נולדו לי תאומים, אבל יש לי רק שתי ידיים.
לשירותים אין זמן לגשת ועל מקלחת בכלל אין מה לדבר. קפה כבר לא זוכרים מה זה והטלפון שמצלצל כל הזמן הוא סתם עוד מטרד, רעש רקע. וזה עוד לפני שאנחנו מזכירים את העייפות. אוי העייפות. כמה ימים לא ישנתי יותר משעתיים רצוף? מי זוכר.
נשמע כמו תיאור מופרז? נשמע אולי קצת מוגזם? ממש לא. ככה לפעמים נראות שעתיים בערב טיפוסי של אמא לתאומים. שעתיים בלבד שמרגישות כמו יום שלם. כמו עולם ומלואו שנדחס כולו לרגע אחד והכל קורה יחד, והכל על הגב שלך והכל עכשיו!
כאמא לתאומים אני יודעת כמה מתסכל, מעייף ולעיתים גם מלחיץ לטפל בשניים יחד. המטלות לא נגמרות והשעות רצות. הימים עוברים ואנחנו מוצאות את עצמנו שקועות כל כולנו בתוך השגרה. בסוג של הישרדות.
לפני הלידה אנחנו מדמיינות איך נטייל עם התינוקות שלנו, נשחק איתם ונקדיש לכל אחד מהם זמן איכות. כמובן שנניק אותם כי אנחנו החלטיות לתת להם את הטוב ביותר. ואי אפשר בלי עיסוי אחרי המקלחת ושיר ערש לפני השינה.
ואז מגיעים הביתה אחרי הלידה. שני סלקלים במרכז הסלון. שני גוזלים שוכבים שם בשקט ואנחנו מסתכלים עלייהם בחרדה. הם עוד רגע יתעוררו. יבכו. ואז מה?
מהר מאוד אנחנו מוצאים את עצמנו בסחרחרה של טיפול, הרגעה ונסיונות להרדים ומסביב כולם עמוסים בעצות וכולם יודעים יותר טוב מאיתנו מה נכון ומה לא. המציאות שלנו נראית פתאום כל כך רחוקה מהפנטזיה. עיסוי? שיר ערש? למי יש בכלל זמן לזה כשברקע יש תמיד תינוק שבוכה.
כל הרגשות והקשיים שמציפים אותנו מאוד ברורים ומובנים. אנחנו מנסים להיות ההורים הכי טובים שאנחנו יכולים. זה לא קל וזה בסדר להגיד את זה. מותר וצריך לבקש עזרה. יד נוספת שסומכים עליה, עזרה מקצועית שתיתן לנו כלים.
הרי אף אחד לא באמת מצפה מאיתנו להתמודד לבד ולהיות סופר-הורים.
שכנה, חברה, קרובת משפחה שיכולה לעזור. עזרה בתשלום אפילו חלק מהיום, פעילות מחוץ לבית עם התינוקות או סתם אמא נוספת שאפשר לדבר איתה.
לכל אחד חשוב שיהיה מישהו או משהו שיכול לעזור לעבור את התקופה המאתגרת הזו.
כשמרגישים שהכל מציף אותנו ומשתלט עלינו, חשוב לדבר, לבקש עזרה ולספר. לא לשמור בבטן. למצוא דרך להרגע ולשבור את השגרה. טיול בחוץ עם העגלה ביום נעים יכול להיות בדיוק מה שיעזור גם לנו וגם לתינוקות.
עיטוף של התינוקות, עירסול עדין, שימוש במנשא, כל אלה יכולים לעזור להרגיע בכי של תינוקות. אבל חשוב יותר מהכל, לדעת שאנחנו לא לבד. לדבר, לספר ולהתיעץ ולא להישאר עם הקושי, התסכול והכעסים.
הכותבת, אדווה ויינטראוב, היא מדריכת הכנה ללידה ומלווה לאחר לידה, מנהלת פורום תאומים ושלישיות בפורטל דולה
