקשו מהמלווה לחתוך אותו אם הוא רוצה. המיילדת תניח את תינוקך על גופך העירום ותכסה את שניכם יחד על מנת לשמור על חום גופו של תינוקך. אל תחששי לחבק אותו, לנשק אותו ולהתפעל ממנו. לאחר כמה דקות הוא אולי יבקש לינוק על ידי פתיחת הפה ותנועות נבירה של הראש (חיפוש השד). מומלץ מאוד לנסות להניק את התינוק במהלך השעתיים הראשונות לאחר הלידה.

ממוצע אורך הצירים: 60 שניות.

תכיפות צירי הלחץ: 3 – 5 דקות.

אורך השלב: כמה דקות עד 3- 4 שעות. בחלק מבתי החולים יש נוהל שאוסר שלב שני ארוך יותר משלוש שעות.

לכתבה השלישית בסדרה

יש לך שאלות בנושא? היכנסי עכשיו לפורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים של פורטל דולה למשפחה.