שלוש דרכים למניעת בריחת שתן

נשים רבות חוות מידי יום תופעה בלתי נעימה ואף מביכה של בריחת שתן. בריחת השתן יכולה להיות בכמויות משתנות, החל מטיפות בודדות וכלה בכמות משמעותית, המרטיבה את התחתון. ה"בריחה" מתרחשת בזמן עליית הלחץ התוך בטני, כמו התעטשות, שיעול או מאמץ גופני.

התופעה נפוצה בעיקר לאחר לידות, עקב חולשה בשרירי ריצפת האגן. התרופפות השרירים עקב הלידות, גורמת לחוסר יכולת שליטה ולדליפת שתן ברמות שונות של מאמץ. הלידות אינן הגורם העיקרי לתופעה זו. גם לגיל ולשחיקה הטבעית יש תפקיד חשוב בתופעה זו.

בגלל מבנה שונה של השופכה (הצינור המוליך את השתן משלפוחית השתן החוצה) אצל גברים התופעה כמעט ואינה קיימת. חלק גדול מהנשים מתביישות לדווח על התופעה לרופא, ולכן אינן מקבלות טיפול רפואי העשוי לפתור את הבעיה.

הטיפול בבריחת שתן יכול להיעשות במספר דרכים:

• הראשונה היא טיפול פיזיותרפי: ניתן לתרגל ולחזק את שרירי רצפת האגן ובכך להגביר את יכולת השליטה של הסוגרים. התרגול נעשה מספר פעמים ביום על ידי כיווץ והרפיה של שרירי רצפת האגן (כמו ניסיון להתאפק ולהרפות לסירוגין). ניתן לבצע את התרגול בכל מקום ואפילו בזמן עבודה מול מחשב. חזרה על תרגיל זה מספר פעמים ביום יכולה להביא לחיזוק משמעותי של רצפת האגן.
• הדרך השנייה היא טיפול תרופתי: ניתן להשתמש בתרופות המעלות את מתח השריר הסוגר את שלפוחית השתן ולהגביר בכך את יכולת השליטה.

מקרים קשים במיוחד יטופלו בעזרת ניתוחים להרמת רחם שצנח, שיקום ריצפת האגן, צניחת הואגינה.

לבסוף, להומיאופתיה המודרנית יש פתרון טוב לבעיה על ידי תרופות המעניקות סימנים ואותות למערכת השתן לתפקוד תקין ונכון. הטיפול ניתן בעזרת תרופות הנלקחות מספר פעמים ביום עד להעלמות התופעה. לטיפול זה הצלחה רבה וברוב המקרים התופעה חולפת.